קדימה, חברים.

בעד

1. יכולת ארגון- עמיר פרץ קיבל לידיים ארגון מרוסק שאיבד את הרלוונטיות שלו. הוא הפך אותו לארגון החזק במדינה והיחיד המגן על זכויות העובדים. 2. עקביות- עמיר פרץ פעיל בפוליטיקה הישראלית כבר 25 שנים. את דעותיו הוא לא שינה וממשיך לעמוד מאחורי התפסיה שמבינה: שלום, זכויות אדם ושוויון הם שלושת התנאים הנחוצים לקידומה של מדינת ישראל והבטחת קיומה. 3. פשטות- אבלב לא פשטנות. לא מסתתר מאחורי מילים נמלצות וגם לא מאחורי סיסמאות נבובות. הוא מדבר בגובה העיניים. מודע לקשיים ולמורכבות ולמרות זאת נאבק על דעתו ועמדותיו. 4. אמינות- ללא ספינים, ללא הבטחות סרק וללא חקירה באזהרה. כמה מנהיגים היום יכולים להתגאות שהם לא נחקרו באזהרה בימ"ר? 5. רוח חדשה- ויעידו על כך עריקי העבודה ובראשם שמעון פרס. עמיר פרץ מצליח לנער את הדוב הישן ומפלגת העבודה שהפכה ללא רלוונטית בזכות הגוורדיה הישנה ששלטה ה מאז ומעולם מוצאת עצמה מתמודדת לגיטימית על השלטון. ואם לא מפלגת שלטון אז לפחות מפלגת אופוזיציה עם אג'נדה וסדר יום חדש! אני יודע שעכשיו כולם מתלהבים ממפלגת האחדות של שרון אבל על זה אפשר לאמר דבר אחד- שרון הוא חביב התקשורת וזה מתבטא גם בתוצאות הסקרים. אבל בבחירות מצביע הציבור האמיתי, שחלק לא מועט ממנו לא זוכה לבוא לידי ביטוי והוא סולד מהפסטיבל התקשורתי סביב 'קדימה'. הציבור הזה יצביע לפרץ. ובבחירות- פרץ אולי לא ינצח, אבל יוביל את מפלג העבודה להישג משמעותי בהרבה מ26-27 המנדטים שהסקרים מנבאים להם כעת.
 
לגבי 5 - אכן פרץ ימחק את "המערך"

תודה לאל. כבר חשבתי שהדרך היחידה של השמאל עוברת דרך ריסוק מפלגת העבודה (כמו שרמון האמין וכנראה עדין מאמין). אבל אחרי בחירות 2006, מה שלא יהיה - מפלגת העבודה תהיה מפלגת "העבודה" או "העובדים" ואף אחד (כמעט
) לא יחזור על הטיעון "מפאי" או "מערך" או ... שמעון פרס ... ברוך שפטרנו, וברוך שובה של מפגלת פועלים שמאלית לפוליטיקה הישראלית (אם היא תהיה מספיק חזקה אני אפילו אחזור להצביע ימין
)
 
למעלה