שים לב - נקודתית
מה עשו לא טוב במתחם התחנה (במנשיה)?
אבקש הסבר ובלי ססמאות בבקשה.
כלומר, אם תחליט להשיב אז תשיב ממש ברחל בתך הקטנה (נניח לצורך הדוגמא שביתן א' יש בו חנות במקום להשאירו כמוסך רכבות, סתם לצורך הדוגמא וההמחשה).
שים לב - נקודתית
אם נראה לך מריפרוף, שמה שאני כותב אלו סיסמאות, אל תקרא.
ראשית, אני מלווה את מה שקורה שם החל מהרגע שהוזעקתי לשם כי טרקטור עוקר את המסילות המקוריות.....
א. במיתחם שכונת וולהלה ישנם 15 מבנים כולל בית וילנד, ואת האיזור הזה אפשר היה להפוך למרכז בילוי, כאשר את בית וילנד עצמו היה אפשרי להפוך למוזיאון לחי הטמפלרים, כולל שרידי ציורי הקיר היפים הקיימים בו,מרצפות מסוגננות,אח בחדרים וכו.
ב. מיתחם התחנה כולל את בנין הטרמינל, השרותים ממערבו והמחסן עם הקופות ממזרחו. אפשר היה להפוך את המיתחם הזה כולל החצר הצפונית למתחם מוזיאוני, כיוון שככל שיש מוזיאון בחיפה, אנשים רבים לא מגיעים אליו כיוון שזה "לנסוע עד חיפה"
לא היה צריך לעקור את המסילות המקוריות ולשתול מסילות חדשות גבוהות. אפשר היה להשאיר את המסילה מאחורי המחסן וקרוב ל-"אוטם" אפשר היה להציב שם את הקרון המצרי שנמצא בחצר הקדמית בלי שום קשר לתחנה, להפוך את המחסן לאולם מוזיאוני ואת הקופות לשחזר, כך שמי שנכנס למיתחם עובר במוזיאון וממנו לחלק המסחרי באופן טבעי ביותר.
ג. אני מסכים ששילוב בין איזור בילוי לקרבה למוזיאון פתוח הוא שילב קטלני (מהבחינה החיובית) אבל כאשר כל אחד מוגדר לתחומו עם נגישות לשני. אם בקרתי את שתי הקרונות, נכנסתי גם לחנויות באופן טבעי ביותר.
ד. מי שעסק בנושא פעל מתוך מניעים אינטרסנטים עיסקיים בלי להשקיע מחשבה רבה מידי וגם לא כסף. אני פגשתי בארכיטקטים במקום, ושאלתי מדוע לא משחזרים את הבית הערבי שנמצא מערבית לבית וילנד (הוא היה שמור כבית ערבי ואפילו על חלונותיו היו מחצלות קש מקוריות להסתיר את הנעשה בבית) ואפשר להפוך אותו למוזיאון לחיי הערבים ביפו ולנצל את החצר המסוגננת שלו ולהפכה לבית קפה קטן מסוגנן בחצר הפתוחה שלו.
ה. הבעיה העיקרית שמוזיאון האוסף שהיה אמור לעבור משם, בנה כניסה חדשה בצד הצפוני כך שישתלב עם הכניסה של התחנה, כאשר במוזיאון נמצאים כל בנייני תחנת הרכבת פרט לשלושה שנמצאים מחוצה לו, וכן ציוד רכבתי כמו מגדל המים,הגנדללה (הברז למילוי קטרים) ומסילות וכו.
ו. יש אפשרות כניסה נוספת למיתחם שכונת וולהלה והיא מרחוב אילת, וישנו שביל ליד הכניסה הישנה למוזיאון, אבל צריך אישור מיוחד של משרד הבטחון כדי לעבור בשביל ההוא כיוון שהוא עובר צמוד לגדר מוזיאון בתי האוסף, במקום להפוך אותו לדרך כניסה נוספת למתחם.
ז. רוב האנשים בכלל לא טורח לגשת לקרונות שיש בהן תערוכת תמונות קטנה ופלקטים, במקום שישוחזרו הקרונות כפי שהיו כך שאנשים יוכלו להתרשם איך זה באמת היה. ואם רצו לעשות באמת משהו, היו מביאים את קרון הטרקלין 92 מביתן אהרון ומשפצים אותו וכך היה אפשר להתרשם מזה (בן גוריון נסע בקרון הזה פעמיים שלוש).
ועוד נקודה מרגיזה. בקשתי שעל שני הקרונות כתוב בצבע "יפו". זה נכתב על ידי פול קוטרל שנערץ על ידי כל חובבי הרכבות שהיה איש הקיטור האחרון והאיש שכל נשמתו היתה רכבות, להשאיר את הקטע שבו כתובה המילה בכתב ידו (ואז הוא קיבל התקף לב ומת) לזכרו של פול עם לוחית קטנה המציינת זאת. במקום זה מחקו הכל ושיפצו את הקרונות באורח קיטשי לגמרי בלי קשר למציאות. (כאשר צבעו את שתי הקרונות במתחם כפר יהושע, שאלו אותי מה היה צבע הקרונות? עניתי "חום-אדמה", הלכו וצבעו אותם אדום, והם בכלל לא קרונות של רכבת העמק.....).
ח. בשורה התחתונה, אם היו מתייעצים ברצינות עם אנשים שאיכפת להם ולא שייכים לעיריה או לעזרה ובצרון וכדומה, היו יכולים להפוך את האיזור לפנינה של ממש עם ארבעה מוזיאונים מיוחדים ומרכז בילוי נחמד, ובזה אני חוזר לנקודת ה-"שמישות".....
