רק בתור ילדה, אני יכולה להגיב לזה
ויכול להיות שאני באמת קצת קטנה כדי להבין. אבל המטרה היא בעצם שהילד ירצה להיות בחברתך ובחברת אימו בצורה שווה. ואם הוא מפונק אז בפגישה הבאה שלכם אתה צריך להסביר לו שאמא שלו ואתה קצת שונים, שהילד יבין אותך ואת הרצון הטוב שלך להיפגש איתו יותר, להתחבב עליו יותר. כמה שיותר להעניק לו תחושה אבהית. שהבן שלך ישמח לבוא לאבא באותה המידה שהוא ישמח להיות עם אימא, אני בטוחה שאתה יכול להסביר לו את הדברים האלה בצורה עדינה, ובדרך שהוא יבין, תדבר איתו, דבר מהלב, אני יכולה להגיד לך שיש לי הרבה חברות בגילי (13) שהוריהם גרושים והם מבינות איך צריך להיות אצל אבא ואיך אצל אימא. וכדי לרכך אחר כך את המפגש אחרי שתסביר לו ואתה רואה שהוא מגיב לכך ומפנים תעשה איתו משהו שכיפי לו, משהו ששניכם אוהבים לעשות. וכמו שאתה רואה, אני מנסה להגיד את זה בצורה עדינה, כי אין לי ניסיון אישי של הורים גרושים. אבל אני שומעת סיפורים,חוויות כל מיני דברים מחברים שלי שהוריהם גרושים. וממה שאני כן מבינה, גירושים יכולים להיות בעייתיים לילדים, וזה גם תלוי בילדים, יש כאלה שזה לא כל כך מפריע להם, אבל אני בטוחה שאתה יודע את זה. יכול להיות שהדברים ישתפרו עם השנים, הילד גודל ואולי עם הגדילה הוא יבין יותר את המצב. זהו, אני מאחלת לך יחסים טובים עם הילד שלך, ושהכול יסתדר.
חייב להיות פתרון, רק לפעמים לוקח הזמן לגלות אותו.. או כמו שאומרים:"לא חשובה התוצאה, חשובה הדרך", בטוח שיש דרך שתעבוד..