צריכה המלצה

Reign In Blood

New member
אני מתפלא שלא עונים לך

ואני בטוח שיש פה לאנשים המלצות טובות יותר.. אבל בשוק קיימים מספר גירסאות מצויינות לסמפוניה השניה, הבולטות של זובין מהטה ואוטו קלמפרר..
 

Marzimino

New member
"התחיה" הוקלטה המון

ההקלטה הטובה החדשה ביותר היא של אבאדו מלוצרן 2003 עם האלט המצוינת אנה לארסן. מומלץ להאזין ל-DVD בשל פס הקול המשופר לאין ערוך ביחס להקלטה של אותו קונצרט שהוציאה DG ע"ג CD. לאבאדו יש מספר הקלטות קודמות, למשל זו מראשית שנות ה-90 בברלין עם וולטראוד מאייר. בתור תלמידת אלט (אם כך קוראים לזה) אולי את מכירה אישית את פרופ' מירה זכאי, ששרה נפלא בהקלטה של DECCA בניצוח שולטי משנת 81. EMI הוציאה את ההקלטה הקלאסית של קלמפרר בסידרת גדולי המאה שלה, ו-DG את ההקלטה של ברנשטיין מאדינבורו 72 עם הסמפונית הלונדונית. למיטב זכרוני - בהשתתפות כריסטה לודביג וג'נט בייקר , לפי הסדר הזה. בסופו של דבר רק את תוכלי לקלוע לטעמך. ברשת אפשר גם לשמוע, למשל באתר הזה - צריך ללחוץ שם על Preview.
 
תודה ../images/Emo20.gif

את ההקלטה של מירה אני מכירה היטב (במקרה היא גם המורה שלי, ובהנחייתה אני עובדת על זה עכשיו, ולכן ההתעניינות בביצועים). לא שמעתי על אנה לארסן - אנסה למצוא.
 

lvb

New member
הביצועים שלי...

בראש הרשימה אני מציב את ברונו וולטר ותזמורת קולומביה. אני לא בטוח מי הזמרת אלט שם, אבל אפשר לבדוק בקלות והיא מצוינת. הקלטה טובה אחרת של קלמפרר עם תזמורת פילהרמוניה. מההקלטות החדשות המליצו על אבאדו, ואני מצטרף להמלצה, אבל דווקא להקלטה החדשה יותר מפסטיבל לוצרן. יש הקלטה של שולטי עם שיקגו, ששם שרה את התפקיד האלט מירה זכאי הישראלית. זאת הקלטה יפה לטעמי. אפשר להשיג באינטרנט הקלטה שמאוד מסקרנת אותי, עם רוג'ר נורינגטון, בכלים מודרניים, אבל בנגינה תקופתית מבחינה סגנונית. צריך להיות מעניין.
 
תודה ותהייה-

איך מנגנים מהלר בנגינה תקופתית מבחינה סגנונית? או שאתה מציין את זה רק כי זה נורינגטון?
 
מאהלר הוא לא בידיוק כוס התה שלי

(בלשון המעטה)....ובכל זאת, על הסימפוניה השנייה אני ממליץ על שלוטי, קלמפרר ואבאדו. ואם הגאווה הלאומית לוחצת - אז אפשר גם ללכת על הביצוע של הפילהרמונית הישראלית עם זובין משנת 94. הביצוע הזה אמנם לא מגיע לרמה של אבאדו או שולטי או קלמפרר, אך הוא ברמה מאד סבירה ומתקבלת על הדעת, במיוחד לאור העובדה שכשהעניין מגיע לפרשנויות מאהלר - השמיים הם הגבול. ובקשר לשאלה של מאי יולי - מאהלר מנגנים בכלים אותנטים בידיוק כמו שמנגנים שומאן, ברהמס וברוקנר בכלים אותנטים. ואגב, לא רק מוזיקה גרמנית. גרדינר הקליט את הרקויאום של ורדי בכלים אותנטים וזה יפהפה לדעתי. במיתרים אמנם צריך "ארטילריה" יותר כבדה (שמא - יותר "כוח אדם"). אבל בכל הנוגע לבראס, אני לא יודע אם שמת לב, אבל הבראס האותנטי לדעתי מתאים למאהלר אפילו יותר מהמודרני. וזאת בזכות הברק והחודרנות שבצליל. ואפילו במיתרים - כמו שידוע לנו, מאהלר מבקש הרבה מאד פעמים במוזיקה שלו להביע כאב וקודרנות - ואת זה המיתרים האותנטים עושים באופן הרבה יותר מרשים מהמודרנים. וזאת בזכות היעדר הויברטו. כמובן שכשמדובר בניגנת כלי נשיפה על כלים אותנטים בשילוב עם הקושי הטכני של תפקידי הנשיפה של מאהלר האתגר הטכני הופך ליותר קשה פי כמה וכמה. אך אל דאגה - כשמדובר במנצחים כמו נורינגטון ומביוחד גרדינר - אין פשרות. אצלהם כולם מנגנים הכל :)
 
ואגב, LVB, אני שמעתי שבהקלטה הזאת

של נורינגטון הוא משלב באמת כלים אותנטים....בגלל זה כתבתי על נגינה אותנטית.
 

lvb

New member
לפי מה שהבנתי...

סיר רוג'ר אמר לי שזאת הקלטה חיה מקונצרט רגיל של תזמורת הרדיו הסימפונית של דרום מערב גרמניה. הם מנגנים בכלים מודרניים לכל דבר, גם במוצרט ובטהובן.
 

lvb

New member
שלושה פרמטרים עיקריים:

1. היבטים אקוסטיים: גודל התזמורת (מספר הנגנים בכל קבוצה) וסדר הישיבה על הבמה. כשמדובר במלחינים כמו מאהלר ההיבט האקוסטי הנוגע לכיוון ממנו מגיע הצליל אל הקהל ואל הנגנים הוא מכריע בבחירות מסוימות של המלחין בתזמור. 2. טכניקות נגינה. ההיבט המרכזי הוא הויתור המוחלט על מה שמכונה "ויברטו מתמשך" בעיקר בסקציות של נגנים (ודאי שבכלי הקשת, אבל גם בכלי נשיפה במקומות שאינם סולניים באופן מובהק), אלא אם כן המלחין מבקש במפורש (במקרה של מאהלר - מצוין רק בשני מקומות באדאג'ייטו של החמישית, במהדורה מאוחרת מסוף ימיו). גם ענייני קשתות במיתרים, לשונות ושפתיים בנשיפה. 3. סגנון ביצוע - פרייזינג וטמפו. בחירות הטמפו נובעות מתוך מחקר היסטורי מעמיק שמתבסס על סימוני מטרונום, שיקולים של רישום שונה על פי שלושה פרמטרים: משקל, הצלילים המהירים ביותר, והוראת הטמפו, וכן מתבסס על עדויות ותזמונים מהביצועים הראשונים של היצירה.
 

GustavM

New member
המלצות ביצועים

קודם כל ארצה לשאול במסגרת מה את לומדת את התפקיד - האם כתוספת לרפרטואר שלך, או ממש עם ביצוע מתוכנן.... ובקשר לביצועים: קודם כל, יש כמה מנצחים שביצועים שלהם הוזכרו פה שיש להם יותר מהקלטה אחת לסימפוניה (לקלמפרר עד כמה שאני זוכר יש 4), שטיב הביצועים משתנה לא פעם דראסטית מהקלטות שונות של אותו מנצח (אני זוכר ששמעתי שני ביצועים של קלמפרר ואחד היה זוועתי ואחד היה טוב, אל תשאלו איזה כי אני לא זוכר...). הביצוע האהוב עליי הוא של שולטי עם הסימפונית של לונדון (יש לו גם עם שיקגו למיטב זכרוני, לא שמעתי עדיין...). מבחינת הניצוח זהו שולטי במיטבו, שמחשמל את התזמורת, הסולנים, והמקהלה. הצליל (הן של הביצוע עצמו והן של איכות ההקלטה המפתיעה לטובה) חסר מתחרים כמעט. הלן ווטס עושה עבודה מעולה ממש בפרק הרביעי, שברגעים מסויימים מרגש עד דמעות ממש. בכלל, זו הקלטה שממש כיף להאזין לה. ישנו כמובן גם הביצוע האגדי של ברונו וואלטר עם הפילהרמונית של ניו יורק, שאהוב עליי לא פחות. את תפקיד האלט שרה מורין פורסטר. קודם כל, לשמוע את ברונו וואלטר זה הדבר הכי קרוב שיכול להיות ללשמוע את מאהלר בעצמו, והביצוע הוא ללא ספק המשכנע ביותר מבחינת אינטרפרטציה. מורין פורסטר מאוד משכנעת בפרק הרביעי, שהזרימה שלו היא הכי טבעית שיכולה להיות כאן. כמו כן, יש ביצוע מאוד מעניין של סיימון ראטל עם תזמורת בירמינגהם, שמאוד מפתיע באיכותו. הפרק הראשון בייחוד מקורי מאוד, מבחינת ההעזה בניצוח - בייחוד בטמפי הקיצוניים. את תפקיד האלט שרה דיים ג'אנט בייקר, שהיא כבר קצת זקנה והכל - אבל זה עדיין יפה. דווקא זמרת הסופרן, ARLEEN AUGER (אין לי כוח לחשוב איך כותבים אותה בעברית) היא האטרקציה הגדולה פה (בכלל היא אחת הסופרניות האהובות עליי). שמחתי לעזור, והמון המון בהצלחה עם התפקיד!
 
למעלה