קופצת מהפורום השכן ומבקשת עזרה

[rjf]

קופצת מהפורום השכן ומבקשת עזרה

למדתי על הפורום הזה דרך פורון הריון ולידה. אני בהריון שני - שבוע 15 (אני חושבת) וכבר מוטרדת מהלידה. את הלידה הראשונה תכננתי להעביר כלידה פעילה וטבעית וכך גם התחלתי אותה בחדר לידה הטבעי בליס. לשם הגעתי אחרי כ20 שעות של צירים בבית. הגעתי לביתחולים עם פתיחה של 4 כ8 שעות אחרי זה הייתי רק עם פתיחה של 6. כנראה שהצירים שלי לא היו יעילים במיוחד. הייתי באמבטיה במקלחת במסאזים על הכדור (על 6 ) ובאיזהשהוא שלב הוכרעתי מהתשישות והסכמתי לקבל אפדיורל (שעד שהוא פעל כבר הייתי בפתיחה של 10 ) לא אהבתי את תחושת האין אונים אם האפידורל. המילדת (שהייתה אחרת מזו בחדר לידה טבעי - סוג של פלמחניקית לוחמנית) אחרי שעתיים של אפידורל ופתיחה של 10 אמרה לי להתחיל ללחוץ אפילו שאמרה שאין צירים ותוך 20 דקות החמוד היה בחוץ. בזמן הלידה זרמתי עם מה שקרה והחלטתי לא להתבאס מזה שהדברים לא הולכים לפי התוכנית - אבל עם ההריון השני אני מוצאת שאני במין פוסט טראומה לגבי הלידה ומאוד פוחדת מהלידה הקרובה. לא יודעת מה אני רוצה (כמבון שאני רוצה לידה קלה ומהירה) - אם אני רוצה עוד פעם לידה פעילה - אם שוב הגוף שלי לא יעבוד טוב - משהיא יודעת עם צירים לא יעילים יעברו מלידה אחת לשנייה? עם זה עניין של גוף? (אני זוכרת תחושת מאובנות באגן ולסובב אותה היה לי קשה) הבן זוג שלי - שמאוד נהנה מהלידה (מהנס) מאוד לא רוצה שאני אסבול שוב ומעדיף (כמובן) שאני "אעזר" באפידורל אני לא בטוחה. בעיקר מה שאני שואלת זה האם גם בלידה הזאת סביר להניח שיהיו לי צירים לא יעילים או שזה באמת עניין של לידה ראשונה או שאין לדעת.... אשמח לתשובות. סליחה על האורך

 

[בלינקה]

כמה שזה נשמע מוכר ../images/Emo10.gif

רק לגבי הצירים הלא יעילים. החלוקה של הלידה לשלבים באופן גס היא שלב לטנטי: פתיחה של 0-3, שלב אקטיבי: פתיחה של 3-10 (ואח"כ השלב השני, שלב הלחיצות, והשלב השלישי, יציאת השליה). השלב הלטנטי עשוי להיות ארוך מאד, בעיקר בלידה ראשונה, אפילו יומיים-שלושה. השלב האקטיבי אמור להיות קצר יותר, ובגדול מצפים להתקדמות של כס"מ בשעה. שימי לב, לפי זה, כשאת מגיעה לחדר לידה בפתיחה של 3 או יותר, מניחים שאת בשלב האקטיבי ומצפים להתקדמות בהתאם. אממה? הלידה היא לא תמיד בדיוק בדיוק לפי הספר. לפעמים המעבר מהשלב הלטנטי לאקטיבי מגיע רק בפתיחה של 4-5 ס"מ. אני מניחה שזה מה שהיה אצלך. הגעת לחדר לידה כשעוד היית בשלב הלטנטי שמותר לו שיהיה איטי, אבל התייחסו אליך כאילו את בשלב האקטיבי, שאמור להיות מהיר יותר. זה לא שהצירים שלך לא היו אפקטיביים, זה שניסו להכניס את הגוף שלך למסגרת זמנים שלא התאימה לו. מה זה אומר? זה אומר קודם כל שהגוף שלך בהחלט מסוגל ללדת, ושהצירים שלך יעילים מאד. התינוק הרי יצא רק בזכותך, אף אחד לא שלף אותו ממך. מנקודת המוצא הזו, של יכולת, אני מציעה לך ללמוד שוב על לידה פעילה, להבין את ההבדל בתחושה ובהתנהגות בין השלב הלטנטי לשלב האקטיבי, ולהגיע ללידה הבאה בבטחון מחודש.

 

[עיגולית]

פחד מהלידה

שלום לך, וברוכה הבאה אלינו. כמה דברים עלו כשקראתי את ההודעה שלך. הדבר הכי חזק שנשמע זה אכזבה מאוד גדולה מעצמך ומהגוף שלך "אם שוב הגוף שלי יעבוד לא טוב".. תחשבי על האמירה הזאת, איך זה יכול להיות? תחשבי לעומק על המשפט הזה.. תנסי להתבונן פנימה ולראות אם את חושבת ככה על הגוף שלך גם עכשיו? מה את חושבת על הגוף שלך? זה נורא חשוב, זה חשוב להבין שמה שאנחנו חושבות על הגוף שלנו יכול לתקוע לידה.. אם אני מאמינה בו, וסומכת עליו או שאני בתוך תוכי חושבת שהוא לא עובד טוב.. אם תוכלי לראות את זה אז את יכולה לעשות עבודה עמוקה שתפתח ותסלול לך את הדרך ללידה טובה וזורמת. את רק בשבוע ה - 15, יש לך עוד מלא זמן. דרך אגב, דולה טובה. מיילדת או חברה או מדריכה להכנה ללידה יכולה לעזור לך להכנס ו"לנקות" את הדרך מכל מיני מחשבות שנתקעו לנו במהלך דרך החיים. דבר שני, שעלה לי זה הפחד מלידה, הוא קיים, ובטח ובטח בלידה שניה, עוד יותר קיים בלידה שניה, כי את יודעת עכשיו בדיוק לאן את הולכת, יש בזה משהו מפחיד, נכון, ויש בזה גם משהו מתארגן, ומתארגן נכון "על הקרקע", את בעצם יודעת היום יותר טוב למה להכין את עצמך. את ממש בדרך , הריון זה מסע, מסע של התבוננות פנימית בעצמי ובכל מה שאני מאמינה על עצמי, הריון זה הזדמנות ל"נקות את הארונות" של האמונות האלה ולרכוש לעצמנו מחשבות, אמונות חדשות שיעבדו יותר טוב עבורנו, יש לך פה הזדמנות גדולה לגדילה וצמיחה, תקשיבי לזה. נכון, שיהיו קולות בדרך של "מה את צריכה את זה, וקחי אפידורל", הקולות האלה לא יעלמו ואפשר לראות אותם גם כקולות שבאים לחזק אותך ואת דרכך, כדי לברור מה כן ומה לא נכון בשבילי. ודבר אחרון, הגוף שלך עובד מצויין, הוא מצמיח הריונות בריאים ותינוקות בריאים, הגוף שלך יעבוד נפלא אם רק הראש יתן לו לעשות את העבודה שלו בשקט, על החלק של הראש את אחראית, תחפשי לך את הדרך המתאימה בשבילך איך לעבוד עם הפחדים שעולים, עם המחשבות והאמונות הישנות. שיהיה לך הריון בריא ונפלא.

 

[debby12]

קשה לי לענות

באופן מסודר - אז רק כמה נקודות שעלו לי כשקראתי אותך: * אני לא יודעת למה החלטת שה"צירים היו לא יעילים" שהרי כתבת בעצמך שעד שהאפידורל עבד כבר היית בפתיחה של 10. וגם מהסיפור עולה ש 1.ילדת פיזיולוגי בלי וואקום ובלי כלום 2. כשהרגליים שלך משותקות ואת מוטלת ללא תנועה, ו 3.בלי צירי לחץ שיעזרו לך ללחוץ החוצה (מה יש למיילדות המטומטמות של "ליס" מהקטע של ללחוץ למרות שאין צירים? גם אצלי זה היה ככה? מן הסתם רצון לפנות מהר את חדר הלידה לקליינטית הבאה שתכניס לקופתם 7000 ש"ח). אז לי זה דווקא נשמע כמו הצלחה - לא כמו כשלון (כלומר - בנסיבות שהיית בהן - זה בסדר גמור) * נסיוני האישי עם "ליס" היה איום ונורא. ומרוח הדברים שאת כותבת מאוד יעזור לך איזשהו טיפול/הכנה למחיקת הטראומה של הלידה הקודמת שם. * לידה שניה היא בדרך כלל קצרה מהראשונה. אף אחד כמובן לא יכול להבטיח.... * אם את רוצה לידה פעילה - אל תקחי אפידורל. אם את יולדת בבית חולים - הסיכויים שלך לא ללדת *בלי* אפידורל נמוכים הרבה יותר. * קבלי החלטה עם עצמך מה בדיוק את רוצה. העדפתו של בן הזוג לגבי זה היא בעיני פחות רלוונטית. אם את רוצה לידה מעצימה אולי יהיה לך יותר קל בלי נוכחותו?

 

[rjf]

תודה רבה לכולכן!!!

איכשהו כולכן רואות את מה שאני לא השכלתי לראות. כן ילדתי בלידה טבעית, לבד ובלי עזרים טכניים למרות האפידורל והמיילדת הפלמחניקית. כנראה שכשאת בעיצומו של לידה במקום זר ולא ישנת יום וחצי קשה לחשוב על הדברים בהגיון. המיילדות אמרו לי שהצירים לא יעילים - ומי אני שאתקן אותן? למרות שבסופו של דבר - כמו שאמרתן - הצירים הללו הם אלה שהוציאו לי את הילד מהבטן... לידת בית זו לא אופציה לצערי (גם בפעם הראשונה בדקתי את זה) כי אני גרה בקומה 3 בלי מעלית....הבנתי שלניאדו זו אופציה טובה ומפרגנת ללידות טבעיות ופעילות... בכל מקרה תודה רבה על ההעצמה

 

[שָׂרָה]

לא נראה לי שכל היולדות בית

גרו בדירה עם מעלית. גם כן יש את הצימר של אילנה שמש...

 

[rjf]

כדי שמיילדת תסכים ליילד בבית

צריך לעמוד בכמה תנאים גם לגבי מצב ההריון וגם לגבי מצב הבית ומיקומו. קומה שלישית בלי מעלית לא עומד בתנאים אלא - תדמייני לך חס וחלילה פינויי חירום לבית חולים ממקום כזה.... ולגבי לידת בית לא בבית - למשל בצימרים של אילנה שמש - זה מפספס את הפואנטה מבחינתי

 

[אם פי 3]

אפשר ללדת גם בקומה שלישית בלי מעלית

 

[אשכר ש]

נכחתי השבוע בלידה בקומה ג'

בלי מעלית. הייתה לידה נפלאה

. זה מה שנקרא חוק יבש שנרטב בקלות

.

 

[debby12]

רגע - שכחת לציין כמה שקל הרכנולד...

הערכת משקל בחדר לידה עם הסטייה החיננית האופיינית לז'אנר - בטח היתה מביאה את היולדת אל הסכין....

 

[אשכר ש]

אכן...

וגם אם הייתה ניצלת מהסכין, סביר שהואקום היה אורב בפינה. <המתוקי נולד במשקל 4 קילו, אחרי שלב לחיצות של כשלוש שעות>

 

[mise]

תראי, זה סוג של מבחן.

גם לי בלידה הראשונה המיילדת אמרה שהיא לא מוכנה ליילד אותי בקומה ד' ללא מעלית. אח"כ היא גם לא רצתה להגיע ל"שטחים"

בפועל, וגם כתבתי את זה בשרשור אחר שמככב כאן, אני מכירה נשים שילדו קומה ד' בלי מעלית. אין לי כוונה להשמע ביקורתית, או שיפוטית, או לא יודעת מה. הרי גם לי אמרו אותו דבר בלידה הראשונה: הכל שאלה של מה את משדרת ועד כמה את בטוחה בלידת הבית.

 

[Manty]

הי, גם אני ילדתי בקומה ד' ללא מעלית

אבל לא הייתי צריכה לבקש אישור לכך

 

[צימעס]

קומ"ג בלי מעלית אינה תירוץ

מה הקשר בכלל? אני לא רוצה ללחוץ עליך ללדת בבית (ראי שרשור בנושא

), אבל אל תיתלי בתירוצים טכניים. חישבי מה את רוצה, ואם זה ללדת בבית חולים - לכי על זה, ועשי זאת בצורה הכי טובה שאת יכולה (הכנה שלך ושל בן הזוג - אולי גם הכנה נפשית/רוחנית, דולה, וכו')

 

[rjf]

קודם כל למה אני צריכה תירוצים?

ושנית לפני הלידה הקודמת ביררתי אצל מילדות בית (כבר לא זוכרת באיזה פורמט אולי באיזה כתבה... אולי בקורס הכנה ללידה... אולי בספר לידה פעילה... אולי אפילו באתר של אילנה שמש...) ויש רשימה שלמה של דרישות ותנאים כדי שמיילדת תסכים לבוא לילד אותך בבית - בין השאר מיקום וקומה, מצב ההריון הסכמת בן הזוג וכו. למרות שמאוד התאכזבתי בזמנו אני חושבת שכל התנאים האלא חכמים ונכונים מאוד כי למרות שרוב הלידות נגמרות בטוב לפעמים יש צורך בפינויי או בהתערבות רפואית וטוב שיהיה אפשר לפנות בקלות וביעילות בלי לסכן את היולדת או את העובר/תינוק.

 

[רוני של השלוש]

על דברים כאלו צריך להתייעץ באופן

אישי. לא באינטרנט, לא בספר, לא בקורס עם עוד 4 זוגות הורים. יש סטנדרטים של "בערך ופחות או יותר". בשביל המצב האישי שלך, המיילדת צריכה לבוא אלייך ולראת את הבית ואת הקומות ואת הקרבה לביה"ח. אפילו באתר של אילנה שמש כתוב "רצוי" ולא "חובה" (לגבי מס' קומות בבניין). ובלי שום קשר - אם את לא רוצה ללדת בבית או לא מרגישה בטוחה, זה בהחלט לגיטימי. זו הבחירה שלך. אבל אם את רואה את הלידה בבית כמשהו שחשוב לך מאוד תוכלי למצוא את הדרך. זה נכון שצימר הוא התפשרות וזה לא אותו הדבר, אבל גם לידה בבית חולים זו התפשרות, ואפילו התפשרות גדולה בהרבה וקשה בהרבה להתמודדות. אני אישית, אם היו עומדות בפניי שתי אופציות - צימר או בי"ח - הייתי בוחרת בצימר. לשמחתי עמדה בפניי גם האפשרות השלישית והטובה ביותר עבורי, ללדת בבית שלי, וכך עשיתי

 

[סטיוויה]

בהקשר הזה אני רוצה לספר מנסיוני

שבלידה הראשונה בחרתי לא ללדת בבית והתירוץ היה ,רחוק מבי'ח" ו-"כבר קרוב מידי ללידה". ואני לא מתביישת לומר שאילו היו תירוצים והמחיר ששילמתי על הבחירה בבי'ח היה די גבוה. אני יכולה להמליץ לכל אחת לא לוותר על חלום/רצון אם זה חשוב אז זה אפשרי.

 

[צימעס]

מסכימה. את בהחלט לא צריכה תירוץ.

אלא שאת כתבת שלידת בית אינה אופציה בשבילך בגלל שאת גרה בקומ"ג בלי מעלית, כאילו את כן אמורה לתרץ.

 

[ayala26]

זה לא תירוץ אבל זו סיבה

לדוגמה: למרות שכידוע לידות בית מקובלות בהולנד יש חוקים (שבדרך כלל גם מחמירים בהם): אחד מהם הוא שאי אפשר ללדת איפה שחס וחלילה במקרה הצורך לצוות אמבולנס אין גישה. מדרגות אמנם זה לא "אין גישה" אבל אצלי בבית בגלל שהמדרגות עולות בעיקול באמת אין גישה עם אלונקה ואם הייתי מחליטה ללדת בבית הייתי חייבת ללדת בקומה למטה ולא בחדר השניה למשל. זה תנאים שקשורים לא ליולדת דווקא, אלא מטעמי בריאות הגב של הפרמידיקים..

 

[Manty]

אם כך,

רוב תושבות אמסטרדם לא יכולות ללדת בבית.. לא? <מנטי, ששהתה באמסטרדם בדיוק 4 ימים, בהם גרה בבית של חברה וביקרה שתי חברות נוספות - כולן בבתים עם מדרגות צרות ומתעקלות

>