קבלה, בבקשה

[אשר אטדגי]

קבלה, בבקשה

באשכול זה ארצה לדעה, בינה והשכל, האם הקבלה - כשם שיתוף לכלל היצירה "המיסיטית" האדירה בכמותה (ולטעמי הנחותה באיכותה) - להגותו של המהרי"ל (מורנו הרב ישעיהו לייבוביץ') הייתה אנטי יהודית, בחינת דת חדשה, או שמא "זרם" לגיטימי בה, אף אם הוא זול שבזולים.

שהרי אם דת ישראל אינה אמונית, אלא ריטואלית, ובכך נבדלת מאותן 10,000 דתות הקיימות בעולם, מאי שנא במה אתה מאמין? ובלבד שתניח תפילין כל בוקר. ובחידוד: אוקטוליזם אמוני אינו "פסול" (אף אם נחות הוא עד רימה) אלא אם כן נדרשת אליו אופרטיבית.

 

[חיים פרידמן1]

אכן ל' לשיטתו פסל את הקבלה רק באופן אישי

וראה בהם יהודים כשרים. להבדיל ממארי יחיא קאפח זצ"ל למשל שהסיק מסקנות הלכתיות מההתנגדות לקבלה.

 

[אשר אטדגי]

לא הקבלה עיקר אלא המעשה

זה ודאי, ולית מאן דפליג. שאלתי, שאולי לא נוסחה בבהירות ובנוקבות ראויים, האם היא כשלעצמה - "אינה יהודית", אלא אלילית, והעובדה אשר מאמיניה, או הולכי אורחותיה, מניחים תפילין כל בוקר, אינה רלוונטית כלל לעצם "מהותה".

 

[פיקסעלע]

זה ודאי גם נכון

הוא הרי אמר "הקבלה היא פלישה של האלילות לעולמה של היהדות" ובאריכות במכתב לג' שלום שעניינה מנוגד לעניין ההלכה

 

[אשר אטדגי]

נו, וזו שאלתי מלכתחילה..

הרמב"ם קובע במספר מקומות בפירוש המשניות: "שיש מחלוקת בין החכמים בסברת אמונה שאין תכליתה מעשה מן המעשים, אין אומרים שום הלכה כפלוני". והמהרי"ל, שמזכיר היגד זה במספר רב של מקרים, בכתב ובעל פה, מקבל קביעה זו. ושאלתי הייתה, אם זהו הכלל מלכתחילה מדוע "הקבלה" אלילית, אלא זו סברה, שהיא שגויה בעיניך, או אולי אולי בעיני רבים ושלמים, אבל היא עדיין במסגרת "האפשר", בעולם היהודי.

אפשט את השאלה: אם היהדות אינה דת אמונית, אלא ריטואלית, האם יש "קארט בלאנש" לכל אמונה שלא תהיה, אפילו בחנין זועבי, ובלבד שלא תבטל מצווה אחת ממצות התורה, ומתקנות חכמינו.

 

[kaner91]

יש אומרים

ש70 פנים לתורה, 70 ולא 700, כלומר יש פרשנות שאינה לגיטימית.
אבל כידוע 70 הוא מספר המסמל ריבוי (כך לדעתי מפרש המהר"ל) אז אולי בכל זאת אין אפשרות מעשית לקבוע את הגבול בסט של 'עיקרי אמונה' ליהודי הפשוט.

האמת היא שמבחינת הלכה גרידא כמדומני שאין בעיה עם אמונה ספציפית אלא אם כן בעצם האמונה אתה מקיים סוג של עבודה זרה. (אולי הנצרות היא כזו)

 

[אשר אטדגי]

אינני מדבר על פרשנות, אלא על משפטנות..

וזוהי סוגיה משפטית, יותר נכון הלכתית, גרידא.

נתת כאן אתגר: מה עם אדם מאמין בבעל ובעשתורת, אבל לא עובד אותם, אלא את אלוהי ישראל, ובבחינת עובד אני מתכוון למקפיד על עירוי כלי ראשון בשבת. האם מבחינה הלכתית הוא עובד עבודה זרה, על כל המשתמע מכך, ומשתמע מזה רבות.. ?

אקטואליה: חב"ד של היום, לפחות חלקים מזעריים ממנה המאליהים את הרבי (לא אלו המשיחיים, אלא אלו המאליהיים, יש כזה פלג), היא נצרות פר אקסלנס באופן סימלרי מבהיל, אבל מבחינה הלכתית הם יהודים לכל דבר, מהסיבה הפשוטה שהיום בשעה 19:27, המעשן לא יעשן, והנוסע ישבות כי שבת היא.. לרבי.

 

[חיים פרידמן1]

אם אתה מדבר על ההלכה הכתובה

הרי שקבלה באלוה היא עבודה זרה. וזה נפקא מינה לא רק לחב"ד אלא גם ל"לשם ייחוד"

 

[אשר אטדגי]

אין עבודה זרה שבלב..

 

[פיקסעלע]

אבל יש עבודה זרה בדיבור

 

[אשר אטדגי]

דיבור - הלכתית - הוא מעשה

כל הלכות נדרים, תמורה, וכו', קאי על דיבור

 

[חיים פרידמן1]

אז "לשם ייחוד" זה מעשה

 

[אשר אטדגי]

כן..

ולכן, בעיקר ביהדות אשכנז, כמובן לא החסידות, אלא יהדות גרמניה וחלקים נרחבים מליטא, לא אומרים את "הפיסקה הזו", אבל גם זה כמדומני הולך ונגוז, בדיוק כפי שאותו "בריך שמיה" בפתיחת ההיכל בשבתות, שהוא לא פחות אלילי (ואגב, שם נראה לי באופן בולט יותר) נאמר היום כמעט בכל הקהילות, כולל זו האשכנזית, זאת למרות שיהדות אשכנז עד לפני דור דור וחצי "אסרה" במפורש לאומרו.

 

[חיים פרידמן1]

היא לא אלילית מבחינה הלכתית ומבחינת היהדות

אלא מבחינת האינדיבידואום ישעיהו ליבוביץ'.

 

[אשר אטדגי]

שזה אומר?

 

[חיים פרידמן1]

שאיך של' תופס את היהדות

הגות הקבלה היא אידיפרנטית לה (באשר היא הגות).

 

[אשר אטדגי]

הקבלה אינה הגות

אלא, כפי שהיא מתיימרת לומר, היהדות עצמה.

 

[פיקסעלע]

האם "היהדות" לדעת הקבלה היא הגות או מעש?

 

[אשר אטדגי]

לא הבנתי את השאלה

 

[חיים פרידמן1]

ל' יטען

שעמדתם בנוגע ליהדות היא סובייקטיבית ומבחינת היהדות כתופעה אמפירית היסטורית הקבלה לא חלק אינטגרלי ממנה ולא מנוגד לה.