קיבלתי הרגע נקודה לחיזוק עצמי והטיפולים שלי
- פותח הנושא צחי שוחט
- פורסם בתאריך
מיכי 10
Member
אתה אומר שהמילה "אהבה" כל כך טעונה רגשית
בעיניך. ואני חושבת שכאשר אתה אומר דבר כזה, אתה מתכוון לאהבה זוגית.
יחד עם זה, כידוע, יש הרבה סוגים של אהבה. ונכון, אהבה היא רגש. אבל גם אם יש למישהו אהבה אל בן או בת זוג, ואל ילדיו, הוריו, אֵחָיו וכו' - זה אינו סותר את זה שיהיה לו רגש של אהבה גם אל בני אדם אחרים; אל חברים שלו, וגם אל אנשים שאינם חבריו. יש המון מקום לרגש בלב, והוא בכלל לא נפגם או פוחת, גם אם אוהבים הרבה אנשים. פשוט אוהבים אותם בסוגים שונים של אהבה, ובעוצמות שונות של רגש.
והרמוניה זה דבר חשוב מאד ונהדר, אבל אני לא בטוחה שהיא באה בִּמקום אהבה, אלא בנוסף לה.
בעיניך. ואני חושבת שכאשר אתה אומר דבר כזה, אתה מתכוון לאהבה זוגית.
יחד עם זה, כידוע, יש הרבה סוגים של אהבה. ונכון, אהבה היא רגש. אבל גם אם יש למישהו אהבה אל בן או בת זוג, ואל ילדיו, הוריו, אֵחָיו וכו' - זה אינו סותר את זה שיהיה לו רגש של אהבה גם אל בני אדם אחרים; אל חברים שלו, וגם אל אנשים שאינם חבריו. יש המון מקום לרגש בלב, והוא בכלל לא נפגם או פוחת, גם אם אוהבים הרבה אנשים. פשוט אוהבים אותם בסוגים שונים של אהבה, ובעוצמות שונות של רגש.
והרמוניה זה דבר חשוב מאד ונהדר, אבל אני לא בטוחה שהיא באה בִּמקום אהבה, אלא בנוסף לה.
אז זהו ש . . .
איכשהו בהדרגה אני מזהה שיש לי פחות ופחות "רגשות" .
זה לא משהו "שלילי" שאני הופך חלילה להיות אכזרי כלפי אנשים , אבל זה כאילו הרגשות מותמרים והדבר היחיד שנשאר זה השאלה האם זה הרמוני או לא הרמוני.
דבר הרמוני גורם לי להרגשה נעימה , דבר לא הרמוני גורם להרגשה צורמת.
אבל זה לא כ"רגש" בסגנון אותו הכרתי בעבר - וזה גם בהקשר של זוגיות , וגם בכלל.
זה כאילו הרגש מותמר למישור שכלי או משהו בסגנון.
איכשהו בהדרגה אני מזהה שיש לי פחות ופחות "רגשות" .
זה לא משהו "שלילי" שאני הופך חלילה להיות אכזרי כלפי אנשים , אבל זה כאילו הרגשות מותמרים והדבר היחיד שנשאר זה השאלה האם זה הרמוני או לא הרמוני.
דבר הרמוני גורם לי להרגשה נעימה , דבר לא הרמוני גורם להרגשה צורמת.
אבל זה לא כ"רגש" בסגנון אותו הכרתי בעבר - וזה גם בהקשר של זוגיות , וגם בכלל.
זה כאילו הרגש מותמר למישור שכלי או משהו בסגנון.
מיכי 10
Member
זה מובן ולא מובן.
קשה לי להאמין שיש אנשים שאין להם רגשות. אולי הם לא יודעים שיש להם...
זה מזכיר לי מישהו שיש לו הפרעה (אולי חברתית) כלשהי. יחד עם זה הוא בחור חכם מאד ומוכשר מאד, ויש לו תארים אוניברסיטאיים. בקיצור, אני לא יודעת מה הבעיה שלו. אבא שלו היה החבר הכי טוב שלי (אפלטונית, נפשית) במשך כשלוש שנים וחצי, עד שהוא נפטר ממחלה נדירה לפני שנה. זו היתה בשבילי מכה קשה ומהממת. ההלוויה שלו התקיימה ביום שישי בשבוע. לפני שנפרדנו, אמר לי הבן שלו (שיודע שאני שומרת שבת): "מיכל, בבקשה אל תהיי עצובה בגלל אבא בשבת". זה מאד מאד נגע לליבי.
למה אני מספרת זאת? כי כשביקרתי אותו בשבעה, ביחד עם שני חברים נוספים, הוא אמר פתאום בתגובה למשהו ששאלנו אותו: "לי אין רגשות". וזה נראה לי כל כך לא נכון. הוא הוכיח לי בהלוויה, ובעוד כמה הזדמנויות בהן דאג לי בצורה כל כך יפה, שיש לו רגשות ושהוא אדם מאד רגיש. הוא פשוט לא מודע לזה.
אז אני לא מכירה אותך, אבל אולי גם אתה פשוט לא מודע לרגשות שלך?
לגבי הרמוניה - גם לי זה נורא חשוב בכל דבר. קודם כל ביחסים בין בני אדם. חוסר הרמוניה ממש משבית אותי. בעוד שכאשר יש הרמוניה, אפשר להשיג אצלי יעילות וכיף.
גם בכל נושא אחר ההרמוניה חשובה לי במיוחד. למשל, קניתי כיריים חשמליות. לא היה הדגם שרציתי, אז שכנעו אותי לקנות דגם אחר, שהוא הכי חדיש ויותר טוב מהקודמים. קניתי, וכבר בדרך הביתה הרגשתי שלא אוכל להשלים עם זה.
לא שקטתי, ולקח לי כמה ימים עד שהצלחתי להשיג בכל זאת את הדגם היפה יותר. בחנות השתגעו ממני. לא הבינו למה זה כל כך חשוב לי, ואיך הייתי מוכנה להוציא אפילו עוד
כ-12.5% למחיר שכבר שילמתי. ניסיתי להסביר להם שזה לא מוצא חן בעיני, ו"מעצבן לי את העיניים".
קשה לי להאמין שיש אנשים שאין להם רגשות. אולי הם לא יודעים שיש להם...
זה מזכיר לי מישהו שיש לו הפרעה (אולי חברתית) כלשהי. יחד עם זה הוא בחור חכם מאד ומוכשר מאד, ויש לו תארים אוניברסיטאיים. בקיצור, אני לא יודעת מה הבעיה שלו. אבא שלו היה החבר הכי טוב שלי (אפלטונית, נפשית) במשך כשלוש שנים וחצי, עד שהוא נפטר ממחלה נדירה לפני שנה. זו היתה בשבילי מכה קשה ומהממת. ההלוויה שלו התקיימה ביום שישי בשבוע. לפני שנפרדנו, אמר לי הבן שלו (שיודע שאני שומרת שבת): "מיכל, בבקשה אל תהיי עצובה בגלל אבא בשבת". זה מאד מאד נגע לליבי.
למה אני מספרת זאת? כי כשביקרתי אותו בשבעה, ביחד עם שני חברים נוספים, הוא אמר פתאום בתגובה למשהו ששאלנו אותו: "לי אין רגשות". וזה נראה לי כל כך לא נכון. הוא הוכיח לי בהלוויה, ובעוד כמה הזדמנויות בהן דאג לי בצורה כל כך יפה, שיש לו רגשות ושהוא אדם מאד רגיש. הוא פשוט לא מודע לזה.
אז אני לא מכירה אותך, אבל אולי גם אתה פשוט לא מודע לרגשות שלך?
לגבי הרמוניה - גם לי זה נורא חשוב בכל דבר. קודם כל ביחסים בין בני אדם. חוסר הרמוניה ממש משבית אותי. בעוד שכאשר יש הרמוניה, אפשר להשיג אצלי יעילות וכיף.
גם בכל נושא אחר ההרמוניה חשובה לי במיוחד. למשל, קניתי כיריים חשמליות. לא היה הדגם שרציתי, אז שכנעו אותי לקנות דגם אחר, שהוא הכי חדיש ויותר טוב מהקודמים. קניתי, וכבר בדרך הביתה הרגשתי שלא אוכל להשלים עם זה.
לא שקטתי, ולקח לי כמה ימים עד שהצלחתי להשיג בכל זאת את הדגם היפה יותר. בחנות השתגעו ממני. לא הבינו למה זה כל כך חשוב לי, ואיך הייתי מוכנה להוציא אפילו עוד
כ-12.5% למחיר שכבר שילמתי. ניסיתי להסביר להם שזה לא מוצא חן בעיני, ו"מעצבן לי את העיניים".
מה שאת מתארת זה "ניתוק"
מרגשות , ואני מכיר את זה היטב - גם מהעבר הרחוק שלי.
מה שיש לי היום זה משהו אחר :
קודם כל נשארו בי עדיין רגשות , לא הגעתי למצב של "אין רגשות".
אבל אני כן מזהה תהליך בו רמת הרגשות יורדת , רמת ההיקשרות לדברים , יורדת.
הרגשות הרבה פחות "דביקים" מבעבר , זו הדרך היחידה בה אני יכול לתאר זאת.
ואת זה מחליף תהליך של "הרמוני \ לא הרמוני".
זה כאילו הרגשות "מתקפלים" לתוך עולם המחשבה.
מרגשות , ואני מכיר את זה היטב - גם מהעבר הרחוק שלי.
מה שיש לי היום זה משהו אחר :
קודם כל נשארו בי עדיין רגשות , לא הגעתי למצב של "אין רגשות".
אבל אני כן מזהה תהליך בו רמת הרגשות יורדת , רמת ההיקשרות לדברים , יורדת.
הרגשות הרבה פחות "דביקים" מבעבר , זו הדרך היחידה בה אני יכול לתאר זאת.
ואת זה מחליף תהליך של "הרמוני \ לא הרמוני".
זה כאילו הרגשות "מתקפלים" לתוך עולם המחשבה.
מיכי 10
Member
מה שתארתי, לא נראה לי כמו
ניתוק מרגשות, אלא כמו חוסר מודעוּת לקיומם.
ומה שאתה מתאר, נשמע לי נורא מוזר וחדש לגמרי.
האם אתה עושה זאת במודע, בכוונה, או שזה פשוט קורה לך?
והאם זו תופעה שקיימת אצל אנשים רוחניים במיוחד?
החלק שנראה לי באמת חיובי, הוא זה של הירידה ברמת ההיקשרות לדברים.
האם אפשר להגיע לזה בהחלטה אישית?
ואם מותר לשאול, האם עברת קורס או קורסים לוויפאסנה?
ניתוק מרגשות, אלא כמו חוסר מודעוּת לקיומם.
ומה שאתה מתאר, נשמע לי נורא מוזר וחדש לגמרי.
האם אתה עושה זאת במודע, בכוונה, או שזה פשוט קורה לך?
והאם זו תופעה שקיימת אצל אנשים רוחניים במיוחד?
החלק שנראה לי באמת חיובי, הוא זה של הירידה ברמת ההיקשרות לדברים.
האם אפשר להגיע לזה בהחלטה אישית?
ואם מותר לשאול, האם עברת קורס או קורסים לוויפאסנה?
חוסר מודעות = ניתוק. זה אותו הדבר
אני מתרגל כל יום כשעה - שעה וחצי מדיטציות "שלי" , מעולם לא עשיתי ויפאסאנה באיזושהיא מסגרת , וגם המדיטציות שאני עושה שונות מוויפאסאנה.
אך אני בטוח שהשינוי הרגשי הנ"ל קשור לתרגול הנ"ל.
אני מתרגל גם כן כי זה חלק מההילינג - גם ההילינג האישי שלי , וגם כדי שיהיו לי כוחות לטפל.
(ספר שמאוד עזר לי לתרגולים הללו בזמנו זה ספר בשם "מעבר המכשפים" מאת טאישה אבלאר.
מה שאני עושה היום מאוד שונה ממה שיש שם , ובכל זאת זו היתה "תחילת הדרך")
אני מתרגל כל יום כשעה - שעה וחצי מדיטציות "שלי" , מעולם לא עשיתי ויפאסאנה באיזושהיא מסגרת , וגם המדיטציות שאני עושה שונות מוויפאסאנה.
אך אני בטוח שהשינוי הרגשי הנ"ל קשור לתרגול הנ"ל.
אני מתרגל גם כן כי זה חלק מההילינג - גם ההילינג האישי שלי , וגם כדי שיהיו לי כוחות לטפל.
(ספר שמאוד עזר לי לתרגולים הללו בזמנו זה ספר בשם "מעבר המכשפים" מאת טאישה אבלאר.
מה שאני עושה היום מאוד שונה ממה שיש שם , ובכל זאת זו היתה "תחילת הדרך")
לראייתי - אחרי ההתבוננות וההכרה הפנימית
באה היציאה החוצה אל העולם.
כשבאה היציאה אל העולם מבפנים, מתחילה לעלות מעצמה האהבה אליו. ספונטנית, שאינה קשורה למחשבה, אלא לחוויית ההוייה.
יש כאלו שנולדים וגדלים עם האהבה הזו ויש כאלו שצריכים ללמוד אותה ולתרגל אותה.
רובנו מהסוג שני - צריכים לתרגל אותה
, מרגע לרגע, מיום ליום, משנה לשנה, חיים שלמים
.
באה היציאה החוצה אל העולם.
כשבאה היציאה אל העולם מבפנים, מתחילה לעלות מעצמה האהבה אליו. ספונטנית, שאינה קשורה למחשבה, אלא לחוויית ההוייה.
יש כאלו שנולדים וגדלים עם האהבה הזו ויש כאלו שצריכים ללמוד אותה ולתרגל אותה.
רובנו מהסוג שני - צריכים לתרגל אותה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.