קול קורא במדבר

achokler

New member
אל תספרי אל כפות הרגליים שלך

שניהו שטוחות אחרי ריקוד איתי
 

נוRית

New member
ההמממ....

(זה מה שאני כותבת כשאני לא יודעת מה לכתוב בנושא...)

הגעתי הנה לראשונה בעקבות הזמנה של חבר יקר.
מצאתי פורום שוקק, עם אנשים, שמקריאתם עושים רושם מצויין (וראיתי גם כמה ניקים מוכרים ממקומות אחרים ברחבי הפרדס).

היו פה שירים, וסיפורים, וצחוקים, וחידות, וסיכומי שבוע, וצל"שים, וימי הולדת וענייני דיומא ועוד ועוד.... אהה, והיו גם ויכוחים


התחברתי למה שהתחברתי, הגבתי היכן שראיתי לנכון להגיב, ומה שלא דיבר אלי - התעלמתי (מקווה שבאלגנטיות
)


אבל - יש לי פורומים נוספים בהם אני משתתפת, ולא תמיד יש זמן ויכולת להתיחס לכל מה שקורה בכל מקום....
ויש גם אילוצים אישיים שכלל אינם קשורים לפורום זה או לפרדס כולו.

ולאט לאט הפורום הזה באמת דעך, והיה נראה שכל מה שיש פה זה "בוקר טוב" ו"ערב טוב", ובדיחות שמועתקות מכל מיני מקומות.
ועל זה באמת שכבר לא היה לי מה להגיב.

אז מדי פעם אני מציצה, ורואה חלקי דברים (מה שנראה כמו דיונים על שרשורים שבכלל כבר נמחקו, כנראה), אבל לא באמת היה על מה להגיב.


אז מבחינתי - אהיה פה בשמחה, לא כל יום ולא כל רגע, אבל אהיה.
ורק אומרת מראש - אין לי שום בעיה לכתוב "בוקר טוב" ו"מזל טוב", אבל קשה לי לברך מהלב את מי שאיני מכירה, וסתם לברך כדי "לנפח" - נראה לי סתמי ומיותר (מבחינתי).
ולכן, מן הסתם, תראו אותי פחות בשרשורים שכאלה, ויותר בעניינים אחרים....


בתקווה לימים טובים יותר לפורום
 
אממ

אני ניסיתי פעמיים לפתוח פה דיון בנושאים "מה אתה היית עושה"? והענות הייתה די דלה... לכן החלטתי לקחת צעד קטן אחורה.. לא נעים לטרוח והביא נושא ומעט תגובות.. כנראה שזה לא מעניין..
 

דף חדש4

New member
הפורום דעך מסיבות ידועות מראש

בלונים, בדחות, היוש ביוש- התלהבות של התחלה - של תקווה- של יש לנו מקום משלנו סופ סוף, בני ה 40 פלוס להתבטא-
יכול להחזיק רק כך וכך זמן.
כמו שכרון של ירח דבש.
אחר כך מגיעים החיים.
הרצון להעמיק את ההכרות, את הדיון, את רמת האנטימיות
ואז- אם הנפשות הפועלות "קטנות", לא מסוגלות ליותר מ"היוש ביוש ו- מקסיםםםםם" אז ברור שהפורום ימות.
תנוק שלא מתפתח- בסופו של דבר גוסס ומת.
 

נוRית

New member
תינוק לא מתפתח

אם כבר לקחת את הדימוי הזה של תינוק -
הרי שתינוק לא יכול להזין את עצמו, הוא צריך שיזינו אותו - הן פיזית והן רגשית ומנטלית. נכון - אם לא יזינו אותו הוא לא יתפתח וסופו לגווע ולמות.

אז אם אנו מדמים את הפורום לתינוק, הרי שאנחנו, כולנו, כל המטפלים והמטפלים שלו (ולא רק המטפלת עם הסינר הכחול) צריכים להזין אותו.


אגב - גם טרול, אם לא יזינו אותו יגווע וימות.
ואני באמת חושבת שכולנו כבר הבנו את זה.
לא צריך לפתוח ניקים חדשים כדי להמציא לנו טרולים חדשים ולהמשיך לדוש בעניין גוויעתו (או לא) של הפורום.

מי שחשוב לו, ימשיך לכתוב וינסה למלא את הפורום בתכנים - כל תוכן שהוא.
מי שימצא חן בעיניו - ישאר, מי שפחות, יעזוב, ותמיד הדלת פתוחה לכל אחד - לותיקים, לחדשים ולעוברי אורח.....
 
תלוי בכולנו פה

אבל יש אלטרנטיבות שגוזלות לא מעט זמן
פייסבוק וואטסאפ וטייוויטר לינקדאין וכו ...
התפזרנו
אני יחסית חדש כאן אבל לא חדש בפרדס
אבל אין ספק שהתפזרנו והכל משתנה
יש כבר פורומים וקומונות של תפוז בפייס
 

mikilk

Active member
כמה שזה מתיש!!

ואינני עונה לך ישירות, אלא מנסה מעט להעביר את מה שאני חשה כמנהלת פורום אחר.
הפורום שלי קשה יותר, בוקר טוב, שבוע טוב, חג שמח וכו' - פשוט לא עובדים שם. מזמן הגענו למסקנה שפורום חברתי- זה לא.
אנחנו כמנהלים (מתנדבים) נמדדים סטטיסטית באופן הכי קר ויבש (וכבר נסגר לי פורום בעבר - "לחיות בהרמוניה".
תשאלי למה אנחנו ממשיכים? שאלה טובה, יכולה להעיד על עצמי שביקשתי יותר מפעם להפסיק, אך היה לי חשוב יותר שהפורום ימשיך לחיות, בכל מחיר - כי זהו מקום מידעי וידע, תמיכה ומענה. לא היו מתנדבים אחרים (לפחות ממה שידוע לי) ואני ממש עומדת על זה שלא ייסגר.
לכעוס - תמיד אפשר, ברור שגם כאן יש את ה"קליקות" המחוברות בינהן, בעיני זה 100% כי הם הפעילים. אני מציצה וכותבת מדי פעם. יכולתי לבחור לכעוס ולהיעלב כאן לא פעם, אבל אין לזה כל מהות וזה לא ייתן לי כלום, במקום זה, אפשר לבחור לנסות לשפר, לחייך, להעלות דברים שונים.
אינני מכירה את המנהלת כאן באופן אישי, אך דווקא ממקומי כמנהלת בפורום אחר, אני יודעת לשבח לפועלה, לחיוך שלה, למענה שהיא נותנת לכל אחד, לתזכורות האישיות, ובעיקר להשתדלות - לא כולם מרוצים, זה ככה בכל חברה, אמיתית ווירטואלית, אבל הפרדס כאן גדול ולאנשים ניתנת הבחירה פשוט לא להיכנס.
לא מבינה מה המטרה, אם הפורום אינו מוצא חן בעיניך, זכות הבחירה בידיך לא לכתוב כאן, זהו אינו פורום תמיכה או "נישתי" ששם אם אינך שם, את יכולה להפסיד מידע או תמיכה חשובים, יש כאן פורום חברתי גרידא, שהקו בו מובל על ידי כותביו ואיש כתוב בעיניו יעשה (במסגרת המגבלות הידועות של תפוז ושל הנימוס החברתי הבסיסי).
המשך שבוע נעים
 
את האמת היו לי ציפיות גדולות מהפורום

חלמתי שיהיו כאן הרבה כותבים
חלמתי שיהיה מעניין וכייף
חלמתי שלא יהיו מריבות ועצבים
חלמתי שניפגש מחוץ לפורום ובכך נכיר מקרוב כל אחד ואחת

חלמתי............................
 
את האמת היו לי ציפיות גדולות מהפורום

חלמתי שיהיו כאן הרבה כותבים
חלמתי שיהיה מעניין וכייף
חלמתי שלא יהיו מריבות ועצבים
חלמתי שניפגש מחוץ לפורום ובכך נכיר מקרוב כל אחד ואחת

חלמתי............................
 

נקיטה...

New member
זה לא חלום.

פעם, לפני הרבה שנים, כתבתי בפורום אחר.
לימים הוא הפך לפורום גדול מיימדים.
אבל עוד כשהיינו קטנים... כן, נפגשנו והפכנו חברים.

ואפילו חברים ממש קרובים, כמעט משפחה.

זה לא חלום.
 
אני אישית

ניסיתי לעורר את הפורום לדיון שנראה לי משמעותי.. מעבר להיי , בוקר אור, לילה טוב , שבת שלום ושבוע טוב..
ניסיתי ולא הייתה הענות
חבל
 

אורלית11

New member
אגיב לדברייך בקצרה ומאוד ענינית

אני מאוד מרוצה שהעלתי את הדברים על הכתב
מאוד שמחה שפתחתי את הדיון הזה
מאוד שמחה שקבלתי תגובות ולא משנה מה תכונן (כי הרי ידעתי שאבל גם תגובות מתגוננות וגם תוקפניות )
ושיהיה ברור גברתי המגיבה שתמיד אבחר לכתוב במקום שאמצא לכנון לכתוב ,איך ומתי שאבחר ,בזה אני מחזקת את דברייך .
וכאמור מישהו היה צריך להעלות את זה בפתיחות ואני לא מצטערת שעשיתי זאת ,ממש לא.
המשך כל טוב והצלחה לפורום הזה .
 
למעלה