קול זעקתי אינו מרפא אבל אולי נחמה

קול זעקתי אינו מרפא אבל אולי נחמה

בס"ד שלום רב, אני אברהם רואש (25.5) בחור נכה המרותק לכיסא גלגלים בשל מגבלת ה-C.P הנקראת שיתוק מוחין, כידוע, הנובעת מרשלנות רפואית בלידה. ובאופן האישי, כאשר אני ממקד את הרשלנות אל חיי הפרטיים, אינני מתייחס ללידה לבדה, אלא גם למה שקדם לה. ולא זו בלבד שחוסר חמצן ואי טיפול ראוי גרמו לכך שהיום אני נכה המוגדר בבי"ל כבעל 100% נכות, גם לידה רגילה בזמן שהיתי עכוז ראויה להחקר למען האמת כבר בעבר ניסיתי להלכים משפטיים, אך התרגשות יתרה של אימי מנעה ממנה לתת עדות ולספר את אשר ארע (ומה גם שבחלוף השנים יש מן הפרטים הקטנים שנשכחו. ובאו ולא נצפה כי לאחר תשישות הלידה יש ואשה תזכור לפרטים מה שקרה) שאלתי היא זו לדעת אם אני, הנפגע בעצמו, יכול להתחיל הליך משפטי אף על פי שעבר זמן? תודה מראש אברהם
 
תגובתי בזאת

בס"ד נולדתי בתאריך24.11.1977 והוא י"ד בכסלו תשל"ח תודה על ההענות והנכונות לעזור אברהם רואש
 
חוק ההתיישנות

בעיקרון, תקופת ההתיישנות בתחום נזקי הגוף היא 7 שנים, מיום קרות האירוע או מיום גילוי הנזק (המאוחר). אולם, אצל מי שהנזק אירע להם בהיותם קטינים, נמנית תקופת ההתיישנות מיום מלאת להם 18 שנה. במקרה שלך- אפשר להגיש תביעה לבית המשפט עד גיל 25 שנה. מצד שני, אם חלפה תקופת ההתיישנות , הוגשה תביעה לבית המשפט ועורכי הדין של בית החולים לא העלו טענת התיישנות ב"הזדמנות הראשונה", אפשר לנהל את התביעה שלך למרות חלוף תקופת ההתיישנות.
 
למעלה