|צריך לדעתי

אז לכי ללמוד מתמטיקה! למה לא?

לכל אדם, "אפילו" למתמטיקאי ראוי שיהיה ידע כללי בסיסי בתחומים אחרים. דעי לך שאפילו במוסד "ריאלי" מובהק כמו "הטכניון", יש מחלקה ללימודים הומניסטיים, וסטודנטים מחוייבים לבחור לעצמם קורסי בחירה בתחומים שאינם מדעיים (שפות זרות, תיאטרון, תזמורת, מקהלה, קולנוע ועוד). זו ראיה רחבה שאומרת שלאיש האקדמיה ראוי שתהיה גם השכלה הומנית בסיסית. זה לא נורא בכלל; למעשה סטודנטים אוהבים את הקורסים האלה ונהנים מהם (כל אחד ומה שהוא אוהב). בבי"ס לומדים מקצועות רבים כדי שתהיה לתלמידים היכרות בסיסית איתם. אם לא מכירים, איך יודעים מה אוהבים? למידת מקצועות שונים גם מחדדת את החשיבה, מעניקה לך כלים נוספים - אם זו צורת למידה שונה, או סתם זווית השקפה אחרת על העולם. בסופו של דבר, הלימודים הם כמו פירמידה: ביסודי לומדים הכל מהכל, ועם הזמן "מתמקצעים". בתיכון אפשר לבחור באיזו רמה להיבחן במקצועות השונים, אם בכלל (יש מקצועות רשות רבים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה, אמנויות שונות ועוד). באוניברסיטה אפשר להתמקד בתואר הראשון בחוג אחד או שניים (ותארים מסוימים מאפשרים, כאמור, השתתפות בקורסים שאינם קשורים במישרין או בעקיפין לחוגים עצמם), ובתארים מתקדמים בוחרים תחום מחקר מסוים וצר בתוך התחום הראשי, וככל שמעמיקים במחקר הנושא הופך להיות יותר ויותר מסוים. אם את רוצה ללמוד מתמטיקה, את יכולה. יש מוסדות שיאפשרו לך ללמוד רק מתמטיקה, ואחרים שבהם תחוייבי או תוכלי לשלב חוג לימודים נוסף, קשור או לא קשור. זה לא נכון שמתמטיקה היא לא פרקטית. אמנם תואר ראשון במתמטיקה אינו פרקטי, אבל יש בהחלט מה לעשות עם תארים מתקדמים. העולם זקוק (גם) למתמטיקאים, בהחלט. בפרט, מתמטיקה משתלבת מצוין עם תחומים קרובים ו"פרקטיים" יותר כמו מדעים (פיזיקה במיוחד), הנדסה (מסוגים שונים), מדעי המחשב, סטטיסטיקה, חשבונאות, כלכלה ועוד. דבר אחרון: לא הבנתי למה התכוונת ב"ספרות לוקח בגדול". אם את אוהבת לקרוא, זה לא אומר שאת בהכרח נהנית לנתח יצירות ספרותיות. אבל אם תחום הספרות מעניין אותך, אל תתני לשיטת הלימוד (או למורה) בבי"ס לקלקל לך אותו. לפי מה שנאמר לי (לא בדקתי באופן אישי) יש הבדל גדול בין לימודי הספרות בבי"ס ללימודים באקדמיה.
 
אבל כל העניין הוא ש

אני לא רוצה לעסוק במתמטיקה בחיים שלי, אני סתם רוצה ללמוד את זה כי אני נהנית מהלימודים. אני רוצה לעסוק במשהו הומני הרבה יותר [חשבתי בינתיים על תרגום או פסיכולוגיה (או ללמוד את שניהם מתוך עניין ורק אח"כ להתמקצע באמת), אבל זה מוקדם מידי כדי לחשוב ממש ברצינות], אני פשוט שונאת לימודים הומניים. קשה לי איתם נורא. קשה לי לדחוף כמות גדולה של חומר לראש ולזכור אותו. נוסחאות, הבנה והיגיון יושבים לי הרבה יותר טוב על הנשמה במבחנים. בחיים האמיתיים, הם מעיקים עליי. אני לא רוצה שנוסחאות יכתיבו לי את החיים, יסבבו סביבי כמו גורל שאין לברוח ממנו. אני רוצה את המקום רב הפרשנויות, בו שום דבר לא יכול להיות לרגע חד-משמעי. ומתמטיקה בהחלט לא נותנת לי את זה בחיים. יש הבדל גדול בין מה שאני נהנית ללמוד לבין מה שאני נהנית ליישם. לגבי ספרות - הרבה יותר מאשר מה שאני נהנית לקרוא, אני נהנית לדון בספרים ולנתח אותם עם חברות. ברור שיש הבדל גדול בין זה לבין לימודי ספרות באונ' או בכלל, אבל זו בדיוק הכוונה - הדברים שאני אוהבת ומתעסקת איתם ביום-יום הם לא בהכרח הדברים שאני נהנית ללמוד. ומכיוון שצריך ללמוד באונ' את המקצוע אותו אתה רוצה לרכוש לחיים [בד"כ, תלוי מה השאיפות שלך], אאלץ ללמוד נושאים שאני מתעבת את הלימודים שלהם, כדי שאוכל ליהנות מהחיים איתם.
 
עכשיו הבנתי... נו, זה לא נורא בכלל.

את יכולה למצוא תחומים שמשלבים בין השניים. תרגום ושפות זה בהחלט חלק מהעניין. למידת שפה היא משהו בין ריאלי להומני; צריך להכיר כללים וליישם אותם, אבל אלה לא נוסחאות, ולא צריך לשנן חומר ולהקיא אותו (לפעמים צריך לזכור אותו, בהחלט, אבל זה נכון תמיד). הייתי מציעה לך ללמוד אנגלית, לרוב לומדים גם את השפה עצמה וגם ספרות אנגלית (במינונים שונים שהסטודנט יכול לקבוע לעצמו, לפחות כך זה באונ' חיפה, למיטב ידיעתי) ואז לשלב את זה עם ספרות עברית / לשון עברית / בלשנות / שפה זרה אחרת. אגב, אני חושבת שברגע שתלמדי נושאים שיעניינו אותך ותיהני מהלימודים, שיטת הלימוד כבר לא תהיה כ"כ נוראה בעינייך. בבי"ס המורה מכתיבה והיא דורשת שהתלמידים יחזרו במבחן על הדברים שנאמרו בכיתה; אבל באוניברסיטה בהחלט מצפים מסטודנטים להשתמש בראש, ואת יכולה לקרוא את היצירות הספרותיות ולהציג תובנות וניתוחים משלך, את לא צריכה לשנן דווקא מה שמישהו מסוים אמר (אני מניחה שצריך לדעת מה אמרו אחרים, אבל ברמת ההיכרות, לא לשפוך את דבריהם המדויקים במבחן). להערכתי דבר נוסף שתגלי, הוא שכשהחומר מעניין לא קשה "לדחוס אותו", כי לא צריך, בפרט אם את מבינה מה את קוראת. אם את טובה בתחום שאת בוחרת לעצמך, אז ברגע שאת קוראת ומבינה, את יודעת, ואת מסוגלת להעביר את הידע הזה הלאה בלי צורך לשנן אותו או ללמוד בע"פ. זה לא נכון ב-100% מהמקרים, זו קצת הכללה, אבל היא נכונה למדי. אחרון חביב: עיסוק אקדמי (ובתחומים כמו ספרות העיסוק הוא בעיקר אקדמי, אין לזה יותר מדי צדדים "מעשיים") הוא כמו לימוד מתמשך. זה לא שאם תלמדי ספרות, ברגע שסיימת את התואר, את לא צריכה להשתמש בשיטת הלמידה הזו יותר. העיסוק בתחום (למעט להיות מורה לספרות...) יחייב אותך לקרוא (בתארים מתקדמים גם לפרסם) מאמרים, למשל. זה יותר כמו לכתוב עבודה, זה לא ממש מבחן, אבל דרך הלימוד נשארת הומנית (לא כמו בבי"ס, אבל כמו באוניברסיטה), כך שאם את ממש סובלת ממנה, ואת מגלה שזה מקלקל לך את הלימודים עצמם, בחרי כיוון אחר.
 
אח, אבל זה שונה לגמרי!

אפילו אם נצר את האופקים ונסתכל רק על ביה"ס ולא על האונ' - כבוגרת של ביה"ס לטבע, אני מכירה את ההבדל הרבה והמשמעותי בין עבודות למבחנים. ניקח לדוגמא נושא שבדיוק מראה את יחסי האהבה-שנאה שלי למקצועות הומניים/ריאליים בלמידה לעומת החיים: ביולוגיה. ביולוגיה זה מקצוע נפלא שאני אוהבת מאוד, אבל הוא דורש שינון מסיבי של חומר. במהלך כל השנים שלי בביה"ס לטבע הייתי משוכנעת מיליון אחוז שזה יהיה מקצוע שארחיב בתיכון, כי אני נורא אוהבת אותו. כל המבחנים שלנו התבססו רק על הבנה. רובם היו אפילו עם חומר פתוח [כי ככה אין מה לרמות. אתה לא צריך לזכור בע"פ שום דבר, כמו שמות האברונים בתא וכו' - צריך רק להבין מה שואלים ולמה זה קשור ואיך הדברים באמת עובדים, כשעוזבים את השמות ותיאורי הרקע ומתמקדים בעיקר]. היו עבודות בשפע, שתמיד נהניתי בסופו של דבר לעשות [על אף הערות ה"אין-לי-כוח-לעבודה-הזו" הנדרשות מתלמידה חטיבה]. עבודות חקר שדרשו ממני להסתכל על תמונה רחבה ולהחליט בעצמי מה מעניין אותי יותר. ואז הגעתי לתיכון. למזלי, נותנים לנו בכיתה י' להגביר ארבעה מקצועות באופן מינורי ולבחור מתוכם שני מקצועות רק בי"א. אחרת, הייתי מרחיבה ביולוגיה וסובלת. זה בכלל לא היה כמו שציפיתי שזה יהיה. הלמידה דרשה הבנה מינימלית יחסית ושינון מסיבי בעיקר. [להבדיל מפיסיקה, המקצוע שבאמת הרחבתי, שבו ההבנה שלי היא הדבר היחידי שיכול להציל אותי במבחן ולזיכרון ושינון אין מקום כמעט בכלל.] כך שאפילו מקצוע כמו ביולוגיה, מקצוע מדעי - קשה לי, כי אני תופסת אותו כמקצוע כביכול הומני, בגלל שיטת הלימוד למבחנים. עם שפות, אגב, יש לי בעיה באופן כללי. ממש אין לי אוזן לשפות [אם לא הייתי חצי-אמריקאית, וודאי הייתי נכשלת באנגלית]. וגיליתי שלפחות בביה"ס, ספרות זה באמת המקצוע ההומני היחידי בו אני יכולה רק לקרוא את החומר ולגשת למבחן בלב שקט, בידיעה שאני יודעת הכל ולא יהיו לי בעיות. אבל גם במקצועות האחרים אני מבינה את החומר, פשוט מתקשה לזכור אותו ו"להקיא" אותו במבחן, למרות ההבנה [אני סתם מתוסכלת מזה עכשיו במיוחד כי מחר יש מבחן באזרחות ואני כבר רואה עוד 70 בדרך ><]. [האמת שאין לי טעם להמשיך לכתוב עוד ועוד טיעונים, כי אנחנו הולכים סחור סחור סביב דיעות שונות, בסופו של דבר. אבל נחמד לי שיש לי סיבה להיכנס לפורום הזה, שאני מניחה שמשהו - אפילו אם בשרשור ה"אוף-טופיק" שמתמקד בסחור-סחור של השיחה הזו - התעדכן.]
 

p019

New member
כל כך ארבה את עדין לא יודעת

אני מציעה שתורידי הילוך. אם אני מבינה נכון - את קודם הולכת לצבא ורק אחרכך צריכה להחליט. אז אל תחליטי עכשיו. דבר ראשון שאת חייבת להבין - לימודים באוניברסיטה הם ממש, אבל ממש שונים מבתיכון. לא רק צורת לימוד, אלה גם החומר עצמו. מתמטיקה זה ביכלל לא מה שלומדים בתיכון. מרחק של שמיים וארץ. זה כל כך לא נוסחאות על נוסחאות שאני לא יודעת מאיפה להתחיל. בהחלט יכול להיות מצב שבו מה שאת נהנת ללמוד זה לא מה שאת נהנת לעשות. זה קרה לי, אבל בשלב הזה בחיים אין לך מושג איזה מקצועות את נהנת ללמוד, ולא לדבר על לעשות. את פשוט לא יכולה לדעת כיוון שלא עשית אף אחד מהדברים הללו. פשוט, הלימודים בבית ספר בכל מקצוע שהוא אינם הלימודים באוניברסיטה. בכל מקצוע שלא תבחרי תצטרכי "לקרוע את התחת". אני מבינה (ומסכימה) עם עיניין שינון החומר, אבל תצטרכי פשוט לנסות ולמצוא את המקצוע שאת גם יכולה ללמוד וגם אוהבת. אבל, שוב, תנצלי את הפסק זמן של הצבא לחשוב על זה. אין לאן למהר.
 
מתמטיקה של תיכון נקראת באוניברסיטה

מתמטיקה ללא-מתמטיקאים
 
גם אני אוהבת מתמטיקה..=)

ואני הולכת ללמוד את זה השנה.. לי לא אכפת כל כך מהעיסוק למרות שמתמטיקאים מרוויחים המון (אם הם באמת טובים במקצוע)...ושילבתי את זה עם סטטיסטיקה שזה גם חצי הומני... אני ממש לא אלך ללמוד משהו שאני לא רוצה בשביל כסף... האוניברסיטה הפכה לכלי לחיים ולא למקום בו אתה מעשיר את הידע שלך ומתפתח כבן-אדם, כפי שהיה פעם. מעין לצמאים לידע. זה נכון. לילך
 

queen helen

New member
לימודים זה כייף!

אני משתוקקת לעשות תואר שני, במשהו תלוש, שונה, חסר חשיבות, אבל שיהיה מעניין, שיפגיש אותי עם צורות חשיבה חדשות, שישאב אותי לתקופות ומראות ושמות שמעולם לא ידעתי שקיימים. להכיר אנשים חדשים, שכולם בעלי תחומי עניין דומים לשלי, מרצים שרוצים בטובת הסטודנט ולא רק רוצים לדחוס ידע כמו שהיה בתואר הראשון, להעביר את היום בין דשאים וקפטריות, פעילות תרבות, התנדבויות למיניהן, ספרים מוזלים בדיונון ו... אמנם זאת אידאליזציה של תקופת הלימודים, אבל כשאני מביטה לאחור על חיי, תמיד תקופות הלימודים (בין אם בתיכון או באוניברסיטה) היו הטובות ביותר. אולי בשנה הבאה גם אני ארווה את צמאוני...
 
אוי, זה נשמע נפלא.

ספרי לי על תואר כזה אם הוא קיים, אם יש כאלה מרצים איכפתיים היכנשהו באונ'
[הייתי רוצה להאמין שאבא שלי הוא אחד כזה, אבל קשה לי להאמין שמרצה לסטטיסטיקה ירצה דבר מלבד לדחוס חומר. טובת הסטודנט במקצועות מדוייקים, כך נראה, היא להתעסק במספרים ולא בחיים. אולי בגלל זה אני אוהבת כל כך מתמטיקה, זו הבריחה שלי. כמו שכתבתי פעם - "לא להתפתות בטיול לחזקות של שתיים. להתמודד עם המציאות שמול העיניים, ולא עם המספר הבא ברשימה." (אני נוהגת לחשב חזקות של שתיים כשאני לחוצה או משועממת או מותשת מהמשפחה / בי"ס).]
 
זה לא ממש מדוייק..

זה לא שהם מתעסקים במספרים ולא בחיים....אני לדוגמא אוהבת את זה כל כך לא בגלל שזה מדע מדוייק..אלא בגלל כל הפילוסופיות והתיאוריות המעניינות שיש ...והחילוקי דעות... ההוכחות המעניינות ...נכון זה סוג של בריחה...אבל המקצוע הזה כל כך מרגש אותי שזה מדהים...בגלל זה שילבתי את זה עם סטטיסטיקה בגלל שיש בזה צד חברתי ולא רק מדעי.. לא יודעת אם יש תואר כזה...בסוף צריך לבחור מתמטיקה או סטטיסטיקה...אבל אני רוצה לטעוםפ משניהם... אני נוהגת לחשב חזקות של שתיים כשאני לחוצה או משועממת או מותשת מהמשפחה / בי"ס גם אנייייי!!!
לילך =)
 

queen helen

New member
אתן מפחידות!!!!!

ולילדת הסוכר: בשאיפה יש מקום כזה בפקולטות למדעי הבלה בלה השונות, למרות שנראה שכף רגלך לעולם לא תדרוך בהן.
כשלמדתי בפקולטה לרפואה זה ממש לא היה ככה. לכן עכשיו אני מחפשת חוייה מתקנת!
 

queen helen

New member
הלואי ולא היתה...

יש לי חרדת מספרים ונוסחאות, וזה למרות (או בגלל) שסיימתי עם תואר B.Sc.
 

p019

New member
מטמתיקה

את מוכיח בדבריך שאין לך מושג מה זו מטמתיקה - תקראי את מה שכתבה dulce de leche - היא בכיוון הנכון. מטמתיקה זו דרך מחשבה. זה קלים לניתוח, ללוגיקה. כל דבר בעולם אפשר להסביר בעזרת מטמתיקה - ואני לא מתקוונת רק למה שהפיזיקיים עושים. אני משוחחת עם חברים - ודברים שהייתי צריכה להסביר לאדם שאינו מטמתיקאי ב10 משפטים - אני יכולה להסביר להם במילה אחת. אולי סטודנט ממדעים מדויקים יחשוב שמרצים למטמתיקה הם יבשים. אבל אני לא חושבת שהם מנסים לדחוס לנו ידע - כמו שהם רוצים ללמד אותנו. אם כי בהחלט יש סוג של בריחה מחיי היום יום במטמתיקה עיונית.
 

p019

New member
האוניסבריטה כמקור לידע

האוניסברסיטה זה מה שאתה בוחר שהיא תהיה. זה בהחלט מקום להעשיר את הידע. וכל מי שרוצה בזה יכול. אבל אם אנשים מגיעים לשם ומחשבים כמות הזמן והנקודות שהם צריכים כדי להפוך להיות מהנדסים/ביולוגים/רופאים/גיאוגרפים וכו - זו לא האוניסבריטה שעושה את זה - זה הסטודנטים. האמת שזה בדיוק להפך - אם מה שאתם רוצים זה מקצוע בלבד - האוניסבריטה זה לא המקום הכי טוב לזה. האוניסברסיטה רוצה ללמד אותך לחשוב, לחקור. ללמד שפה חדשה. היא לא מנסה להפוך אותנו לאנשי מיקצוע טובים. אל תבלבלו בין מה שהרחוב חושב שזו אוניברטיסה למה שהיא באמת.
 
למעלה