סליחה וחרטה מבחינת הקבלה
בקשת סליחה הפכה להיות אצלנו מעין גושפנקא מוסרית להתחלה מחדש, נותנת לי תחושה שאני צדיק ויודע להתגבר על האגו ולהביע חרטה.
ואז אני יוצר בעיה אחרת אני מתגאה. חכמת הקבלה מסבירה ש"סליחה" אינה סתם בקשה הנעשית מן הפה אל החוץ,
אלא שלב מיוחד, שבו האדם מתחיל להבין כי בעולם הרוחני קיים כוח הקושר את כל הנשמות לאחדות נפלאה אחת.
הפער העצום שהוא מגלה בינו לבין הכוח הזה ששורה בין הנשמות, כוח האהבה והחיבור, מביא את האדם לחשבון נפש פנימי.
הוא רואה שהוא עצמו פועל אך ורק מתוך מניעים אגואיסטיים לנצל ולשעבד את הזולת לטובתו, וכי אין ביכולתו לעשות דבר כדי לשנות זאת.
אז, פורצת מתוכו הסליחה, כמו זעקה מן המעמקים, כמו בקשה לשינוי פנימי, כמו תפילה.
אז הסליחה היא בעצם בקשה תפילה לשינוי פנימי כדי שלא אוכל לחזור על כך שוב
מאוד חשוב להתנצל בשביל שהאדם הפגוע, על מנת שיחוש כי אתה מעוניין להמשיך ליצור איתו קשר של חברות ושבאמת טעית ולא התכוונת
אבל בפנים עמוק עמוק בלב אתה צריך לחוש להבין כי הכל סובב לך הבורא, כלומר, ההתנהגות שלך היא נובעת מהבורא כדי שתכיר בחולשה שלך
ובמקום להצטער בלב כך ולאכול את עצמך מרגשות אשם פשוט צריך האדם לקשור את המצב לבורא שככה הפעיל אותו.
לכן לא צריך להצטער על העבר אלא רק על כך, שאינך יכול עכשיו לשייך את כל האירועים האלה לבורא.
מקווה שההסבר היה ברור
בהצלחה