ההזדהות היא הבעיה,
המשפט הזה לא נכון. רבים מדי חיים בידיעה או תת-ידיעה שהאדם מעל לטבע, הטבע נועד לשרת את האדם, להכיל אותו ולספק את כל צרכיו. בעלי החיים נועדו לשמש לו אוכל, אמצעי תחבורה או עבודה, עצים נועדו לבנייה והסקה, ונפט, כמובן, בשביל להניע את המכוניות שלנו. גם אני חשבתי שהמחזיקים בדיעה זו הינם מיעוט קיצוני, אבל לא, בני הדתות השונות ושאר אנשים שלמדו את הגישה ממקורות כאלה ואחרים, כולם מהווים נתח אוכלוסיה גדול העוקב אחר תורה זו. אני בדיעה לפיה אעדיף לחיות כמה שנים פחות, וליהנות- מלחיות עוד 10 ולהמנע מכל הדברים שאני אוהב. בין אם זה סיגריות, נרקוטיקה ואוכל- גם בשר- הכל הולך [כמובן, ברמה שאכן תגרד לי 5-10 שנים מהחיים, לא 40-50]. אז עניין תוחלת החיים לא חל עליי. מבחינה אידיאולוגית- אין דבר שהייתי רוצה יותר מלהיות טבעוני, בצורה הכי קיצונית שיש, וכן, אני מעניש את עצמי יום-יום על כך שאין זו המציאות. הבעיה שלי, ספציפית, היא אופי- הלוואי והיה לי אופי מספיק חזק בכדי להפסיק לאכול את המרכיב העיקרי ברוב ארוחות החיים שלי. הטעם- מילא, טעים בטירוף, אבל לא משהו שלא הייתי יכול לחיות בלעדיו. הבעיה היא שהאלטרנטיבות לאותם חומרי מזון לא אטרקטיביות בשבילי. כדורים אני לא לוקח, כך שהתחליפים הכימיים נפסלים, ולא אוכל לחיות כאדם מאושר על פירות וירקות. כן, אנחנו אומניבורים, אבל אלו המשווים את האדם לאריה שאוכל זברה עושים דבר מטופש. כשהאריה יפתח מפעל, יגדל זברות בצורה שיטתית ויקצור אותן כחיטה, אז אוכל למצוא לגיטימציה בטיעון הזה. האדם הפך את ההרג הלא-הומני בעליל לתעשיה עצומה וחסרת מעצורים, המגלגלת מליארדים כל שנה, ותופסת קנה מידה מטורף בהשוואה לשאר תעשיות העולם. תמיד יהיה ביקוש, תמיד יהיו קונים, ולכן תמיד תהיה התעשיה. זה אחד הטיעונים העיקריים שלי לכך שמצבנו די אבוד- עם כל האופנה הירוקה שתפסה עכשיו, מאוחר מדי. תחבורה, טכנולוגיה ותזונה- כל אלה התפתחו לרמה גבוהה, שפוגעת בנו, בטבע ובכדור, וכל אלה צמחו למימדים שבלתי ניתן לרסן. ולכן, עם כל השטויות שעושות לי טוב ומקצרות לי את החיים, לא אתגעגע לעולם הזה.