תשובה
המחוקק יוצא מנקודת הנחה פטרנליסיטית ולפיה נקודת המוצא הינה הגנה על חולה הנפש. סעיף 345(5) לחוק העונשין: "...הבועל אשה...תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית". ההנחה הינה כי ההסכמה של חולה נפש חשודה ככזו שאינה הסכמה חופשית ועל-כן מי שמנצל זאת מבצע אונס. לא כך המצב במצבים האחרים. בהקשר זה יש חשיבות לדרגות שונות של חולי נפשי והבנה. למשל, באם שני חולי נפש רוצים לקיים יחסי מין ביניהם והם מבינים מה הם עושים אז אין בכך פסול או במצבים שבהם "...הפרעות נפשיות..." לא חמורות ולא עולות לכדי שלילת ההסכמה החופשית או במצבים בהם הגבר, למשל, לא ניצל את החולי הנפשי של האישה בכדי להשיג את הסכמתה ובמצבים נוספים. בהקשר זה יש חשיבות רבה למצב הספציפי הן של האישה והן של הגבר. למשל, בדרגות מסויימות של חולי נפשי לא מאפשרים לחולי נפש להוליד ילדים. ניתן לחשוב על מספר סוגי מתלוננים פוטנציאלים בסיטואציה של גבר בריא ואישה "חולה". הראשונה הינה האישה ואז תלונתה תיבחן על רקע מחלתה הנפשית, לטוב ולרע, על כל המשתמע מכך, לרבות לעניין מודעותו של הגבר וטעות במצב הדברים וכו'. באם מחלתה קשה אזי גם אתה תסכים שהדבר עולה לכדי ניצול ובאם לא אזי היא מסכימה ומסוגלת להסכים או לסרב כמו גם להבין מה "קורה" ואז או שהיא מסכימה והיא לא תתלונן או שהיא לא מסכימה ואז היא כן תתלונן. לגבי הסביבה הקרובה שלה. ככול שדרגת התלות שלה בסביבתה הקרובה גבוהה יותר כך גם סביר שחומרת המחלה או הליקוי יהיו חמורים יותר והגבר הבועל יימצא במצב בעייתי יותר שכן הסכמתה לא הסכמה היא. בהנחה והיא עצמאית לחלוטין אזי הסביבה הקרובה שלה או שלא תדע כי היא חייה חיים עצמאיים לחלוטין או שתדע ותאפשר זאת שכן האישה רוצה ומבינה וגם הסביבה רוצה בטובתה, קרי, לחיות ככול שניתן חיים נורמליים לחלוטין. לגבי מסגרת טיפולית כזו או אחרת, במצב דברים זה לרוב האישה תהיה בדרגות חולי שפוגעות ביכולתה להסכים באופן חופשי. ובהקשר זה אני לא מתייחס כלל ליחסים שבין מטפל למטופל שיש לגביהם הסדרים מיוחדים נוספים. הכל תלוי בדרגות החולי הנפשי ושלל "צבעי" הסיטואציה ולכל נתון יש חשיבות רבה. תשומת ליבך לעובדה כי טיפלתי גם במקרים שאישה בריאה בנפשה החליטה להעליל עלילת שווא על גבר בטענה שאנס אותה ועל-כן לעולם לא ניתן להיות בטוח שלא יתלוננו נגדך ממש כפי שלא ניתן להיות בטוח שלא תעשה תאונת דרכים בדרך חזרה הביתה, חס וחלילה. סוף דבר, במידה ורוצים להיות "בטוחים" לכאורה צריך להבין היטב את מצבה הרפואי ואולי לשקול לקבל אישור מרופא ספציפי, סביבתה הקרובה ועוד. הכל, כאמור לעיל, ובהנחה ודרגת החולי לא חמורה דייה, למשל שיש לה אפוטרופוס וכו'.
