קיטורים קיטורים

tonti

New member
../images/Emo13.gif

(דווקא קינמון? מעניין. זה ריח שאני כל כך לא אוהבת). תודה על הטיפ, בהריון הבא אני אמצא לי את הריח שלי.
 

סטיוויה

New member
זה מעניין מאד העניין עם הקינמון

אגב,זה מזכיר לי...בהריון האחרון עזר לי מאד לשתות תה עם קצת(ממש קמצוצון) של חוויאג' (לקפה,לא למרק). ומה זה מכיל? ציפורן,ג'ינג'ר,קינמון והל (-: בהריון השני רציתי לשתות כל הזמן צ'אי הודי שזה גם על בסיס קינמון ופלפל שחור. לגבי הסלרי,שני מקלות זה לא רציני. אני זוכרת איפה קראתי את זה,באתר של ג.אמנון
 

כרמית מ.

New member
גם קינמון נחשב ללא מומלץ בהריון

אבל לא נראה לי שדובר על ריח קנמון, וגם לא על כמה קמצוצים, אלא על מינונים גבוהים.
 

debby12

New member
מנהל
מה הסיבה שקינמון נחשב לא מומלץ?

נדמה לי שברפואה הסינית הוא נחשב בעל איכות "מחממת" - זה טוב להריון לא?
 

כרמית מ.

New member
מחמם לא טוב להריון

שוב מזכירה שמדובר על מינונים רציניים, ולא על קצת פה ושם. אני גם לא ממש מתמצאת, רק ממה ש"שמעתי". אני יודעת שבהריון אסור להיות באמבטיות חמות וכו', וגם חום גבוה של מחלה לא טוב. אולי זה אותו דבר.
 

mise

New member
הכל מאוד תלוי וכמובן, כמו שכתבת -

גם המינונים. תלוי גם במצב האשה. הייתי באיזה מפגש פעם של אנשים המשתדלים לחיות ע"פ הטבע ואחת האמהות סיפרה שם על הבן שלה שאוהב קפה. למרות שהיא לא נתנה לו קפה, הוא נמשך לקפה. נדמה לי שהוא בן הגילאים 5-10, לא זוכרת בדיוק. ואז היא אמרה: "אז אולי ילדים לא כ"כ יודעים מה טוב להם". זה לא נכון. גם אם אדם מתקרב לרעל מסוים, זה בגלל שיש לו איזה חסר שאותו רעל ממלא לו כרגע. זה ודאי לא מצב אופטימלי של בריאות, אבל זה המצב הטוב ביותר שיכול לשמור על בריאותו. והוא לא יכול אחרת. כל מצב אחר יהיה מצב של אילוף ובהומיאופתיה, למשל, אילוף=דיכוי ולכן מטפלים בשורש הדברים. זו היתה דוגמה על מנת להסביר שאם אשה בהריון נמשכת לקנמון, היא כנראה צריכה אותו ואם אין לה משיכה אליו, אז לא. בחילות שייכות לעולם המערבי. בחברות שבטיות ומדינות עולם שלישי אין מציאות כזו של בחילות. כתבתי בעבר כאן על מה שכותב ד"ר שלטון על בחילות של נשים בהריון, על כך שהגוף כ"כ מכין עצמו להיות אכסניא לעובר, שהוא בחודשים הראשונים פולט החוצה, או לא מרשה להכנס, לכל דבר שעשוי להרעיל את הדם. יש גם מציאות של ניקוי, שהגוף דוחה אפילו דברים הנחשבים בריאים. במישור הגבוה יותר, לנשים בתרבות המערב יש הרבה יותר קונפליקטים מאשר לנשים בחברות שבטיות. נשים בחברות שבטיות לרוב מבוייתות על הבאת ילדים, על ביצוע התפקיד שלהן בתור נשים, אצלנו, נשות המערב, יש תמיד לימודים על הפרק/זוגיות/עבודה/חברים וחברה/משפחה שלא תמיד גרה בקרבת מקום ולפעמים כל אלו ביחד. הדברים האלו יוצרים קונפליקט שלא תמיד מסתדר עם הבאת תינוק לעולם. עקב הקונפליקטים הללו נוצר מצב של לא-פה-ולא-שם שהוא מצב של בחילה. אפילו ברפואה הרגילה מסבירים את מצב הבחילה ככזה שהגוף מזהה כביכול את העובר כמשהו זר ומנסה להפטר ממנו והתוצאה היא בחילה.
 

שָׂרָה

New member
היכרתי נשים שבאו מכפרים

ברוסיה או באתיופיה. הן העידו שלא היו להן בחילות. גם שאלתי את סבתא של בעלי בת 93 והיא העידה שבהריונות שלה לא היו לה בחילות. היא התגוררה בכפר סאטמר שברומניה. ההסבר שלי הוא פשוט: אנו חשופים לרעלים . זהו. וגופינו מתוכנת לפלוט כל רעל שפוגע בעובר. אם גופינו כזה יעיל בפליטת רעלים, אחת כמה וכמה אפשר לסמוך על גופינו שאפשר ללדת.
 

שָׂרָה

New member
ולעומת זאת...

כאשר הן עלו לארץ, או באו לארה"ב, בהרינונות הבאים, הן נתקפו בבחילות כמו 'כולם'
 

ס ו ל ה

New member
לגבי קנמון:

יש לקנמון איכויות מחממות ומרגיעות סטגנציה(התקעות). אם הוא מקל על בחילה זה אומר שהסיבה לבחילה היא דווקא חוסר של חום באיזור הקיבה. ועל כן יהיו סוגי בחילות שאכן הוא יקל. אני ובעלי במקרה מטפלים ברפואה סינית. אז יש לי בנושא ידע מהימן!
 

סטיוויה

New member
נשמע מתאים למקרה שלי

אני טיפוס "קר" לפי הרפואה הסינית.אני זקוקה למזונות ותבלינים מחממים.
 

שָׂרָה

New member
מעניין עכשיו מושך אותי אוכל הודי

אבל לא מסוגלת לסבול בצלים. אני אוהבת לפעמים לאכול תפוח עם קצת קינמון בזוק מעליו. אבל לא להגזים, כי הגזמה גורמת לי לבחילות נוספות. גם עם הנר, אני לא מסוגלת להגזים בלהריח אותו. רק הרחה קצרה כל כמה זמן, בין רבע שעה לשעה. מה את מציעה לי לאכול?
 

סטיוויה

New member
הרמב'ם הציע לנשים הרות

להמנע מהאכילת בצל חי וגם....צנון! מעניין למה,אבל ככה כתוב.
 

mise

New member
גם בהנקה הוא הציע להמנע

מבצל, שום וחריפים למיניהם. יש טענה שזה מפריע לתינוק, החומרים כ"כ חזקים, של המצליבים והחריפים, שהתינוק לא מסוגל 'לאכול' אותם ונוצרות כל מיני תגובות הנוצרות בד"כ כתגובה לרעלים. למשל, נתקלתי במקרה של יונקת בת חודשים ספורים שהשתינה דם כתוצאה מזה שאמא שלה אכלה כרובית. יש כל מיני תופעות. יש איזו תכנית של הנשיונל ג'יאוגרפיק (לא ראיתי, סיפרו לי את הקטע שאתאר להלן) על אולטראסאונד ומראים שזה מפריע לתינוק, בכל אופן, מראים שם שהאמא אוכלת בצל והתינוק מביע סלידה. יצחק בן אורי כותב על השום והבצל וכל החריפים שהם רעל לגוף, על השום כותב שכל חיה בטבע מתרחקת ממנו, אפילו התולעים בורחות ממנו מרוב שהוא רעיל. גם הרמב"ם סולד מן השום ואומר לא לאכול ממנו ומן הבצל בקיץ ובחורף מעט מאוד עד בכלל לא. הוא כותב שאכילה מרובה של שום מזיקה לעיניים (וצודק, בסופו של דבר, מזיקה ללב ומעלה את לחץ הדם ולא מורידה כפי שנהוג לחשוב. הפעולה הראשונית של אכילת שום היא הורדת ל"ד, אולם, הפעולה השניונית - והיא הקבועה - היא העלתו). בקיצור, שוב (בהקשר להודעה על הקנמון), הכל תלוי במה האמא צריכה והעובר, ומה שהם צריכים אינו בהכרח בריאות אופטימלית, אבל זו הבריאות הכי טובה במצב הקיים. אני למשל בהריון הראשון טחנתי כמויות אדירות של שום וחריף ובצל, עוד מחודש ראשון. ההריון הזה אני לא יכולה לגעת בזה כמעט.
 

ס ו ל ה

New member
וואו... מנסיון טיפולי ואישי בעצמי

מאד אינדוידואלי... תלוי בקונסטטוציה האישית של האישה. מה היה מצבה לפני ההריון? מה מצב הכבד? כמות הרעלים שספגנו? מצב הורמונלי? ועוד.... בצל חי ושום אצלי לא באו בחשבון שלושה חודשים תמימים. אוכל הודי מכיל תבלינים מחממים כמו קארי, גינג'ר ציפ ועוד... הגיוני שאם נמשכת לקנמון זה יעורר בך חשקים. הקיבה הפוכה בתקופה הזו מוצפת מהכבד, חשוב להקל עליה. חוש הריח הוא הסמן החשוב לאישה מה טוב ומה רע לה. אוי כל כך מבינה ללבך החזיקי מעמד....
 

אורניקי

New member
למה לא סלרי? לא שמעתי דבר כזה

דווקא בגמרא כתוב משהו טוב לאשה בהריון שאוכלת כרפס (בהנחה שאכן כרפס הוא סלרי) אני לא הייתי מגבילה את עצמי בירקות חיים כל שהם.
 
למעלה