קבלה, בבקשה

קבלה, בבקשה

באשכול זה ארצה לדעה, בינה והשכל, האם הקבלה - כשם שיתוף לכלל היצירה "המיסיטית" האדירה בכמותה (ולטעמי הנחותה באיכותה) - להגותו של המהרי"ל (מורנו הרב ישעיהו לייבוביץ') הייתה אנטי יהודית, בחינת דת חדשה, או שמא "זרם" לגיטימי בה, אף אם הוא זול שבזולים.

שהרי אם דת ישראל אינה אמונית, אלא ריטואלית, ובכך נבדלת מאותן 10,000 דתות הקיימות בעולם, מאי שנא במה אתה מאמין? ובלבד שתניח תפילין כל בוקר. ובחידוד: אוקטוליזם אמוני אינו "פסול" (אף אם נחות הוא עד רימה) אלא אם כן נדרשת אליו אופרטיבית.
 
אכן ל' לשיטתו פסל את הקבלה רק באופן אישי

וראה בהם יהודים כשרים. להבדיל ממארי יחיא קאפח זצ"ל למשל שהסיק מסקנות הלכתיות מההתנגדות לקבלה.
 
לא הקבלה עיקר אלא המעשה

זה ודאי, ולית מאן דפליג. שאלתי, שאולי לא נוסחה בבהירות ובנוקבות ראויים, האם היא כשלעצמה - "אינה יהודית", אלא אלילית, והעובדה אשר מאמיניה, או הולכי אורחותיה, מניחים תפילין כל בוקר, אינה רלוונטית כלל לעצם "מהותה".
 

פיקסעלע

New member
זה ודאי גם נכון

הוא הרי אמר "הקבלה היא פלישה של האלילות לעולמה של היהדות" ובאריכות במכתב לג' שלום שעניינה מנוגד לעניין ההלכה
 
נו, וזו שאלתי מלכתחילה..

הרמב"ם קובע במספר מקומות בפירוש המשניות: "שיש מחלוקת בין החכמים בסברת אמונה שאין תכליתה מעשה מן המעשים, אין אומרים שום הלכה כפלוני". והמהרי"ל, שמזכיר היגד זה במספר רב של מקרים, בכתב ובעל פה, מקבל קביעה זו. ושאלתי הייתה, אם זהו הכלל מלכתחילה מדוע "הקבלה" אלילית, אלא זו סברה, שהיא שגויה בעיניך, או אולי אולי בעיני רבים ושלמים, אבל היא עדיין במסגרת "האפשר", בעולם היהודי.

אפשט את השאלה: אם היהדות אינה דת אמונית, אלא ריטואלית, האם יש "קארט בלאנש" לכל אמונה שלא תהיה, אפילו בחנין זועבי, ובלבד שלא תבטל מצווה אחת ממצות התורה, ומתקנות חכמינו.
 

kaner91

New member
יש אומרים

ש70 פנים לתורה, 70 ולא 700, כלומר יש פרשנות שאינה לגיטימית.
אבל כידוע 70 הוא מספר המסמל ריבוי (כך לדעתי מפרש המהר"ל) אז אולי בכל זאת אין אפשרות מעשית לקבוע את הגבול בסט של 'עיקרי אמונה' ליהודי הפשוט.

האמת היא שמבחינת הלכה גרידא כמדומני שאין בעיה עם אמונה ספציפית אלא אם כן בעצם האמונה אתה מקיים סוג של עבודה זרה. (אולי הנצרות היא כזו)
 
אינני מדבר על פרשנות, אלא על משפטנות..

וזוהי סוגיה משפטית, יותר נכון הלכתית, גרידא.

נתת כאן אתגר: מה עם אדם מאמין בבעל ובעשתורת, אבל לא עובד אותם, אלא את אלוהי ישראל, ובבחינת עובד אני מתכוון למקפיד על עירוי כלי ראשון בשבת. האם מבחינה הלכתית הוא עובד עבודה זרה, על כל המשתמע מכך, ומשתמע מזה רבות.. ?

אקטואליה: חב"ד של היום, לפחות חלקים מזעריים ממנה המאליהים את הרבי (לא אלו המשיחיים, אלא אלו המאליהיים, יש כזה פלג), היא נצרות פר אקסלנס באופן סימלרי מבהיל, אבל מבחינה הלכתית הם יהודים לכל דבר, מהסיבה הפשוטה שהיום בשעה 19:27, המעשן לא יעשן, והנוסע ישבות כי שבת היא.. לרבי.
 
אם אתה מדבר על ההלכה הכתובה

הרי שקבלה באלוה היא עבודה זרה. וזה נפקא מינה לא רק לחב"ד אלא גם ל"לשם ייחוד"
 
כן..

ולכן, בעיקר ביהדות אשכנז, כמובן לא החסידות, אלא יהדות גרמניה וחלקים נרחבים מליטא, לא אומרים את "הפיסקה הזו", אבל גם זה כמדומני הולך ונגוז, בדיוק כפי שאותו "בריך שמיה" בפתיחת ההיכל בשבתות, שהוא לא פחות אלילי (ואגב, שם נראה לי באופן בולט יותר) נאמר היום כמעט בכל הקהילות, כולל זו האשכנזית, זאת למרות שיהדות אשכנז עד לפני דור דור וחצי "אסרה" במפורש לאומרו.
 
היא לא אלילית מבחינה הלכתית ומבחינת היהדות

אלא מבחינת האינדיבידואום ישעיהו ליבוביץ'.
 
ל' יטען

שעמדתם בנוגע ליהדות היא סובייקטיבית ומבחינת היהדות כתופעה אמפירית היסטורית הקבלה לא חלק אינטגרלי ממנה ולא מנוגד לה.
 
למעלה