קול ששון?

קול ששון?../images/Emo163.gif../images/Emo163.gif../images/Emo68.gif../images/Emo68.gif

חתונות: בעד או נגד? אני למשל, מאד בעד. אם הדס היתה נחמדה אליי - היא כבר מזמן היתה צריכה להגיד לי "כן"... אבל היא, חושבת שחתונות זה רכושני / ארכאי / מביך / ובכלל, עניין סטרייטי שלנו אין שום קשר אליו. וככה אני רווקה זקנה וממורמרת שכמותי - מעלה את הנושא לדיון כאן (בבית כבר לא מסכימים לדבר איתי על זה...) חתונות: בעד או נגד?
 

tookmy

New member
אני

חושבת כמו הדס. אני חושבת, שגם למאותגרות הומולסבית זה עניין מיותר, שלא לדבר על לסביות. אבל אני יכולה להבין שמי שנחשבת חריגה בחברה תרצה להתנהג בקודים ובחוקים של החברה שדחתה אותה, סוג של רצון להיות בקונצנזוס. הבעיה שלי תמיד היתה למצוא חבר שיסכים לא להתחתן איתי, זה בדרך כלל קשה להם מדיי, וזה בשל רכושנות, לטעמי.
 

שמנתולה

New member
אני לא מבינה

למה כשזוגות חד מיניים רוצים למסד את הקשר ("חתונה" לצורך העניין) מייד טוענים נגדם שהם מנסים להידמות לסטרייטים. מה לעשות, גם הומואים ולסביות נוטים לקיים זוגיות, וגם להם (כמו לסטרייטים) יש רצון ל"קדש" אותה בטקס, או סתם לחגוג אותה עם אנשים אהובים... לא נראה לי משהו שצריך להתנצל עליו.
 

tookmy

New member
אז זהו

שאני לא מבינה את הצורך הזה יותר מדיי. אולי, אחרי המון שנים של מחשבה ושיחות בעניין הזה, קצת מבינה, אבל רק קצת. בעייני, זה משהו שרוב האנשים עושים כי צריך או כי מקובל או כי ההורים לוחצים. לכן, לא ברור לי מדוע נשים שהלחץ הזה ממילא לא קיים אצלן, ירצו לעשות זאת. אבל כנראה זאת רק אני. ואיך שלא תשימו את זה, חתונה זה סוג של התמסדות, ואולי החברים שלכן לא דוחים אתכם (מה פתאום, דווקא אוהבים אתכם מאד, אני לדוגמה) אבל המימסד כן מתעלם. והתמסדות, זה מצב שבו מוסדות , לא חברים או חברות, נכנסים לנו לחיים. אז אם יש מצב בו אני יכולה להיות מנותקת מהמוסדות, אז בטח עדיף. אני לא מייחסת לחתונות חשיבות גדולה, והחייים המשותפים של זוגות סביבי, הומולסביים או מאותגרים, לא נראים לי כטובים יותר או פחות רק בשל טקס כזה או אחר. אבל מה אני מבינה. אני כל כך מיעוט בעניין הזה ובעוד כמה עניינים, שאין לי עם מי לדבר.
 

פרח7

New member
מילכוד

אם את לסבית שמתנגדת לחתונות בשם הנונקונפרמיסטיות את אוטומטית קונפורמיסטית בתוך הקהילה...
 
וגם-

מי אמר ש"החברה" דוחה אותי? נכון שהחוק מפלה אותי לרעה... נכון שיש בחברה הרבה הומופוביה... אבל החברה בה אני חיה , מעולם לא דחתה אותי. ועם אותם א/נשים המהוותים את החברה שלי, הייתי שמחה לערוך את החתונה שלי.
 

Gירפה

New member
תמיד חלמתי להתחתן

וכשהבנתי שאני לסבית זה היה הדבר הראשון שהצטערתי שלא יקרה. אח"כ שמעתי שגם לסביות מתחתנות והחיוך חזר. אח"כ הכרתי Zברה
שהבהירה לי שחתונה זה לא בשבילה..עכשיו נולד הזברף
וחתונה זה נראה לי כבר טיפה מיותר. מה לעשות שלפעמים אני עדיין חולמת על חתונה
 

אבא גאה

New member
הודעתה של ניראות: ההכרה בנו כזוג

היא חשובה. אך שאלה לי: מדוע ההכרה בזוג חייבת להיות רק דרך נישואין? לא מספיק שהזוג עצמו רואה עצמו כזוג? לא מספיק שהזוג עורך לעצמו את הטקס שהוא בוחר, רוצה? אחרית הימים, כשהמדינה תתן זכויות שוות לכל זוג המצהיר על עצמו כחיים משותפים. (הערת אבא גאה: תהרגו אותי אם אני מבין איך נעלמה ההודעה המקורית הזו שקראתי בפורום וגם הגבתי אליה.)
 

d a n i r

New member
בעד

כל מה שעושה טוב לאנשים..יש כאלה ויש כאלה..אין חוקים.
 
../images/Emo42.gif

הצורך במיסוד הקשר באקט כזה של נישואים לא קשור בכלל להיותינו לסביות,הומואים או סטריטים,יש לי הרושם שזה צורך שקשור יותר למבנה האישיות שלנו,שהוא מן הסתם שונה מאחד לשני.. חוץ מזה שזה יקר להיתחתן כ"כ הרבה פעמים
 
ח-ת-ו-נ-ה

אני בעד חתונות - של אחרים לא ממש יכולה לדמיין אותנו מתחתנות
ולמזלי אישתי (
) מרגישה בדיוק כמוני... היו לי פעם חלומות על שמלה לבנה, ופרחים בתלתלים אבל הם נגוזו כולם
אולי זה קשור לזה שהייתי בכל כך הרבה חתונות, ואולי זה סתם הגיל
 
למעלה