ציפייה

יש ציפיות מ"לא סתם אנשים"

אבא,אמא,אשה,חבר/ה טוב/ה---ולבת שלי אני תמיד סולח.....אין ציפיות..... רק שתהיה לי בריאה ושלמה,הציונים "בבית הספר",ממש לא מענינים.... למרות שהם טובים....... אולי בגלל,שממנה אני לא מעוניין לקבל ? לא מצפה ?
 

spectacular

New member
ציפיתי.ציפיתי ומי בא?../images/Emo23.gif

ציפיה זאת התרגשות, משהו טוב עומד להגיע, מישהו אהוב שלא ראינו הרבה זמן, ואני סופרת את הימים ,השעות והדקות, והנה בא הרגע,והלב דופק הכי חזק, זה קורה עכשיו הרגע, כמה טוב לראות אותך שוב. הלואי שימשיך הרגע לעולם. וכהרגלי, הילדים שלי מצפים ממני שאהיה שם בשבילם- אעשה כל שביכולתי ולא אאכזב אותם, החתול מצפה שאתן לו לאכול, אתן לו לשמנצ"יק, מצופה ממני לשלם את החשבונות שלי בזמן, מצופה ממני לשמור חוק, מצופה זאת לא מילה רעה, צריך לדעת להשתמש. רק אל תצפו ממני לכלום, תנו לי להפתיע,גם את עצמי, אני מצפה לשמש,נמאס לי מעונן.
 
ציפיה למשהו או למישהו שיבוא...

ז"א שמעולם לא היה? יש הבדל בין ציפיה למשהו מוכר לבין ציפיה למשהו חדש? תמיד הלב דופק כשמצפים? יש מקרים שהם הציפיה מתסכלת, מבלבלת, מרגיזה, וזה לא אומר שהיא רעה...
 

Deerest

New member
פרופורציות

לאמיתו של דבר זה לא רק קשור לצפייה, זה נכון לגבי כל מה שדברנו עד עתה וכנראה גם לגבי מה שנמשיך לדבר על. פרופורציה או אולי איזון? לעשות את הדברים עם... מה? שוב שיקול דעת? אולי. כגובה הצפייה כך עומק הנפילה? לא תמיד זה נכון, לפעמים אני לא נופל. ואם נפלתי זה אומר שאפסיק לצפות? לא רוצה לקחת את הדברים לקיצוניות, לא לכאן ולא לשם. לא לגבי ציפיות לא לגבי אכזבות, לא לגבי פחד, לא לגבי אומץ. לא לגבי כל צבע.
 

spectacular

New member
מה זה שיקול דעת?לימדו בביצפר?

האם נכון לדעתך שלכל אחד יש את האיזון או הקיצוניות שלו, זה אינדוידואלי? מי קובע שמצב מאוזן או קיצוני? במה שיקול הדעת צריך להתחשב? בהרגשה,בהשפעות חצוניות. במצב נפשי, פיזי,בנסיון העבר? איך מפעילים שיקול דעת כשהכל כל הזמן משתנה ויש כל כך הרבה גורמים להתחשב בהם.? אולי שיקול הדעת זה ממוצע של עקומת גלים כזאת. ולא ממש קו ישר, אולי צריך להיות כל הזמן מוכנים לשינוי, ואם נפעיל שקול דעת כל הזמן, לא נעמוד בקצב.
 

Deerest

New member
שביל הנחש.

וודאי, רק אני, בכל מה שאפשר, לא יודע, כן הוא ממש לא ישר, לא בהכרח. בקצב? של מי?
 

spectacular

New member
לאן הולכים.

אז שיקול הדעת הוא שונה אצל בני אדם שונים, אחד יחשוב שלמשל לעשות באנג"י זה בלי שיקול דעת, ואחר עשוי לחשוב שלעלות על רכבת הרים בלונה פארק זה מסוכן ביותר ,וכולם שם מתאבדים בפוטנציה. שיקול הדעת שלי יראה כפוביה לאחד, וכטירוף חסר אחריות לאחר. אז אולי אין שיקול דעת כמושג כללי, כשם שאין פחד או אומץ כמושג כללי, ואין בכלל מושגים כללים לגבי חשיבה ותחושה,
 
הם קיימים עבור כל אחד מאיתנו,ו"שם"

אצלנו-הם חייבים לקבל "פירוש". הם אמורים להיות "מובנים"-בתודעה שלנו.... אכן,זה נכון טל,הם משתנים מאדם לאדם.... בוקר נפלא !
 

spectacular

New member
יש לי מושג? ../images/Emo39.gif

מושג,לפי המילון-דבר מוחשי או מופשט הנתפש בתודעת האדם, כללי-התכונתי לכלל בני האדם,המתאים לכולם. אולי אי אפשר להגדיר מושג שיתאים לכול, לכל אחד יש את ההבנה האישית לגבי מושגים כמו,פחד,אומץ,וכו" אולי זה גם משתנה אצל אותו אדם בזמן ומצב שונה, מאוד נזיל העניין.
 
דירסט בוקר טוב

אני אקח את מה שכתבת ברשותך, "לא רוצה לקחת את הדברים לקיצוניות, לא לכאן ולא לשם..." ולשאול, אתה יכול? ולמה בעצם "לקחת"? לפעמים זה קורה לבד...
 

Deerest

New member
חושב...

זה נורא מורכב. ככל שאני חושב ומנסה להשיב לך, נפתחות עוד ועוד דלתות. אנסה לפשט (הכל כמובן בסקלה שלי), ללא דוגמאות. בתחומים בהם אני יכול ל"שלוט" (חהחהחה..) אני מווסת את העוצמה כרצוני, בהתאם להרבה פרמטרים (נוחיות, השלכות, מקום, סובבים...). אז אני "לוקח". יש מצבים בהם זה פשוט קורה. סערת רגשות עצמאית, חרשת, עיוורת אבל מה זה צועקת... האם זה מתבטא כלפי חוץ? לפעמים כן, לפעמים לא. ולפעמים אני מפתיע אפילו את עצמי.
 

Deerest

New member
למשל...

התרגשות ממבחן. אני יודע את החומר על בוריו אבל הלב משתולל, לחץ דם מפוצץ, לא עוזר כלום. עד היום. כל דבר שיש לו צל של עמידה במבחן - טראח. אני נאטם. לפעמים אני חושב שאני יודע איך ארגיש ואגיב - ולא כך. מפתיע או מאכזב, תלוי מאיזה צד מסתכלים.
 
למעלה