קו 168 חדש מביתר לבית שמש

ohadg09

Member
ויש להוסיף: קו 600 הוא הקו הכי פופולרי בבית שמש, למרות שרוב הנוסעים בו צריכים אח"כ אוטובוס פנימי כדי להגיע הביתה. גם בירושלים הוא עוצר רק בכניסה לעיר וליד תחנת הרכבת, ולא מסתובב בכלל, כמעט כולם צריכים עוד אוטובוס פנימי/רכבת קלה בתוך ירושלים, ועדיין הוא הקו הכי פופולרי.
עם תדירות של 8 דקות בבוקר, ו-12 דקות אחה"צ, הוא תמיד מלא עד אפס מקום, ולעיתים קרובות מעלה נוסעים בעמידה
הוא מאזן בין הביקוש לקווים ישירים לבין הצורך ברשת והתוצאה מוצלחת, זה קורה גם בעוד מקומות בארץ
לדוגמה קו 635 שמחבר את עמק חפר, בת חפר, כביש 57 וכפר יונה ישר לתל אביב אבל אל התחנות שלו צריך להשתמש בקווים פנימיים/קוויקר/קווים אזוריים ובשיא עם תדירות של כל 20 דקות שזאת תדירות מאוד טובה לקו בינעירוני מתל אביב לעיר לא גדולה במיוחד
 

מנכל אחד

Active member
כיום, ביתר ובית שמש ממש לא מרגישות כמו רצף עירוני. בגלל מסלול האיסוף הארוך של 128ו-148 הן מרגישות יותר כמו 2 ערים שונות. לפעמים אפילו קו 600 מבית שמש מגיע לירושלים יותר מהר מאשר קו 148 לביתר.
אולי אם יהיה קו תדיר יותר בין ביתר לבית שמש, שיעשה מסלול קצר (כמו 168 החדש) יש סיכוי שהן ירגישו כמו רצף עירוני או קרוב לכך.
בתדירות של 2 פעמים בשעה - לעולם לא תרגיש רצף עירוני.
אין הרגשה של רצף עירוני כיון שמדובר בשתי ערי שינה, בשתיהם אין תעסוקה, ושתיהם מבוססות ומכבידות על התשתיות של ירושלים.
ולכן בפועל אין הרבה סיבה להתנייד באופן שוטף בין הערים האלה.

אזורים מסחריים בבית שמש הם הדבר היחיד שיכול איכשהו למשוך נוסעים מחוץ לעיר, אולי בעתיד זה יגרום לשינוי
 

מנכל אחד

Active member
למה מכבידות, תושב עיר הוא גרעוני, מבקר בעיר שקונה סחורה או מבלה משפר את מצב העיר.
הוא משפר את המצב הפיננסי של העירייה, ואולי גם תורם פיננסים לתושבי העיר
אבל מעמיס על התשתיות, ואת הגודש בדרך לירושלים כולם מרגישים (החמיר מאז פתיחת הנת"צ בכביש 1, אבל היה קיים גם לפני זה).
זאת דוג' בולטת, אבל זה ניכר גם בעומסים בבתי החולים ועוד
 

ohadg09

Member
יש לך נתונים שתומכים בזה?
לי אין נתונים, אבל להרגשתי בשעות הבוקר בהם הנר"ת פועל, הנסיעה יותר חלקה ומהירה משעות אחה"צ)
זה מן הסתם תלוי באיך נוסעים, כי יש הבדל בין תחבצ לרכב פרטי ולרכב הפרטי מאוד הגיוני שזה הגביר את העומס
 

מנכל אחד

Active member
יש לך נתונים שתומכים בזה?
לי אין נתונים, אבל להרגשתי בשעות הבוקר בהם הנר"ת פועל, הנסיעה יותר חלקה ומהירה משעות אחה"צ)
הנר"ת שנפתח בסוף 2022 מבלבל נהגים שלא יודעים באיזה נתיב הם צריכים לנסוע, עדיין רכבים איטיים נוסעים בנתיב הזה ומפריעים לזרימת התנועה בגם בנר"ת
מהירויות הנסיעה ירדו, אם כי פחות מאשר בנתיבים האחרים, ולכן כיום התנועה בנר"ת זורמת טוב יותר מאשר בנתיבים האחרים, אבל בכולם התנועה זורמת פחות מאשר לפני פתיחת הנר"ת.
אפשר לראות את זה באתר פרופיל קו, אני בחרתי לקחת כהשוואה את קו 480 שמשתמש בנר"ת לכל אורכו, והשוואתי בין מרץ 22 למרץ 24 בשיא בוקר
 

Ccyclist

Well-known member
לדעתך גם כך צריך להיות בשכונות ירושלים?
קו מיציאה מהשכונה, ועד לכניסה לשכונה האחרת?
כל החלפה כזאת זה זמן וטרחה
ככל שהנסיעה אורכת יותר זמן ויותר טרחה, היא הופכת לפחות יעילה.

אני חושב שכיון שבית שמש וביתר סמוכות, ניתן לפעיל את השירות באוטובוסים פרברים שיתנו גם שירות עירוני בקצוות של הקו.

בירושלים תמצא צירים כמו הרצוג - גולומב שהאוטובוסים נוסעים בציר ראשי בעמק בין השכונות ומי שצריכים להגיע לעומק השכונות שמצפון לציר כמו ניות וגבעת מורדכי חייב להחליף לקווים שנכנסים לשכונות. זה המצב גם למי שצריכים להגיע מגילה לבית החולים שערי צדק למשל. במערכת ההיסטורית קווים אלו היו מתחילים במסוף צומת פת ומאוחר יותר במלחה, כיום חלקם מתחילים בתלפיות והר חומה כקווי רוחב של דרום העיר הודות לדרך ברעם.

בצד הדרומי של הציר יש קווים על רחובות הרכס בטשרניחובסקי, הפלמ"ח וש"י עגנון שמגיעים בסוף לציר בן זכאי המקביל. הם נכנסים לשם או מרחוב עזה או מהזז.

ההגיון הוא שאלו קווים צולבים או משלימים.

כפי שנאמר - בשכונה כמו גילה, שבעבר קו 32 היה הקו המהיר ממנה לעיר, הקו הירוק שקרוב להשלמה והקו הכחול העתידי יביאו לכך שלא יהיה הגיון בשלל קווי אוטובוס לעיר כשיש שירות מסילתי עירוני תדיר.
 

Ccyclist

Well-known member
הקווים הללו הם קווים של פרוזדור ירושלים.

למבשרת יש חוץ מ- 4/5 הקווים מהשכונות לבניני האומה (לפני ימי הרק"ל משכו פנימה דרך השוק עד הדוידקה)
קו (כרגע לא תדיר מספיק) לבי"ח הדסה עין כרם שהיה אמור להיות מוארך לתלפיות דרך מלחה.
קו שני להר בצופים דרך הר חוצבים, צומת בר אילן וגבעת התחמושת
וקו שלישי לגבעת שאול, גבעת רם וקריית הממשלה.

אין ספק שהכי נכון ליצור מרכז תחבורה בכניסה לביתר ובקצוות של בית שמש ולחבר אותם לרשת תדירה של קווים עירונים.
מסיבות שונות שנחפרו כאן בפורום בעבר זה לא קיים בחברה החרדית.
קו נקודות מרכזיות הופך בסופו של יום לתחילת התהליך שאין קו מדלת לדלת. זה שינוי שלאט לאט קורה בכל הערים החרדיות.
גם באלעד, גם במודיעין עילית וגם בבית עילית ובאופן פחות מובהק גם בבני ברק, ירושלים ובית שמש הייתה התנגדות חרדית למרכזי תחבורה מתבקשים בכניסה לערים מסיבות שונות ומשונות.

לא חסרים דוגמאות (למשל בערי השרון) של הפעלת תחבורה ציבורית בצורה דומה.

מאז ימי התואר שלי אני משחק עם הרעיון של מרכזי תחבורה/ מעבר על צירים ראשיים.
זו סוגיה מסובכת ורוב האנשים מעדיפים להמנע ממעברים בכל מחיר. לעובדה הפסיכולוגית הזו יש המון השלכות על שימוש בתחב"צ.

הכל מתחיל מכך שאין בארץ מודל רכבתי נפוץ. הרכבת מכתיבה מרחקים של כקילומטר ומעלה בין תחנותיה, וכפועל יוצא - מערכת מבוססת מוקדים.

במערכת אוטובוסים בלי הפרדה ברורה בין העירוני לאזורי ואף לארצי - תמיד אפשר לדרוש עוד ועוד תחנות, עוד ועוד קווים, עוד ועוד יעדים - עד לנקודה שהכל יוצא מכל פרופורציה.

הדגמתי בעבר שבשרון הקווים מרעננה לתל אביב עוצרים ב 25 תחנות במקום 5 התחנות המתוכננות למטרו, או שבעיר בקנה המידה של כרמיאל יש מקום לשתי תחנות רכבת (או מוקדי תחבורה ברמת חשיבות דומה) בלבד.

הבעיה הגדולה כשאין תשתית רכבתית ראויה היא שבמקום מוקדים בלב הישובים, כפי שתראה בתחנות רכבת אירופאיות - במערכת אוטובוסים מבוססת כביש יש הישענות על אזורים מרוחקים לצד דרכים ראשיות. מחלף חמד למשל.

במקרה הספציפי של בית"ר עילית - נראה שבנו אותה כשתי ערים נפרדות. הכביש שבין שתי הגבעות נמצא ליד שטחים פתוחים שבכל עיר אחרת היו מפתחים אותם למרכז עיר משותף לשתי השוכנות, מיקום אידאלי למוקד תעבורתי לצד קניונים, מקומות בילוי (גם בכיכר השבת מבלים במוצ"ש) ואולי גם מספר מוסדות דת ואולמות אירועים בכניסה לעיר. מקום כזה היה המוקד הטבעי להחלפה בין קווים עירוניים לאחרים. אם העיר היתה באירופה - הרכבת היתה עוברת ככל הנראה בעמק שבין הגבעות, כמו תחנת אדינברה וויוורלי Edinburgh Waverley שנמצאת בעמק שבין העיר העתיקה לעיר החדשה באדינברה.
 
למעלה