קטע ממאמר - הייתי שמח לשמוע תגובות

[lifegirl]

../images/Emo24.gif

 

[amichai58]

2 דברים לא אמרת,

קודם כל לא התכוונתי לקיצוניות, ובטח שלא מדברי היה אפשר להבין כאילו לאכול גלידה עם מקור מהחי זה לא בסדר. כן השתמע מדברי זה שהכי מועיל לסביבה זה פשטות מרצון, צריכה מוסרית של הכל. גם שולחן פוגע בחיות (עץ שנעקר), גם כל חומר גלם. אז הרעיון זה לצרוך כמה שפחות, ובלי פנאטיות. דבר שני שלא התייחסת, זה שמערכת החינוך, שאת שיכת אליה - בגדול מכינה את התלמידים להיות בין אלה שהורסים את כדור הארץ. מה שנחשב היום סיפור הצלחה: תעשיין גדול, עורך דין (שלא מיצר כסף, אבל לקוח כסף מכאלה שכן מיצרים) וכו´ - אלה בדיוק הזוללים - זוללי הסביבה. ובזה הבעיה. השאיפה של מערכת החינוך זה לא ליצור, אנשים נחמדים, פשוטים, צנועים, טובי לב, אלא כאלה שישתלבו בתעשייות ובשירותים התומכים שלהם. לא הגלידה פה ושם זה הבעיה.

 

[chomed]

בכלל אין ביננו ויכוח

ההגדרה של פשטות שונה מאדם לאדם. אני מודעת לנזקים שאני עושה לסביבה מעצם קיומי - אוכלת צמחים ומפרישה חומרים אורגניים, אבל בכל זאת אני קיימת. באשר למערכת החינוך - אני לא יכולה לשנות את המערכת כולה, אבל מתוכה אני יכולה לשדר למספר המועט של תלמידים שעוברים תחת ידי כיצד הם יכולים לפגוע פחות במערכת העולמית, והם אלה שיבחרו כיצד נכון מבחינתם לחיות. אני לא מחליטה בשבילם, אבל מעוררת את תשומת ליבם בדברים הקטנים, איך אפשר לעזור לכדור הארץ. כאשר אני מודעת לכך שהשינוי שכל אחד מאיתנו יכול לעשות קטן (מים שחיממנו לצורך ניסוי במהלך שיעור יכולים לשמש, לאחר שהתקררו, להשקיה וכך לא נאבד מים טובים בגלל ניסוי) אבל, גם ההשפעה הקלה ביותר הופכת להיות משמעותית אם הרבה אנשים נוהגים באופן זה או אחר. וכן, יתכן שחלק מהתלמידים שלי יהיו בין ההורסים את כדור הארץ בסופו של דבר. אבל, אם תלמיד אחד יצא מן הכתה ויחשוב שאפשר גם אחרת, דייני.

 

[amichai58]

אסכם ואומר את עמדתי

עם זה שמעצם קיומך את אוכלת צמחים ומפרישה חומרים אורגניים - שיהיה לך לבריאות. מי יכול להאשים אותך בזה ? - אף אחד. האשמה זה על זללנות, רעוותנות שהיא הורסת את כדור הארץ. אותו אחד שקונה רכב 4 על 4 רק בשביל הכיף, נוסע בשטחים טבעיים, ורומס שם את החי, ואת הצמחים שימותו - ויפגעו בשרשרת המזון, למשל, או אלה שמחלפים רהיטים כמו גרביים, כמעט, או אלה שעם כל קניה לוקחים כמה שקיות חדשות, כשאפשר להביא סלים מהבית, או שמשלמים הרבה למותג אופנתי, ובכך מממנים את זבל הפרסומות, וצריכים לעבוד בעבודה הרסנית כלשהי כדי לממן את זה. הבעיות הן: 1. אם את מעבר לצמחונות קשורה לעודף צריכה בכלל, אז בזה אפשר להאשים בנזק. את זה את צריכה לבדוק, ולא רק אם אכלת פה ושם גלידה או לא. 2. בכיתתך כפי שציינת רוב התלמידים ישתתפו בהרס כדור הארץ. אולי אחד לא, את מקווה. זה לא כשלון שלך אישית, אלא את עובדת במערכת שכך היא מחנכת. אם תגידי לתלמידים,שמבקום להשגיע בבגרות, יהיו אנשים פשוטים ויפעלו למען שגם אחרים יעשו כך, וזה יותר חשוב משישקיעו בבחינות בגרות - כנראה שיפטרו אותך, וגם לא פחות הגיוני, שהתלמידים לא יקשיבו לזה וישקיע בבגרויות, כתוצאה מלחץ ההורים, הסביבה, והתנהגות שאר התלמידים. זה ברוך לצאת מזה, כי כל החברה שלנו בנוייה ככה, ואם אנו ממשיכים לחיות כך ולא בהודו, למשל, יש פה המון תסבוכות. אך אל יאוש.

 

[monkilita]

../images/Emo24.gif

 

[lifegirl]

תגובה לכל השרשור, בערך...

עמיחי, אם כך, שתף אותנו- הבורים- איך אתה נלחם למען כדור הארץ?!

 

[amichai58]

מה, לא הבנת ?

קודם כל בעצמי - צורך כמה שפחות ואחרי זה מנסה להעביר את זה גם לאחרים. היה עוד קטע מהמאר, שאולי יסביר את זה: קודם כל בלי פנאטיות, לאחר מכן להימנע מצריכת יתר של כל המוצרים, לא רק בשר. כי כל מוצר פוגע בטבע, גם אם לא אוכלים אותו. "טבע" זה שטח אקולוגי שהאדם לא התערב בו (וספק אם יש דבר כזה בארץ עוד). כל חומר נלקח ממקום בטבע הוא התערבות אדם בטבע, והפיכת את המקום הזה ל´לא טבע´, משנה את סביבת הגידול, והסיבה העיקרית להכחדת החיות והצמחים זה הרס בתי גידול - ביותר מדי מקומות שהאדם פלש אליו ! לא משנה אם זה מחצבה שהורסת שטח טבעי, מפעל שמוקם על שטח טבעי, דרכי הגישה אליו, זיהום האוויר ממנו, והשפכים שהוא שופך למקומות טבעיים אחרים וכו´. לא משנה אם קנינו את זה מקום מסודר בעיר, או אם אנו עובדים בסתם חנות בעיר, בפקידות, ולא בעצמנו הורסים את הטבע. כך או כך אנו שותפים להרס הזה. בכל מקרה הצרכנות צריכה להיות מוסרית ממקומות מוסריים מכל ההיבטים: יחס לחיות, לאדם, לטבע בכלל. לא מעט מהמקלקלים לא רואים את עצמם ככאלה. הם נקיים, חיים בבית אסתטי, אולי גם עם גינה מטופחת, ואולי גם תרמו 20 שקל בפעם האחרונה כאשר הידפקו ילדים מטעם אגודה כלשהי למען חיות לבקש תרומה. אולי אפילו הגדילו לעשות ונתנו 100. הם לא מודעים הרבה פעמים לזה אילולא קנו דברים באותו סכום, היו מצילים בפועל גם חיה, בטח אם היו עובדים קצת פחות בשביל להרוויח את הסכום הזה, כי, כאמור, רוב האנשים עובדים בעבודות מזיקות לסביבה, שמוכרים דברים לאנשים שיש להם כסף מעבדות שהרסו את הסביבה. בנוסף אותם אנשים, שזה בעצם כמעט כל אחד בתרבות המערבית - אין להם הרגשה שהם שייכים למשהו יותר גדול, והם מנוכרים לסביבה במובן הרחב. אנו חיים בתרבות של רעבתנות וראוותנות, כלכלה שהיא קלקלה, וצריכה-צריחה. קונים לא כי צריך, אלא בגלל שקניות זה בילוי, ובגלל זללנות ויצר גובר לעוד ועוד ועוד. דברים אשר היום בסיסיים ומרכזיים בחינוך מזה מאות ואלפים בשנים, וגם היום, כמו הדיבר העשירי ´לא תחמוד´ או ´איזה העשיר - השמח בחלקו´, או ´איזהו הגיבור - הכובש את יצרו´ - שינו כיוון לחלוטין והפכו למוטיבציה המרכזית ולשמן בגלגלי הכלכלה המודרנית. הכלכלה-קלקלה בנויה על כך שלא נרגיש מסופקים, ולכן כל הזמן נקנה עוד ועוד ועוד. מנסים לשכנע אותנו כי קניות של דברים חומריים יתנו לנו אושר נפשי ורוחני. שיר השנה שנבחר באחת השנים האחרונות היה "יש לי רק חלום לקנות לך יהלום - לראות אותך אי פעם מחייכת". מדגים מאוד יפה את המחשבה של אושר רוחני שאפשר להשיג בקניות, וככה אולי לקבל חיוך אי-פעם.