עדכון ותודה
חזרתי עכשיו מארוחת ערב עם חברים שדואגים שלא אהיה בודדה. קראתי את כל התגובות והתמיכה ואני יושבת ובוכה. תודה לכולכם על התמיכה. כמה הסברים – האבא הזה עדיין סתום בלחץ, וכמו שאמרה חברה – הוא לא למד כלום במשך 40 שנה, אז שילמד משהו עכשיו ברגע? ולגבי הרפואה ברוסיה – יש שתי בעיות עיקריות – 1. לא סומכים על איכות הרפואה, כי יכול להיות שיש כאן רופאים טובים, אבל אנחנו לא יודעים איך להגיע אליהם, ו-2. יש לו מגבלה רצינית של השפה, ואין כמעט רופאים מומחים דוברי אנגלית. משרד החוץ מעדיף להטיס אתנו לארץ עם בעיות רפואיות מאשר לקחת סיכון שיקרה חלילה משהו לא תקין. כי בארץ אנחנו מבוטחים ע"י קופות החולים הרגילות, והעלות של משרד החוץ זה רק ההטסה לארץ. ועדכון – האורטופד במיון בשערי צדק בירושלים אמר שנראה לו שכרגע אין מה לעשות ולחכות לחוות דעת של מרפאת אורטופדיה ילדים ביום ראשון. הוא רק וידא שאור יכולה להזיז את כל האצבעות ושלח אותם הביתה. לפי דיווחים של אבא שלה, אור כל הזמן שאלה אותו אם הוא יודע מה צריך לעשות, ושהיא רוצה להתקשר לאמא ולהגיד לה מה צריך לעשות. הם התקשרו אלי ואור שאלה אותי אם אני יודעת מה צריך לעשות, ומיד הסבירה לי שצריך לקחת מטוס גדול ולטוס למוסקבה. היא פשוט מדהימה הבת שלי. הם יהיו בארץ עד יום שלישי ואני מתגעגעת בטירוף. לפחות יש מישהו אחד שמרוויח מזה – ירדן לא צריך לחכות כמעט אף פעם שאני אענה לצרכים שלו, פתאום יש לו פריוולגיה של יליד יחיד לזמן מוגבל. לפחות הוא מרוויח מזה. תודה על כל התמיכה ואני אמשיך לעדכן. דפנה