אני מצטערת שנפגעת זיוי, אבל אני
סבורה שאני אחראית קודם כל לאושר שלי. אותה חברה שהייתה אם חד הורית לשני ילדים והייתה במצב כלכלי ונפשי נוראי, שכבה עם גברים ללא קונדום, פעמיים נכנסה להריון ונאלצה לבצע הפלה (שלא לדבר על המחלות שהיא יכלה לחטוף), התנהגה כמו בת 16 מיוחמת, השמיצה את האבא של הילדים שלה בפני שני הקטנים, ועשתה להם נזקים לכל החיים. כמה צריך להסתכל על תאונה, עד שמותר להסיט את העיניים? למה אני צריכה לסבול את ההתרסקויות שלה פעם אחרי פעם? יש גבול, ושם מתחתי אותו. אגב פגשתי אותה לפני חודש ודברנו, וכלום לא השתנה חוץ מזה שהילדים שלה שניהם מטופלים על ידי פסיכולוגים ונמצאים בחינוך מיוחד בעקבות הצלקות שהיא גרמה להם. היא זה לא את, אין לי מושג מה היה בינכן, זהו הסיפור לשי עם מ.
סבורה שאני אחראית קודם כל לאושר שלי. אותה חברה שהייתה אם חד הורית לשני ילדים והייתה במצב כלכלי ונפשי נוראי, שכבה עם גברים ללא קונדום, פעמיים נכנסה להריון ונאלצה לבצע הפלה (שלא לדבר על המחלות שהיא יכלה לחטוף), התנהגה כמו בת 16 מיוחמת, השמיצה את האבא של הילדים שלה בפני שני הקטנים, ועשתה להם נזקים לכל החיים. כמה צריך להסתכל על תאונה, עד שמותר להסיט את העיניים? למה אני צריכה לסבול את ההתרסקויות שלה פעם אחרי פעם? יש גבול, ושם מתחתי אותו. אגב פגשתי אותה לפני חודש ודברנו, וכלום לא השתנה חוץ מזה שהילדים שלה שניהם מטופלים על ידי פסיכולוגים ונמצאים בחינוך מיוחד בעקבות הצלקות שהיא גרמה להם. היא זה לא את, אין לי מושג מה היה בינכן, זהו הסיפור לשי עם מ.