קווי-בניין

ש מים

New member
קווי-בניין

דיון קודם גרם לי לפתוח שירשור חדש שייוחד לנושא מעניין וחשוב (לדעתי...) זה. אווה כתבה על קו-בניין קדמי... ואני חושב שזה אחד הנושאים השנויים במחלוקת (ובדיון) ואולי אחד החשובים כיום, בתחום התכנון העירוני: בעידן הציפוף, עליית ערכי הקרקע והאורבניזציה המואצת, לצד עליית רמת המינוע (עליית כמויות כלי הרכב בכבישים), עולה מדי פעם שאלה קו-הבניין הקדמי, לצד הדוגמאות המוכרות מערי אירופה העתיקות: קו בניין אפס: טוב או רע ליהודים
אשמח לתגובות ודעות שונות. חג שמח לכולם!
 

גולי מ

New member
עוד מאירופה אני סקפטית

יש הבדל משמעותי בין עיר אירופאית לעיר בישראל. הציפוף האירופאי, נובע בעיקרו מהצורך לשמור על אקלים חם בתוך הבניינים, מכאן קו בניין אפס. כמובן שבארץ ים תיכונית חמה, היה נסיון ליצור איוורור, ולמזג את המבנים באמצעות האקלים, ע"ע "עיר גנים" של גדס. בסיטואציה כזו, הרוחות/בריזה מנוטבות מסביב לבניין, על כל פאותיו, ואמורות לצנן אותו. היום, חדר נטול כיוון אוויר, ולו אחד, משרה עליי תחושה קלסטרופובית, אבל ייתכן שזה פשוט הרגל. קרובת משפחה שחייתה בסיינה שבאיטליה (חצי שעה מפירנצה) במשך שנה, סיפרה על תחושות דומות הנובעות מצפיפות, מעט שמיים, ומעט, עד כדי חסרון, של מבטים "פתוחים". אבל שוב, ייתכן שהכל תרבותי...
 

ש מים

New member
ועוד בנושא קוו-בניין

גולי, אני מסכים עם מה שכתבת בנושא (קלסטרופוביה, איוורור, תאורה), אבל לדעתי היום, ברוב המקרים קווי הבניין הניתנים הם "לעג לרש", או עלה-תאנה לכיסוי הערווה: קווי בניין "סמליים", העיקר כדי שניתן יהיה לאמר שמדובר ב-"ווילה" (אגב, לדוגמא ממש קיצונית, ראי את הישוב צורן, שליד קדימה: קווי בניין צידיים של 1 מטר
לדעתי יש להוקיע את המתכננת ולא לתת לה לגעת יותר בחיים בעיפרון!). גם עלי, קיר נטול חלון משרה קלסטרופוביה, אבל יש לזכור כי חלונות הנן בעיה באקלים קיצוני (ראי: שדה-בוקר והנגב): בעיות שמירה על הטמפרטורה הפנימית, אבק וכו'. אני סבור שניתן גם לבנות בצורה אחרת (בלי חלון בכל קיר) ועדיין להמנע מתחושת המחנק, בין היתר ע"י פיצוי באמצעות גינון, בידוד החצר הפרטית מן השטחים הציבוריים, בידוד הרחוב/השכונה מן הרעש וההמולה העירוניים ובקיצור: יצירת "מרחב מבוּדד". כמובן שהדבר נכון לאזורי אקלים בהם ניתן להשתמש בשטחי החוץ כתחליף לחיים הפנים-דירתיים... לגבי אקלים קר: מבלי ללמוד יותר מדי פסיכולוגיה, אני מניח ששם בעיית הבידוד (הוויזואלי) מן החוץ הנה בעייתית יותר, בשל תחושת הניתוק (מן הסביבה) שכופה השהייה במרחבים סגורים... (אגב, מדברי, בטח שמת לב שאני נותן משקל ודגש רב לשימוש בשטחי חוץ ולתחושת החופש והרוגע הנובעות מן המגע הבלתי אמצעי עם המרחב וטבע הפתוח
). מה הפיתרון? בשני המקרים, אני חושב שהפתרון צריך לבוא ביצירת מעברים גדולים, מזמינים, נוחים וזמינים, הקושרים את פנים הבית/הדירה עם החצר, תוך מתן דגש רב לשילוב זה, לצד מתן דגש ומחשבה על תפיסת החצר כחלק אינטגראלי מן הפנים, וכל זאת, לצד כל האלמנטים שמניתי לעיל (בידוד מן הרעש העירוני וכו'). חג שמח!
 
קו בניין אפס - לא רק באירופה!

כאשר מחפשים אוטנטיות באזורינו, אפשר לבחון את בניה ההיסטורית בכל ים הטיכון, מיבן, דרך איטליה, ספרד, צפון-אפריקה, וגם אצלני, את בניה הישנה של הערבים.... יצירת חלל פנים-חוץ כמעט אותו הדבר! לכיון הרחוב חזית סגורה! יכול להיות עם הבניין עצמו, או עם גדר גבה, שמכיון הרחוב כמעט אין להבדיל בין בניין וגדר. כלפי חוץ הסתגרות, עיניים של הזרים לא צריכים לראות כל מה שמתרחש בבית. לאחר, שנכנסנו דרך הדלת, או שער הכניסה, חלל האינטימי של הבית כלל גם חוץ ופנים, בגלל האקלים שלנו! החצר הפנימי, בכל צורתו חלק בלתי נפרד מבית המסורתי הימטיכוני. נכון, גם החלונות, רובן פונות לחלל הפנימי הזאות. השיטה, שבאמצע המגרש עומד הבית, החלונות פונים לרחוב, או לצדדים לוקח גם את האינטימיות, וגם את פונקציה האמיתית של הגינה. לא מן הסתם "הגינות" האלה מוזנחים, כי אין בהם שימוש אמיתי! אינני חושבת, שיכולים להמשיך בדיוק אותה צורת בניה, מב שהייה אופיני לאזור שלנו, אבל להתעלם ממנו לגמרי, לפי דעתי טעות. במדינות השונות מסביב ים הטיכון, בתקופות שונות, בנו בצורות מגובנות, לפי הצרכים המקומיים וזמניים, אם כי העקרון נשאר. צורת הבניה שלנו לא מתבסס על ניסיון חיים של עשרות דורות, אלא על פנטזיה של מתכנן... אם תרצו, על תסקול ילדות של מתכנן... לא ממש מותאם לאופי הטביעי של האדם... כי, אף אחד לא אוהב להסתובב בבית שלו, כאילו נמצע בחלון ראווה... תשתקלו, אפילו בשדרות, שהחלונות רחוקים יחסית, מי שיושב במרפסת דירתו, יושב מול עיני כולם! כאשר אנשים, שמגיעים לארץ, מרגישים נבוכים ביחס הבין אישיים של הרבה ישראלים, חלק ממנו נוצאר מהמצב, "שאין גבולות". כאשר פנים ביתו של האדם ללא גבול חלל החוץ, יכול לגרום תופעה, שלא איכפט לי שרואים את הגטקס, את הבטן הגדול - אני בבית, ככה נוח לי - ואפילו צודק בזה... הבית משקף את אופי האדם, אבל גם נכון, שהבית משפיע על אופי האדם!
 

ש מים

New member
בנייה "ערבית/ים תיכונית"

זו לא בדיוק "קו אפס". כפי שכתבת, הבנייה הערבית היא יותר מן חומה שמקיפה את הבית. מן הכביש/מדרכה שי תחושה של קו חזית רציף ("קו אפס"), אבל בפנים יש בדיוק את מה שדיברתי עליו קודם: "אי" שקט ומבודד, בלב גן קסום, מנותק מהמולך הרחוב והעיר/כפר. גם בניה כזו דורשת מגרש גדול יותר מאלו המוקצבים/מוקצים לנו כיום, ע"י עריצות הרשויות (ממ"י, משב"ש, מינהל התכנון, תמ"א/35 וכו')
איזה גודל צריך?? לדעתי 750 עד 1 דונם (בלי לעשות פרוגרמה רצינית, אלא יותר ע"ס "תחושת אצבע"). עם זאת, אפשר לדעתי לתכנן מגרשים גדולים (1 דונם) ל-2 יח"ד, בשתי קומות, בתנאי שמדובר באותה משפחה. כמו בחמולות הערביות! הבעיה הצפיפות "הכפרית" המוכתבת לנו היום היא 1 יח"ד ל-300 או 200 מ"ר מגרש...
 
לא הייתי מספיק ברורה...

פשוט, צריכה לצייר על מה שחושבת... ומתנצלת על שגיאות כתיב, שלא כתבתי את זה קודם בוורד... חג שמח, אחזור אחרי זה...
 
הצעתי.. לבית ישראלי חדש, במגרש

סטנדרטי... בית ישראלי העתידי, בשיטתי: 1. לקחתי בדיוק אותה שטח, מה שמקציבים ליחידה של דו- משפחתי, באותם פרופורציות – 10X25 = 250 מ"ר 2. חילקתי את רוחב המגרש בשני צדדים 3 ו 3 מטר, באמצע 4 (מדובר בסכמה, לכן לא מתייחסת לעובי קירות...) 3. על קו בניין 0 שתי הצדדים ( 3 ו3) באמצע יש נסיגה של מטר (בערך) הכניסה מכאן, אבל לא ישר אלא בצורת ר. המדרגות מקבילות עם קו הבניין, ומגיעות ל: מטר גבה מפני המדרכה. מתחת למדרגות יכולים להכניס את שעוני מים, חשמל, תקשורת, פח אשפה... בצורה מסודרת וסגורה. 4. כניסה לחנה מוביל למרתף, כי למכוניות מקום מצוין המרתף, כך שגם יש מקום למחסן ביתי סביר, אפשר לשים את האופניים של הילדים, וכל השמונצס, שחייבים אכסון. למרתף יש חלונות לכיוון הרחוב, כי בין המדרכה לבין ריצפת הקרקע יש כמטר הפרש. בצד הגינה אין חלונות. 5. מעל ירידה של החניה, שני שליש גובה מהקרקע, אפשר ליצר מרפסת פתוחה לרחוב. כך, מי שרוצה לראות את התרחשויות הרחוב יכול לעשות, בגובה קצת פחות מקומה שלמה. תצפית נוח, כי עיניי הולכי הרגל לא מגיעות לשם. 6. לחזית פונה המטבח וחדר האוכל, הסלון לכיוון הגינה, אבל, מפני שזה חלל אחד גדול, אפשר לקבל תנועת אוויר טוב. 7. מהכניסה רואים את הגינה, שחלק עיקרי למפלס הזה. 8. יחידת ההורים בסוף המגרש, כמו איזה בית נפרד כמעט, שמאפשר גם יחידת הורי ההורים, לזקנתם, ביחד, אבל גם די בנפרד. 9. במפלס הזה יש עוד חדר, לאורח מזדמן, למטרה של חדר עבודה, או לזוג צעיר, כאשר הילד הראשון עוד קטן, עדיף להכניס אותו, במקום בקומה א. 10. זה מאפשר לזוג צעיר לא לסיים את חלל הפנים של הבית בקומה ראשונה, כאשר הם עוד לבדם, עם ילד אחד, מקסימום. 11. קומה ראשונה בעצם, עולמם של הילדים... חדרי ילדים, וגם חדר משפחה, מעבר לזה, חלל הגדול ניתן לחלוקה לפי צורך המשפחה, כי על יד המדרגות בקו ישר יש האמבטיה וחדר המשק... 12. מתכננים שוכחים לפעמים, שהבית לא רק לקבל אורחים, אלא לכבס, לגהץ, אפילו לתפור... לכל זה דרוש מקום נוח, כי מי שהוא (היא בדרך כלל, עד היום) לא בעונש, בבקשה לכבד אותה... גם שעוזרת בית. 13. תלית הכביסה באקלים שלנו פתרון טוב בהרבה, מאשר מייבש, אבל כל מי שעשה כביסה למשפחה, יודעה, שהחבלים לא מספיקים, מה שמתכננים במסטר כביסה , וגם יש בעיה עם הסדינים. לכן, מעל חדר הנוסף בקרקע, חלק מהשטח (3X2.5) מגדרים עם קירות, וכאן אפשר לתלות בכיף. 14. חלק הסגול בגינה, צמוד לקו בניין עם השכן, יש גדר בצורת ר, כך מתחת אפשר לשים את כיסאות הספר לגינה, את המנגל, את כל מה שצריך לגינה...כמובן מכיוון הגינה לסגור בצורה אסטטית... 15. מפני שלכל דבר יש מקום, אפילו הממוצע הישראלי לא ירצה לבנות עוד ועוד שטחים, לסגור מרפסות, לבנות מחסן בפינת הגינה... 16. כמובן, עיקר הדבר, שיש גינה אינטימית, כמו סלון גדול פתוח לשמיים, במקום רצועות לא שימושיות, או גינות, שגם ברחוב, גם מהשכנים פתוח לכל מי שלא רוצה לרואת אפילו. 17. המרתף לא סתם שטח, ללא מטרה ברורה, החניה לא תופס שטח אדמה יקר, גם למכוניות, דרך אגב, יותר טוב בגרז', מאשר מתחת לשמש... 18. השאילה, אז, למה לא עושים כך את תוכניות הבינוי? 19. כי משהו עושה אותם תכניות בינוי המיושנות, אין להם מעוף, לא ממש מוכנים לחשוב מה טוב לאנשים, ואפילו לא מוכנים להשקיע חצי יום לבדוק, אולי ישנם אפשרויות אחרות. מתעסקים בצורת הגדר, היחידות המבנים, ואלוהים יודעה במה, במקום לעשות מה שבמאת צריך לעשות... ללכת עם הזמן... 20. כמובן, כל מה ששמתי על הניר, זכויות היוצרים שמורות לי... 21. אווה עמיחי
 
רק הגגות...

האדומים: רעפים, האפורים: שטוחים,(מעל הראשון תלית כניסה, ומעבר לזה המזגנים, על השיני דודי שמש, לפי כיוון השמש.. הצהוב: מרפסת,
 
לא חושבת שהחזית קובע...

לא התכוונתי לעשות תכניות ממש, אלה בקנה מידה 1:250 ! מדובר בבדיקה, קודם כל בקשר לטענה, שקונצפט החצר הפנימ דורש שטח יותר גדול... > באותו מגרש אפשר לתכנן גם בצורה אחרת, לא צריך שטח נוסף! דבר שיני, כאשר התחלתי לחשוב, בלי להתייחס לדרכים מקובלות של התכנון היום, התברר, שבתפיסה אחרת יש ערך נוסף, לא רק החצר האינטימי... 1. פונקציה מתאימה למרתף, 2. התאמה טובה יותר לשינוים בזמן (מזוג צעיר עד לגור עם הורים מבוגרים) 3. המבנה מתיישב על הקרקע, לא בולט באופן פיטומי לשתי קומות גובה...לחצר הפנימי נכנס יותר אור ואוויר, מפני שהמבנים נמוכים יותר... 4. מסתדרים גם דברים "קטנים", כמו מקום הגיוני ונוח לתלית כביסה, איחסון נוח לדברים השונים, כמו חפצים לגינה לא במרתף, אבל אופניים של הילדים למשל כן, כי משם קל לצאת החוצה... 5. מפני שהמבנה לא גוש אחד גדול, חסכתי מעברים סתמיים...הציר ליחידת החורים לא אחר מאשר שביל עם סגירת זכוכית בצדדים, וסקיליט מעל, למקרה של גשם, אבל כאשר פותחים את דלתות הזזה בצד, השביל חלק מהגינה, אפילו שסגור, מפנת התחושה חלק מהגינה.. בקומה א' במקום פריזדור, ח' משפחה, או סלון לילדים... 6. המרפסת בקומה בין לבין, נותן חיבור בין הקומות, וגם עם הרחוב, אבל ממקום "מוגן" מעיניים החודרות של הזרים.. 7. העובדה, שיש חצי קומות, וגושים שונים, מאפשר פתיחת חלונות במקומות מעניינים, וגם מאוד חשובים..למשל לשירותים יש חלון, מתחת לגרב המדרגות, לכיוון המרפסת.. אלה הדברים, שחיזקו אותי בדעה, שהדרך שלי נכונה...סה"כ: ישנם אותם שטחים, אותם פונקציות ועוד כמה...וכל הסידור הגיוני יותר מפנת טיפול הבית... בזה מאה אחוז בטוחה, כאשה.. כמה שהדמיון שלי מאפשר לרואת, גם החזית לא רעה... בכל אופן, לפי דעתי, טוב יותר מעשר מה שמקובל היום... אולי, אם יהייה לי זמן אכין סקיצה לחזית...
 

גולי מ

New member
לא צריך סקר. אהבתי.../images/Emo45.gif

גם התכנית נראית "מסודרת" ו"מאורגנת". יפה.
 

גולי מ

New member
רציתי יותר

אבל חששתי מבחינת "כל המוסיף גורע", אבל אם את מתעקשת
...: התכנית כשלעצמה נראית מאורגנת עם היררכיה ברורה ונוחה. הצמדות לקו אפס ברחוב, מעבר לשחרור שטח חצר "נורמלי", יוצר גם חזית רחוב יותר מגובשת ועירונית, שלדעתי מאד חיונית בעיקר במקומות בהם בונים "צמודי קרקע" (בהקשר הזה הייתי מפנה לדוגמה דומה של בניית הטמפלרים בארץ: מגרשים ארוכים, כאשר המבנים פונים לרחוב, והחצר האחורית מתפנה לחקלאות), יוצרת מאפיין יותר מגובש וקהילתי למושב/עיירה. החזית נאה, משום מה היא מזכירה לי תמונות של בניה באמסטרדם (עדיין לא הייתי שם..). יופי.
 
חזית....סקיצה

דרך אגב, כולם יכולים להיות, באיזה צבע שרוצים, באיזה חלון שרוצים...צורת הבניה נותן איזה סדר, מעבר לזה אין צורך בלהיות אותו הדבר... גם זה אחד מטעויות של הרשויות, והאדריכלים שדורשים את זה בתכניות הבינו.... את המדים אף אחד לא אוהב, גם בבניין.
 
גירסה נוספת לחזית...

אני ראיתי בדמיוני, יותר בית בסגנון "נוה צדק" גגות שטוחים, פריקסטים וצבעי תבלין. זה הכיוון...
 
למעלה