ציטטת איקידו

[eytanbm]

האמת? שכחתי!

 

[דוד כפרי]

תוכל "להזכיר" למי שלא היה?

 

[isaacl]

קשה לתאר את הכל אך אנסה

הוא אמר שקשה לו לדבר על קי. הוא אמר שהטכניקה שלו יכולה להעיד על התנהגות נאותה, אבל חייו מעידים על הזנחה. הוא הראה כיצד הוא הולך ברחוב, בהליכה שאיננה מעידה על קי. הוא הציג את הליכתו בהגזמה, הליכה גמלונית למדי, והוסיף - אנא אל תעבדו על הקי יתר על המידה, ולא תקבלו טחורים. הוא טען שזו אינה בדיחה כלל.

 

[isaacl]

יפה

ומן השטעטל כפי ששמעתי מסבתי ז"ל - בחור ישיבה נכנס לחנות וביקש ככר לחם מן המוכרת הצעירה והנאה כשעיניו נעוצות בקרקע. ענתה לו המוכרת - במקום להסתכל על הרצפה ולחשוב עלי, הסתכל עלי וחשוב על הרצפה.

 

[CountDust]

יפה! ../images/Emo13.gif

 

[eytanbm]

../images/Emo13.gif

 

[זאב ארליך]

זה סיפור נפלא. שיעור נהדר.

 

[דו קרב]

שוב נאה ?

אחד בא עם בחורה נאהלביתו. נכנסים לחדר והיא מורידה את הפאה, את הריסים, את החזייה המרפדת. הבחור החל לברוח מהחדר. לאן אתה רץ שאלה. שכחתי את הביצים במקרר.

 

[amir_aikido]

חוש הומור שונה

זהו בדיוק הפאנצ' של הבדיחה - האבסורדיות שבמחשבה הזו. אם "לנקום זה רע" - כי אנו שואפים להרמוניה ולהפיץ את הטוב בעולם, ובכך שנגרום כאב לאחר לא נשפר את העולם. אז למה האדם "מחכה לתורו" אחרי שגרמו לו כאב

כאן הפאנצ' ששעשע אותי בבדיחה. אגב, אישית אני בכלל לא בטוח ש"שואפים להרמוניה" אומר שאנו רוקדים עם בן הזוג. לי היה נדמה שכמעט בכל טכניקה יש גם מנוף שנועד לשבור גפיים וסיום בשליחה למפגש לא נוח עם כוכב הלכת. אמיר

 

[isaacl]

על כך אני מסכים

נפילות בצורה מצחיקה הן נפילות שהסרבול שלהן מאפיין סרבול פאן אנושי. במידה מסוימת אנחנו צוחקים על עצמינו. יש גם גורם של הפתעה בצחוק. התנהגות בלתי צפויה, כמו נפילה באופן בלתי צפוי.

 

[שי די פירסט]

שמחה לאיד ביפן

בשנים שחייתי שם אחת התוכניות הפופולאריות ביותר בטלוויזיה היתה מעין מקבילה ל"פיספוסים", אצלנו. הקטעים שתמיד לקחו את המקומות הראשונים היו אירועים בהם ילדים בני 2-5 רצים ונופלים עם הפנים אל תוך ברזייה ממתכת, או נכנסים למסלול הנדנדה וחוטפים אותה בפנים וכיוצא בזה. אירועים שללא ספק (ואני לא מגזים בכלל) היו גורמים בארץ לחקירה נגד ההורים. באחד הקטעים המפוסמים רואים ילד כבן שנה שאמו וסבתו רוחצים באמבטיה ונהנות לראות כיצד בכל פעם שהוא מנסה לקום הוא נופל וטובע וכיצד פניו ההמומות ונעלבות בכל פעם מחדש. כך שהומור הוא קודם כל עניין של מנטליות כנראה.

 

[isaacl]

אני חייב לומר

שמקורות המידע שלי מפוקפקים למדי. ראשית ספרה של שפרה הורן, שנית קולנוע ושלישית, סיפורים של ידידים. היפנים שנתקלתי בהם בארץ דוגמת סוגי סאן שהיה קונסול יפן בישראל הוא איש חביב מאין כמוהו. המורה שלנו, שיקנאי, הוא איש עדין נפש ורגיש ביותר. כך גם ידיד של אחי שהתאמן אתו בג'ודו - אקיהירו. בחור עדין ואציל של ממש. כל אנשים אלה לעולם לא ילעגו לחולשות הזולת. אני חייב לומר שלפני שאני משמיץ אומה שלמה אני חייב לבדוק את מקורותי.

 

[זאב ארליך]

את הספר של שפרה הורן אתה מוזמן

לזרוק לפח.

 

[בודוקאן]

גמני קראתי אותה

ושמעתי גם ביקורת על הספר. זאב, תוכל בבקשה להרחיב לגבי הבעיתיות של הספר הזה? תודה

 

[isaacl]

את זה הבנתי די מהר

הבעיה שלי שאת הזיכרון קשה יותר

 

[isaacl]

האמת היא

שאני צריך להתבייש עד מאד. אם על פי מקורות כאלה הייתי מסתמך גם במחקר... הבעיה היא זאב, שגם בספרות היפנית (כמובן לא בכולה. אני מת על בננה יושימוטו) וגם בקולנוע, קיימת אכזריות קשה מאוד. יש מעט מאוד חמלה.

 

[שי די פירסט]

לזרוק לפח ?

כנראה שההתנסות שלה ביפאן היתה מנקודת מבט של חיים בסביבת העשירון העליון כפי שדיפלומטים ישראלים חווים (מנסיון אישי), ולכן חלק מסוים מהסיפורים היו זרים גם לי. אבל מכאן ועד לזרוק לפח הדרך ארוכה ...

 

[זאב ארליך]

אני לא מוביל מרד נגד הספר הזה אבל:

הנה קישור לדיון מהעבר הלא רחוק: היישר מפורום יפן של תפוז אודות הספר הנ"ל- חוויה יפנית.

 

[שי די פירסט]

זאב, האם בארזים נפלה שלהבת ?

חוץ מהעובדה שגם בדיו אליו הפנית השתמשת במלה "זבל" אני לא מצאתי איזה שהן הערות לעניין עצמו. אגב, אתה לא היית זה שמחק לי הודעות על היעדר סובלנות או גסות רוח ?

 

[זאב ארליך]

אתה טועה אני מדבר רק על זבל אורגני