שמחתי לשמוע חדשות טובות
וזה מזכיר לי שכשרק נישאנו ורבנו בטירוף (שנינו אנשים לא קלים שחיו שנים לבד),יזהר כל הזמן היה מתגרש ממני, כל ריב היה מגיע ל"את יכולה לקחת את בדברים שלך וללכת" או "את יכולה לחזור לת"א, במילא רע לך כאן", בהתחלה הייתי בוכה ונעלבת ואז הבנתי, שבשעת רתיחה לבעלי היקר אין גבולות בפה. ואני הופכת את זה לבדיחה. היום זה כבר " את יכולה ללכת רק תשאירי את הילדה". מיד אחרי הריב הוא דואג להגיד שאם אי פעם אני אעזוב אותו הוא ייתגרש ממני. אז שתהיה שנה טובה, וזיכרי האהבה תמיד מנצחת.(מנסיון, אני ובעלי חזרנו להיות יחד אחרי פרידה של 6 שנים, וכמעט התחתנתי עם מישהו אחר).
