קורס הכנה ללידה-דבש מסלע

ענתש

New member
לדעתי זו בכלל לא גוזמא, הביטוי שלך.

נשמתי שלי (שמאד לא מתוקנת) בכל זאת, מתחלחלת.
 

פלגיה

New member
השאלה אם הוא לא שואב את מי שממילא

היה בדרך להישאב, כלומר שכבר היה לו "צמא רוחני" או איך שלא תקראי לזה, ולכן החזרה בתשובה היתה מגיעה בכל מקרה.
 
לא מסכימה איתך

לא כל מי שמחפש תשובות מוצא אותן בדת. הרבה אנשים מוצאים אותן במקום אחר. זה יכול להיות המון סוגים של סדנאות, שינוי מקצועי, מסע כלשהו ועוד. מה שכן נכון, זה שאם אדם מחפש דרך, הדת היא מוצא מקובל יחסית לזה.
 

פלגיה

New member
כל מי שמחפש תשובות

ומגיע לאדם דתי שנותן לו אותן (גם אם כמו אצל ימימה התשובה היא לאו דווקא דתית) נוטה לאמץ לו גם את אורח החיים הדתי. וחבל להיבהל מה"חזרה בתשובה", כשהתהליך בכיוון ההפוך נפוץ בהרבה.
 

ענתש

New member
זה תלוי מאיזו חזרה בתשובה.

לא מכירה את "חוזרי ימימה" אבל מכירה לא מעט חוזרים בתשובה. כשזה נעשה מתוך הבנה שהדת זו דרך החיים המתאימה לך זה דבר אחד ואין לי בעיה עם זה... כשזה נעשה מתוך "מצאתי את האור" או "יש משמעות לחיים שלי" זה בדרך כלל מלווה מצד אחד במטיפנות לכל מי שסביבך ש"לא רואה את האור" ומצד שני, במקרים הקיצוניים באמת כשמדובר באנשים שמחפשים משהו להתמכר לו, זה מלווה בניתוק מהמשפחה, מהחברים, מכל מי שלא חושב כמוך. וזה עצוב וזה נורא וזו בטח לא הדרך אל האושר. וכן, יש לי בעיה עם זה.
 

פלגיה

New member
אני חושבת שבהתחלה כל החוזרים

מרגישים ש"מצאו את האור" ורוצים לשתף את כל סביבתם הקרובה, ובכלל הופכים לסוג של מיסיונרים. אחר כך זה נרגע להם.
 

ענתש

New member
וחוץ מזה יש לי בעיה עם הצגת הדת

כמקום שאמור לתת לך את כל התשובות. דווקא מה שיפה, לדעתי, ביהדות זה שהיא מציגה דרך חיים מוסרית, חברתית ואישית אבל לא מתימרת לתת לך את התשובות ולהגביל את אורח המחשבה שלך. זה עצוב שישמי שאומר לאנשים שהדת תיתן את התשובות ואין לדרוש ולחקור בסיבות או לפקפק בשום דבר. היהדות היא לא כזו, זו דת ששמה את ההתדינות, הפקפוק ושאלת השאלות בקום הראשון. תמיד הדוגמא שקופצת לי לראת הוא ספר קהלת שבכל זאת נכנס לתנ"ך. זה הספר ששואל את השאלות הכי קשות והכי קיומיות והכי גדולות שאין להן תשובה. ואז מה הוא אומר "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם". יש שתי דרכים להבין את קוהלת - יש את מי שיבחר להבין שאחרי ש"הנה, שמעת את כל השאלות הכי קשות... זה כדי שלא יפתיעו אותך יותר אם ישאלו אותך. עכשיו כדאי שתבין שאין תשובות. תעבוד את אלוהים וזהו" או שאפשר להבין שלהיות אדם חוקר ובודק ודתי זה קשה פי אלף - כי אתה יודע שאולי לא תמצא תשובות, כי אתה יודע שמתי שהוא תגיע למשהו שנשגב ממך, אבל עם הכאב הזה בלב אתה ממשיך לחפש.. כי השאלות האלו, החיפוש, הרצון לדעת, באמת זהו כל האדם. מי שמציג את החזרה בתשובה כמקום בו יש תשובות מטעה והופך את הדת למשהו מאד זול. ספר חוקים ותו לא.
 
בדיוק על זה דיברנו אתמול

אני מאמינה שכן. אני מאמינה שאנשים שמחפשים את עצמם ימצאו את זה. מאמינה שלא סתם מגיעים לאזור הזה - אנשים שמחפשים עצמם. כי הם יודעים בדיוק מה יש כאן. יש פה המון צמא רחוני. ויש פה גם המון שתיה.... ורק שלא יובן אחרת: אני אוהבת את פרדס חנה מאוד. כאן אני מרגישה הכי בבית שרק אפשר. כאן זה הפינה החמה שלי. עם פסיפס אנושי מדהים. האנשים הרוחניים שפה - נותנים כל כך הרבה לצביון המושבה ועושיםר רבות למענה. כמו השיקשוק וכמו הבית הפתוח ועוד פרוייקטים כמו "מעגלים", כמו לבנות מגרשי משחקים לילדים ולנסות להגיע לחינוך טוב יותר ולמקום טוב יותר לחיות בו ללא שקר למועצה ולעובדים שלה. הנתינה של האנשים האלו למקום (ולי אישית) היא נהדרת ומרגשת מאוד. כמו שכתבתי קודם - רבים מחברינו לומדים בשיטת ימימה - רבים מהם גם חזרו בתשובה - אבל כולם נשארו חברים שלנו. ולמרות התנגדות שלי לשיטה עצמה את האנשים אני אוהבת.
 
גם אני כבר יום מתלבטת איך להתנסח

מהכרות עמוקה עם השיטה לא רואה סיבה להתנגד.כן מבינה אם מישהו לא מתחבר. מבינה את הרתיעה מכך ששם "מחזירים בתשובה" כי אכן לעיתים כך זה נראה מבחוץ. אך האמת היא-שכמו שכבר כתבו.כל אחד חוזר למקום האמיתי הפנימי שלו. יש כאלו שזה יהיה חיבור לאמונה,דת. ויש כאלו שזה יהיה חיבור אחר. יכולה רק להמליץ לבדוק בעצמך אם מתאים ולא על בסיס המלצה/שלילה של מישהו אחר להחליט מה דעתך. בעיני להגיד "כל מי ששם..."זה כמו להגיד שמי שהולך לפסיכולוג הוא פסיכי. נראה לי שמי שגר "בתוך" מקום רוחני כזה מרגיש אחרת ממי שנוסע לעיר אחרת כדי לשמוע שיעורי ימימה.(אני לדוג' לא הייתי רוצה להצטרף לקהילה כזאת אך לא הייתי מוותרת על השיעורים.) זו שיטה שמאד מזכירה פסיכולוגיה אך להבדיל ממנה לא מאמינה בחיטוט.אלא במציאת הטוב. ודבר אחרון-רק מי שמכירה את ההרגשה שהיא מרגישה שצריכה כוחות,אוויר.רוצה שינוי ולחיות חיים עם יותר שמחה יכולה להעריך שיטה שנותנת כלים להגיע למקום כזה.
 

עמית@

New member
איך?

איך את, בתור מישהי שכן מכירה את השיטה היית מגדירה אותה? פרקטית, זה באמת מעניין.
 
אני חושבת שהתנסחתי בזהירות

ובהחלט לא הכללתי - ואפילו הדגשתי את זה שאני לא מכלילה. ולא אמרתי כל מי ששם. בקשר לחזרה בתושבה - על זה אי אפשר להתווכח - עובדתית! לא מחזירים "שם" בתושבה - אלא מגיעים לשעורים האלו אנשים שמחפשים משהו נוסף - דרך נוספת להתמודד עם מטלות היום יום עם הלחץ ועם המ שלא תגידי. ויש רבים שחוזרים בתשובה. (וכמו שכתבתי גם קודם יש כאלה שלא!) בהחלט ניסיתי - בהחלט לא אהבתי. לא אהבתי להקריא מול כולם את הרגשות שלי ואת מה שכתבתי. אני לא מרגישה בנוח בתוך הקבוצתיות הזאת - שאגב גורמת לעשות דברים שלא בטוח שבטיפול אחד על אחד מגיעים לזה. לא אהבתי את הלחץ (במסווה של "אין לחץ). לא אהבתי את זה שלמנחות אין שום הכשרה - וזה שתלמידה של תלמידה של תלמידה של ימימה מכשירה - זה לא נקרא הכשרה מבחינתי. להבדיל מפסיכולוגיה שאותה לומדים שנים רבות ומי שלומד אותה מקבל הכשרה - פה אף אחד לא הכשיר אף אחד לשום דבר. כשאני מרגישה שאני צריכה כוחות, אויר וחיים יותר טובים עם עצמי - השיטות שלי להשגה של הדברים הנ"ל הן שונות לחלוטין. ואני עדיין לא יכולה להעריך שיטה כזאת. דרך אגב אני לא גרה "בתוך" הקהילה. הם לא גרים ביחד בקומונה כל אחד גר בביתו הוא עם הילדים הבעל והאישה.ף האמת היא שקצת הופתעתי מהתגובה שלך - כי היא מאוד מגננתית - אני לא התקפתי אף אחד ואפילו אחר כך כתבתי עוד תגובה כדי שתבהיר את מעמדי.
 
כמה דברים.

האמת שהרגשתי "תקועה"- מצד אחד קראתי דברים שאני לא חושבת שמיצגים ומבהירים נכון מהי "חשיבה הכרתית" של ימימה ומצד שני אני ממש לא רוצה לבוא ולהיות "מניפת הדגל" והמשכנעת הלאומית. מבחינתי,מצאתי משהו שעושה לי טוב בצורה הפשוטה ביותר. וזה בעיני הכי טבעי בעולם שלא כולם מתחברים לזה. ממה שאני מכירה (ואני לא מכירה את הקב' שאת מדברת אליה) זה מאד תלוי במדריכה שמעבירה.יש כאלו שמרותקות כי יש להם מדריכה מדהימה ואני מכירה מישהי שלומדת אצל אחת אחרת שאמרה לי שהיא מעדיפה להתייבש בבית...כישורי העברה,שיחה,הקשבה,ודומ' לא נמצאים אצל מישהי בגלל שהיא למדה אצל ימימה. ממה מאני מכירה-לא נתקלתי בלחצים האלו.ואני מכירה בנות שכבר שנה לא מקריאות.מי שכן,זה בגלל שהיא רואה את הערך המוסף שהיא מקבלת מכך שמתיחסים אליה בצורה אישית. ולדעתי העיקר כאן שמצאת את הדרכים שלך עושות טוב.בכלל לא משנה איך.העיקר שכל אחת תמצא משהו שייתן לה כוח. והכי חשוב-זו "בעיה" שלי שקפצתי מהדברים שלך.טוב,נו,נוסיף את זה לרשימה...
 
ועוד משהו

גם אני בהתחלה די נלחצתי מכך שחוזרים בתשובה מהחומר הזה. והחלטתי-שכמו בשאר הדברים בחיים.לא צריך לקבל כל דבר בצורה עיוורת.יש לי שיקול דעת ומה שלא נראה לי אני לא לוקחת או מעלה את זה ומבררת את הנקודה. בסך הכל היתרונות גברו על החסרונות ונשארתי.
 
../images/Emo140.gif

ושוב חברות טובות שלי הן בדיוק כמוך!!! פעם בשבוע לומדות - לוקחות את הטוב - וזהו. כמו שכולנו אמרנו כאן זה מאוד אישי.
 

ענתש

New member
אלו בדיוק שיטות הפעולה של כת.

מעמידים אותך במקום של קבוצה, ולקבוצה יש המון כוח - כוח מפרק, מפשיט, סוחף. כוח להוציא ממך רגשות שלא תמיד הם שלך כי חלק מהם רגשות של הזדהות עם קשיים של אחרים בקבוצה. ואז, כשאת במקום חלש, במצוקה, בהתפרקות מובילים אותך לאן שרוצים שתהיי. במקומות האלו אם מנחה הקבוצה הוא אינו איש מקצוע אפשר לגרום נזק אמיתי, יסודי וחמור לאנשים. לעולם לא הייתי משתתפת בקבוצה משום סוג (וזה כולל את כל מיני קבוצות ה"פורום" וה-IM ושלל השטויות האלו) שמטרתה לנתח אישיות או לעסוק ברגשות אם מנחה הקבוצה אינו איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה/ פסיכיאטריה. זה עלול להיות מסוכן ביותר.
 

rnati

New member
בשקט בשקט, רציתי קצת להוסיף

שגם אני בלומדות. ולא אצל תלמידה של תלמידה של תלמידה של ימימה, אלא אצל אחיינית של ימימה שלמדה ישירות אצלה, ככה שאני מרגישה שאני לומדת ממקור טוב. ואין אצלנו לחץ קבוצתי. אין לחץ להקריא ואם את מחפשת לשאול את המדריכה שאלה אישית היא תמיד מוכנה להישאר אחרי השיעור ולשבת איתך לבד בצד. כיף לי ונחמד לי ואני מרגישה שיש לי עוד דרך להתייחס לדברים. עוד מקום לקחת אותם אליו ולבדוק אותם שם.
 

ענתש

New member
יש לי בעיה עם ה"צמא רוחני" הזה

כמו שאני רואה את זה - אין חיה כזו. יש אנשים עם צורך להתמכר למשהו. להרגיש שיש משהו גדול מהם ש"שולט עליהם" או "מוליך אותם" או "שומר עליהם" איך שתקראי לזה. כך או אחרת - זה סוג של התמכרות כמו כל ההתמכרויות - מי שנוטה להתמכר להימורים או לאלכוהול או לסמים נוטה להתמכר גם לכתות. זה הצורך לחפש משהו או מישהו שיקח ממך את האחריות לחייך. בגלל זה היה לי עצוב לראות את נוער הנרות בכיכר רבין - דור שלם שיום לפני זה לא ידע מי זה רבין הגיע לכיכר להדליק נרות ורובם הגדול לא היה שם כי היה לא אכפת מרבין או מדמוקרטיה אלא כי רצה להרגיש חלק ממשהו גדול יותר וסוחף והמוני... זה אותו סוג סיפוק כמו "צמא רוחני". ולא התבדתי - תראי למה הדור הזה גדל להיות. כולם מחפשים משמעות במקום לקחת אחריות... בגלל זה יש התחזקות עצומה בשנים האחרונות באמונה בכל מה שעל טבעי/ אנרגיות/ קריסטלים/ מכשפות/ קמיעות. לקחו אפילו משהו כל כך נטול מיסטיקה ו"כשפים אפלים" ואמונות טפלות כמו הדת היהודית והצליחו "להדביק" לה את הצדדים הפחות מחמיאים ויותר מטופשים של הקבלה ומהצד השני את הגורואים כמו הרב כדורי וקמעותיו (איך הוא לא מתביש ?) אגב, קראתי בעיתון שמרכזי קבלה מוכרים כבר "מי קבלה" בבקבוקים. רואה לאן זה הולך ? שלא לדבר על כל מיני מרכזים שמחליטים בכלל לחזור לעניין הסגידה לנשיות ככוח טבע (מה שמאד מטופש בעיניי... סוג של פוסט פימיניזם או שוב של רגשות נחיתות נשיים שמחפשים מוצא ?). השבוע קיבלתי דף שכתוב עליו "בואי לחגוג את הנשיות שלך, פעם בחודש במולד הירח...במעגלים של אנרגיה וכוח נשי..." ושאר משפטי מפתח כאלו חטפתי חררה. עובדי כוכבים ומזלות נהינו כולנו. סליחה שאני בוטה, זה פשוט נושא שמאד בוער בי ומכעיס אותי ו(בהעדר מילה יותר עדינה) מגעיל אותי.
 

פלגיה

New member
אני רואה שאת מאוד נסערת

מסכימה לרוב מה שאמרת, בעיקר על ההפיכה של היהדות לדת של קמעות וסגולות.
 

עינבלית

New member
בלי קשר לדיון כאן- יש מעוניינות?

כן ימימה לא ימימה, אני לא יודעת. אבל כקורס הכנה רוחני ופיזי ללידה- לי מרגיש חיוני. יש עוד מישהי שרוצה להרשם?
 
למעלה