פריקה, טריגר[?]
די!! די!! נמאס לי!!!! אני לא יכולה יותר!!!!!1111 אני לא יכולה יותר, אני קורסת. היה לי ערב נחמד, היה כיף, אכלתי כמו בן אדם נורמלי [ואפילו יותר מזה], סוף סוף!! לא היה אכפת לי.. אז מה ביקשתי? להתאמן מחר? אבל לא, היא חייבת לצעוק עליי בגלל זה. אני יודעת שאמא אוהבת אותי, אני יודעת שהיא דואגת לי, אבל היא לא מבינה שלהתאמן בשבילי זה כמו כדור רגעה, רק ככה אני יכולה לתפקד, רק ככה אני מרשה לעצמי לאכול. אני לא יכולה להרשות לעצמי לא להתאמן מחר!! אני פשוט לא יכולה!!!!!111 ואמא אני יודעת שאת דואגת, ושאת כועסת עליי אבל אני מצטערת, אני חייבת להתאמן מחר, בשביל עצמי, ואני יודעת שאני אגואיסאטית. אני לא יכולה יותר, נמאס לי מהדאגות האלה, מהבכי, מהבעיה השטותית והמפגרת הזאת שנכנסתי אליה, החיים שלי היו הרבה יותר יפים לפני זה, למרות שהייתי שמנה... אי פוחדת לרדת במשקל, אני פוחדת לעלות במשקל, אני פוחדת להתעמל, אני פוחדת מזה שהמחזור פאקינג מאחר לי ב-17 ימים!! אני לא יודעת למה, אבל אכלתי היום כלכך הרבה ככה שאני חייבת להתאמן, אני חייבת להוציא את האוכל הזה מעצמי, ואם זה לא יהיה בספורט, זאת תהיה דרך אחרת ואת יודעת שאני מסוגלת לעשות את זה, את יודעת שעשיתי את זה כבר, את יודעת לאיזה צרות כבר הכנסתי את עצמי... אני צריכה חיבוק, אני צריכה שיבינו אותי, אני צריכה משהו שיהנהן ויחבק, ויגיד לי שהמחזור יבוא, ושאני לא אזיק לעצמי עם אני יתאמן מחר ושזה הכל שטויות. למרות שאני יודעת שזה שקר, למרות שאני יודעת שאני הורגת את עצמי, אני שונאת את עצמי, אני לא רוצה שישאר ממני כלום, אני רוצה להיות רזה, להעלם... שיפסיקו לדאוג לי, שהדודים/המורים יפסיקו ללחוץ עליי, אני לא רוצה לאכול, רוצה לרעוב, רוצה להתאמן עד שהכל ילך, הכל רק להיות מי שאני אוהבת, להיות רז הרזה והיפה. אבל אני מוכנה להקריב בשביך זה גם את המחזור שלי? בבקשה אלוהים, שהכל הסתדר, שאני יקבל כבר מחזור ושהכל יחסור להיות כמו שהיה!! בבקשה אלוהים, אף פעם לא פניתי אלייך ואף פעם לא התפללתי. בבקשה. *ולחשוב שלפני רבע שעה אכלתי את העוגה הכי טעימה בעולם, שרתי עם אלעד, אלמוג ולנדאו סינרגיה בקולי קולות ברחוב, ודיברתי עם ניצן ודין לגביי ת"א מחר*