danny girl
New member
צמחונות ועיגול פינות
שלום, אני דניאל, בת 17 וחצי, צימחונית כמעט 5 וחצי שנים. כשהייתי בת 12 בעקבות שיחה ששמעתי במקרה, הבנתי שאינני יכלה ללטף עגל, להתפאל ממנו, לאהוב אותו ואח"כ לאכול אותו.. אמרתי לאמא שאני רוצה להיות צמחונית. אמא היתה מופתעת! הילדה הקטנה שלה מראה שהיא מבינה משהו, וליבה אינו מותיר לה לאכול יצורים מתים. על מנת להתמודד עם המצב, דיברנו ועשינו תיאום ציפיות. "אמא, אני לא רוצה לאכול בשר" -"למה?" "כי זה חיות מתות" למרבה הפלא, אמא הסכימה ורק הסבירה:" כדי שתהיי בריאה את צריכה לאכול דגים" אני כמובן הסכמתי ושמחתי ששתינו מבינות זו את זו. זה היה ההסכם שלנו: לא אוכלים בשר, אוכלים דגים. ומדי יום ביומו, אמא אמרה: "תזכרי שאם פעם בכמה זמן את רוצה לאכול שניצל או קציצה זה בסדר. כל עוד זה לא באופן קבוע את עדיין צמחונית" שמחתי מהחוקים האלו. אם כך, קל להיות צמחוני! (לא אכלתי שניצל וקציצה, אבל בהתאם להסכם- אכלתי דגים) ימים עברו, חלפו והילדה הקטנה והתמימה של אמא התבגרה. הבינה שאמא היא לא אלוהים, והשכילה גם לעשות הבחנות: -יש טבעונים (שאינן אוכלים יצורים מתים, מוצרים המכילים ביצים/חלב, ודבש) -יש צמחונים אידאולוגית (מי שאינו אוכל כלל יצורים מתים, ודג לא גודל על העצים) -מי שטוען שהוא צמחוני בריאותי (ואוכל דגים אך לא את שאר הדברים המתים) -ומי שממעיט באכילת אותם יצורים מתים. הבנתי שמי שממעיט באכילת יצורים מתים כבודו במקומו מונח, אך הוא עדיין לא צמחוני. וכן החלטתי לשים עבורי את הגבולות בדיוק היכן שמתאים לי: אני מחשיבה עצמי צמחונית אידאולוגית, הבנתי שדגים גם הם מתים כשאוכלים אותם, ואני ממעיטה במוצרים שמכילים חלב וביצים, כמעט מתנזרת מהם- אך עדיין לא טבעונית. אני שמחה שהפורום הזה עוסק בעניין התזונה עצמה, מה שאומר שיש לנו עוד מקום לפנות אליו בעניין התזונה ומזמינה את מי מכם שאיכפת לו גם מהאידיאולוגיה, זכויות בעלי החיים, הכאב שלהם, העזרה שלנו,והתזונה הטבעונית לפורום צמחונות וטבעונות השכן, מספר 301 בתפוז.
שלום, אני דניאל, בת 17 וחצי, צימחונית כמעט 5 וחצי שנים. כשהייתי בת 12 בעקבות שיחה ששמעתי במקרה, הבנתי שאינני יכלה ללטף עגל, להתפאל ממנו, לאהוב אותו ואח"כ לאכול אותו.. אמרתי לאמא שאני רוצה להיות צמחונית. אמא היתה מופתעת! הילדה הקטנה שלה מראה שהיא מבינה משהו, וליבה אינו מותיר לה לאכול יצורים מתים. על מנת להתמודד עם המצב, דיברנו ועשינו תיאום ציפיות. "אמא, אני לא רוצה לאכול בשר" -"למה?" "כי זה חיות מתות" למרבה הפלא, אמא הסכימה ורק הסבירה:" כדי שתהיי בריאה את צריכה לאכול דגים" אני כמובן הסכמתי ושמחתי ששתינו מבינות זו את זו. זה היה ההסכם שלנו: לא אוכלים בשר, אוכלים דגים. ומדי יום ביומו, אמא אמרה: "תזכרי שאם פעם בכמה זמן את רוצה לאכול שניצל או קציצה זה בסדר. כל עוד זה לא באופן קבוע את עדיין צמחונית" שמחתי מהחוקים האלו. אם כך, קל להיות צמחוני! (לא אכלתי שניצל וקציצה, אבל בהתאם להסכם- אכלתי דגים) ימים עברו, חלפו והילדה הקטנה והתמימה של אמא התבגרה. הבינה שאמא היא לא אלוהים, והשכילה גם לעשות הבחנות: -יש טבעונים (שאינן אוכלים יצורים מתים, מוצרים המכילים ביצים/חלב, ודבש) -יש צמחונים אידאולוגית (מי שאינו אוכל כלל יצורים מתים, ודג לא גודל על העצים) -מי שטוען שהוא צמחוני בריאותי (ואוכל דגים אך לא את שאר הדברים המתים) -ומי שממעיט באכילת אותם יצורים מתים. הבנתי שמי שממעיט באכילת יצורים מתים כבודו במקומו מונח, אך הוא עדיין לא צמחוני. וכן החלטתי לשים עבורי את הגבולות בדיוק היכן שמתאים לי: אני מחשיבה עצמי צמחונית אידאולוגית, הבנתי שדגים גם הם מתים כשאוכלים אותם, ואני ממעיטה במוצרים שמכילים חלב וביצים, כמעט מתנזרת מהם- אך עדיין לא טבעונית. אני שמחה שהפורום הזה עוסק בעניין התזונה עצמה, מה שאומר שיש לנו עוד מקום לפנות אליו בעניין התזונה ומזמינה את מי מכם שאיכפת לו גם מהאידיאולוגיה, זכויות בעלי החיים, הכאב שלהם, העזרה שלנו,והתזונה הטבעונית לפורום צמחונות וטבעונות השכן, מספר 301 בתפוז.