על בני זוג של אחים דווקא ...
אצלינו שני זוגות ההורים, שיחיו, נשואים. התעוררה שאלה רק לגבי החברה של אחי והחבר של אחותי: החברה של אחי היא חלק מהמשפחה מזה זמן מה, והיא זו שליוותה אותנו, ביחד עם אחי שהיה "הנהג" שלנו, במהלך יום החתונה. עם החבר של אחותי הקשר שלנו היה רופף ביותר, ובעלי ואני לא ממש הכרנו אותו, למרות שהקשר שלו עם אחותי כבר היה קיים תקופה מסויימת. ההחלטה שקיבלנו היתה, שתחת החופה יעמדו איתנו, בנוסף להורים, גם האחים, ובעלה של אחות בעלי (בהיותו קשור למשפחה בקשר של נישואין ...). הצגנו את ההצעה הזו בפני כל הנוגעים בדבר, וקיבלנו מראש את הסכמתם. לרב היתה רשימה שמית, להזמין את האנשים האלה בלבד. ואז ... רגע לפני החופה כל ההסכמות הפכו פאסה: ממש לפני החופה, כשאני בהתרגשות עצומה, לקחה אותי אמא שלי הצידה, ואמרה שיש בעיה, כי החברה של אחי מצפה לעמוד איתנו תחת החופה. מבחינתי, קודם כל הבנתי את הבקשה ומהיכן היא באה. בנוסף, היינו צריכים לצפות שזה מה שיקרה. יכול מאוד להיות שחבל שאמא שלי לא היתה מסוגלת להגן על ההסכמה המוקדמת, אבל מאחר והיא נמנעה מלעשות זאת, אני העדפתי לקבל את זה: עם כל ההתרגשות של אותו הרגע פשוט לא רציתי להתעסק בזה, ורציתי גם להמנע מ"סצינה", שרק היתה מקלקלת את המעמד. האמת היא שהחתונה היתה קודם כל שלי ושל בעלי, אבל היא גם אירוע רחב יותר, ששייך למשפחה הקרובה, ולכן וויתורים מסויימים, כל עוד לא כל הדברים העקרוניים מוכתבים ע"י ההורים, נידרשים. העובדה שסיכמנו דבר מסויים, ואמא שלי לא עמדה בו, הוא נושא אחר ... אבל זו אמא שלי, ואני מקבלת אותה, כפי שהיא. הקטע הוא, שרק כאשר קיבלנו את התמונות גיליתי שתחת החופה, בצד של הגברים עמד גם החבר של אחותי (מה שהתבקש כנראה בעקבות שינוי ההסכמה הראשון). מרוב התרגשות אפילו לא שמתי לב לכך ב"לייב". והשורה התחתונה: הכי חשוב שהאנשים הקרובים לי באמת עמדו איתי תחת לחופה. התוספות הבלתי צפויות לא באו על חשבון זה. עם בני זוג של הורים, כל המטען הרגשי של המעורבים הופך את העניין הזה, כמובן, למסובך יותר ...
