קורלאציה

[קאריני21]

לי כבר...

אין מה להגיד יותר בנושא. סה"כ רציתי לעזור ולנסות לגרום לכולם לראות את הדברים בצורה אחרת. שעצם שיש מחלה לא צריך לגרום לנו לסגת אחורה. ועצם שיש לנו מחלה כלשהי, הדרך להתמודד איתה היא פשוט לקבל את זה שיש מחלה בגופנו ויש תקופות שהיא מתפרצת. סליחה אם בילבלתי למישהו את השכל. זה לא יחזור שוב.

 

[gaia20]

אוקי, מנסה שוב להבין

את אומרת שבעצם צריך למצוא את התחליף, לספק לגוף מקורות אחרים, שהם בעצם פתרונות למצבים נפשיים?

 

[קאריני21]

הכוונה היא....

שוב, כמו שאמרתי .... שעצם שיש מחלה או בעיה בגופנו ... אסור לנו להתנהג או לקבל את זה בצורה שלילית. מי כמוני יודעת על הדיכאונות שהיו לי ורק התדרדרתי ... ובכיתי ואולי, כן ... גם ריחמתי על עצמי. ומה? המצב שלי היה משתפר מזה? לא. להיפך. הוא רק התדרדר. אבל באיזשהו שלב מישהו פתח לי את העיניים וחזק. והדיכאון עבר. וברגע הזה, אני רוצה להיות זו שתפתח לכן ולכם את העיניים. תשמחו שיש לופוס ולא דברים אחרים. אחרי הכל, אם הייתה אפשרות לזרוק את הצרות שלכם לים ... כל אחד היה עדיין בוחר את החבילה שלו ולא של מישהו אחר. אני אוהבת אותכם את כולכם!! מכל ה

קארינש

 

[שאנל]

שמחת החיים

הדברים שנאמרים בשירשור הזה לא נאמרים ממקום של דיכאון, כעס ובעסה כללית. הם נאמרים מתוך השלמה בריאה ומקדמת. בכלל.. אם דיברתי על זה שכמו שלמחלה 1000 פנים, גם לנו 1000 צרכים. נראה שעבורך להיות שמחה זה העניין. הצורך שלך הוא להיות שמחה וכשאת שמחה את "מנצחת" את הזאב. לדעתי זה נפלא, נפלא שאת ערה לצורך שלך ומיישמת אותו.

 

[שאנל]

בערך

לא למצוא את התחליף, כי לדעתי הזאב הוא התחליף. אני אומרת למצוא את המקור. הצורך הנפשי המקורי, הבסיסי שלנו ואותו לספק. ואם הצורך הוא להיות שמח, אז לשמוח. ואם הצורך הוא בתשומת לב, אז למצוא במה אנחנו טובים ולהדגיש את זה. אם הצורך הוא בהקלה, שלא יעמיסו עלינו, אז להיות אסרטיבים ולומר "לא יכולה". מה שכתבתי זה רק דיגמאות, לכול אחד יש פתרון אישי למימוש צורך.

 

[עדית יואב פז]

שאנל../images/Emo42.gif

אני כ"כ מסכימה עם מה שאת מעלה כאן. אני חושבת בדיוק כמוך ("למצא את הצורך הנפשי המקורי"...זה מה שיגרום להזאב הרע להשאר במאורה שלו....

)...... שלך, עדית

 

[קאריני21]

הצורך שלכן ושלנו...

זה לא לתת למחלה להכניע אותנו. בכל מקרה אני מרגישה שדיברתי סתם כאן.

 

[שאנל]

קארני

לא דיברת סתם. במידה מסוימת אנחנו אומרות את אותו הדבר. גם אני לא מדברת על זה שאני נכנעת לזאב, להפך... אני מנתרלת אותו.

 

[קאריני21]

שאנלי ../images/Emo24.gif

מצויין. זה מה שרציתי לשמוע.

נטרלי את ה"זאב" כשאת מוקפת בחברים, באהבה, בחום וכשאת מחייכת

קארין

 

[1ט ל י]

תנו לי רגע להבין...

קאריני אומרת שצריך להתעלם מהכאב ומהצרות (מהזאב), ושאנל אומר שצריך להיות קשובים לגוף, ולמנוע מזאב לבוא מלכתחילה, ולטפל בגוף, בנפש ובזאב שלנו, נכון? את שניהם אני מנסה כבר שנה וחצי לבצע. באמת עוזר לי להתעלם מהכאב, ולהמשיך הלאה ולא לתת לזה להוריד אותי למטה. עם זאת, זה קשה, כי יש המון דברים שקשה לי לעשות, וגם דברים שאני לא יכולה לעשות. אם אני אתעלם מהכאב,צלא יהיה לי משהו שיזכיר לי לקחת תרופות בזמן, או שאני צריכה לנוח, והזאב מתחזק. אני עדיין בשלב שבו אני מחפשת את האיזון בין להתעלם מהמחלה ובין לטפל בעצמי. נקווה שאני אמצא בקרוב, כי הזאב מתחזק. אני לומדת לקבל את הזאב כחלק ממני ולקבל את העובדה שהוא לא הולך לשום מקום. אני מנסה לספק את הצרכים שלא סיפקתי לעצמי והביאו את הזאב. זה הולך לאט, אבל יש בי את האופטימיות והיא אומרת שהכל יהיה בסדר. ממש נתנו לזאב הזה אישיות.

 

[קאריני21]

טלי

לא אמרתי להתעלם מהכאב ואז להגיד "אה כואב לי, אני לא אקח תרופה". התכוונתי לא לתת לכאב להיות חלק מהמחשבות שלנו. שהכאבים לא יהיו אלה שיעסיקו אותנו. בגדול כמו שאני רואה את הדברים, אני פשוט רואה דברים בגדול. נתון - יש מחלה. תוצאות - סימפטומים. פיתרונות - כמובן שאין הבסה 100% למחלה אוטואימונית אבל יש הרבה שיפורים והרבה דברים חיובים.

 

[1ט ל י]

לא אמרתי שאמרת לא לקחת תרופות,

אמרתי שאני שוכחת לקחת תרופות כשאני מתעלמת מהכאב. הכאב מזכיר לי לקחת את התרופות. אבל... מצאתי פיתרון, יש לי מכשיר פלאפון חדש, והוא מכוון כל יום להזכיר לי לקחת תרופות.

 

[ritarita]

התרופות....

בתקופה שלקחתי...אז זה היה משהו כמו עשרה כדורים ליממה..קצת אחרי האשפוז..ואחר כך ירד בהדרגה.. אבל איך אפשר לשכוח? אני זוכרת שהייתי לוקחת את כל הקבוצה בבוקר..

 

[gaia20]

אני כמו טלי

גם אני מידי פעם שוכחת לקחת כדורים ואז פתאום אני מרגישה כאב בברכיים ונזכרת שלא לקחתי...