קוים לדמותו של עלי ....

[mgb]

עוד דבר!!

בס"ד איש הפולט ש"ז טמא טומאת יום אחד("הערב שמש") ולא שלושה או שבעת ימים. כך שבכלל הכוונה לטומאה האישה ולא של האיש!!

 

[masorti]

שני תיקונים קטנים...

אני לא אעיר על הרוב, כי כל תגובה שלי רק מעצבנת אותך ואין לי כוח לריב. (לא שאין לי מה לומר) תיקון אחד הוא תיקון עובדתי... לא דבורה ולא אסתר הגיעו למעמד מלוכה. לפחות לא במובן שאתה מתכוון. (דבורה היתה שופטת ולא מלכה, ואילו אסתר היתה אשת מלך חסרת סמכויות) האשה האחת והיחידה שזכתה למלוך בתקופה אליה מתייחס התנ"ך היא עתליה. והאמת שגם היא שלטה רק כעוצרת בשם בנה הקטין. --- הערה שנייה היא לגבי ענין ה"בתך"... הטענה שלי מבוססת על לוגיקה פשוטה. בוא וניקח אשה עבריה כללית X. למעט מקרים נדירים של גיורת או בת לנישואי תערובת, לאותה אשה עבריה X יש אב Y שגם הוא עברי. אותו אב Y קיבל הוראה לשמור שבת כולל חיוב שבתו תשמור שבת. מתוך ההוראה לאביה, הבת X יכולה ללמוד שגם היא חייבת לשמור שבת. (הרי לא נאמר שההוראה פוקעת עם נישואי הבת)

 

[mgb]

תגובה לתיקונים

בס"ד שלום וערב טוב לך! אתה ממש..אבל ממש לא מעצבן אותי!! אני אמנם, עונה חריף ובנימה אסרטיבית. אבל חלילה לך להפסיק את הדיונים והצגת עמדות מנוגדות, שכל עוד הן סביב הויכוח הטהור הינן, עדיין,לטעמי!! איני רואה בכל מקרה בכך "ריב" ובודאי לא אישי, תנוח דעתך, ידידי!! לגבי מלכה או שופטת: ובכן צדקת אלא שמן הסתם הבנת שלא הגדרת התפקיד היוותה עבורי דוגמא אלא עצם ה"קידום" לתפקיד ומעמד רם ומכובד למרות שהיא שולטת-מולכת-שופטת(מחק את המיותר) על מאות אלפי "שוביניסטים"! לגבי "בתך": איני מתחרה ב-IQ שלך ולא בכשרונות ההגיון. אני מביא לך את פירוש חז"ל המקורי. גם אם אתה רואה בכך סתירה ללוגיקה מסויימת, זה לא ישנה את מה שהתכוונה התורה. לדידי הגיוני שאם "אדם" הוא איש ואשה. אז "אתה" כולל את אשתו. ונשאר ש"בתך" זו בתך הרווקה עדיין בביתך. עם נשואיה לא פוקעת בודאי חיוב שמירת שבת אבל מעת נישואיה מצורפת ל"אתה" שלו היות שבעלה כבר שנקרא לשמור שבת והיא כלולה מהיום ב"אתה" גם. בברכה ובידידות!

(יוצא מכליי לפייס אותך, מה עוד עלי לעשות??)

 

[masorti]

הבנתי גם קודם את טענתך על "אשתו"...

אלא שבפרשנות הזו אתה יורה לעצמך ברגל. אם איש ואשה הם כגוף אחד, אז מטעמי סימטריה - כמו שהאישה כלולה באיש כך האיש כלול באשה. לכן היה אפשר לפנות לאשה ולהסיק מתוכה על האיש. עובדה שאין אף מקרה שזה כך. יוצא שלכאורה האשה נתפסת כ"נספח" לאיש, והאיש הוא העיקר. אגב, לא טענתי שפרשנותך סותרת את הלוגיקה שלי. רק אמרתי שאפשר להסיק לגבי האשה מתוך "בתך" בלי להיזקק ל"אשתך". נ.ב. היות ואתה מפויס, אחזור לענין ברכות הגבר בבוקר. הגבר מברך שלוש ברכות "שלא עשאני"... אשה, גוי, עבד. היות וברור לחלוטין שלהיות גוי או עבד זה נתפש כדבר רע/נחות ביחס ללהיות יהודי, ההקבלה הספרותית רומזת שלכאורה גם להיות אשה נחשב כדבר נחות ביחס למצב של להיות גבר. ובאמת, מדוע שהאשה לא תברך "שלא עשאני גבר" והגבר יברך "שעשאני כרצונו"? אם האשה זהה או אפילו נעלה ביחס לגבר, הרי שאין סיבה שלא לנהוג כך.

 

[mgb]

איש ואישה, היש הפליה?

בס"ד אולי יריתי לעצמי ברגל. אבל... הסטת את ידי ופיספסתי... אינני מבין מדוע אתה חש צורך להילחם על מעמדה של האשה כלפי הגבר? דבורה הרגישה נעבעך ליד בעלה עת ברך מידי בוקר ברכות השחר?? מן הסתם הינך מכיר את ספריו של דר' ג'ון גריי ("גברים ממאדים ונשים מנגה" ועוד) הוא גוי, לא חשוד על "חרדיות" או חזרה בתשובה וכו' לאורך כל ספריו הוא מציין שאיש ואשה הם שני טיפוסים שונים מכל בחינה אפשרית: פיסיולוגית-פנימית(מבנה המוח, צורת הנשימה וכו') וחיצונית, נפשית, מנטלית וכו'. מה שאני רוצה לאמר בכך, שתכונתה של אשה היא שונה מתכונותיו של האיש ואתה שופט את מעמדה הנחיתי כביכול (!!)מנקודת מבט שלך, כאיש!! תפקידים שונים ניתנו לאיש ולאשה ע"י בורא עולם. בהתאם לתפקידם ניתנו להם כוחות נפש וגוף שונים המותאמים להפליא לתפקידם ולמהותם. הגבר הלומד תורה מקבל את המסר דרך פסוקי התורה הזמינים לו יותר ומעביר את הרוחניות למשפחה. הוא המשפיע על האשה ולא עליון ממנה בבריאה!! האשה מקבלת מהאיש ולכן מתוקף תפקידה היא נאצלת מהאיש. יחד הם שילוב, שני יחידות המשלימות את פאזל ה"אדם"! החיים ההישגיים שבמאה העשרים שינו דפוסי חשיבה ומעמד. האשה יצאה ללמוד, לעבוד לקריירה. לא נדון כמה התא המשפחתי ניזוק מכך אבל האם הצלחת האישה בתפקידי האיש הינה התכלית? הינה המטרה? שלושת הברכות הם שלא ..נכון! אבל אם אני לא אוהב לנהוג בפורד, לא אוהב פיצה ולא אוהב נעלי אדידס. אז כולם מאותה סיבה שנואים?? מה הקשר?? אנו מברכים על זכותינו לקיום מצוות יותר מגוי שאינו חייב כלל, יותר מעבד שחייב במקצתן ויותר מאישה שחייבת פחות מאיש. לכן היא ירודה חלילה? לכן היא נחיתית?? אילו היתה התורה פונה לאישה: "את ואישך ובנך ובתך .."וכו'. כלום היית אז מרוצה? לא היית מתקומם על ההפליה? תמהני..

 

[shushu10]

מסורתי נכבד,

צריך לקרוא נכון ואז מבינים כראוי ולא מחפשים קיפוחים במקום שאינם. הפסוק הוא קצר, אך נחלק לשניים (מה לעשות שלא שמו פסיקים בתנ"ך). הוא פותח באמירה אל כל העם : גברים, נשים וטף (כמו שנאמר בפסוק הקודם היו נכנים לשלשת ימים, שם גם כתוב וכבסו שמלותם... והמשך הפסוק -... אל תגשו אל-אשה" - מופנה אל הגברים בלבד. אנו קוראים למבנה משפט כזה - היורד מהכלל אל הפרט. ראה למשל הוראת האל לאברהם אבינו... לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך".