קינאה

[אושרית 40]

קינאה

יש לי בן זוג כשלוש שנים, אני מאוד אוהבת אותו והוא בן אדם מקסים במלוא מובן המילה, אבל יש בעיה אחת שהיא מאוד מאוד מפריעה לי, הוא קנאי אובססיבי. לדוגמא, יש לי שכן שמידי פעם עוזר לי בכל מיני דברים, כמו קניית דברים "גדולים" הכוונה שצריך הצעות מחיר או בדיקת טיב מוצר, דברים שהוא מתמצא בהם, או שאחד הילדים שלי צריך עזרה עם אופניים, תיקון וכאלה, הוא עוזר. בן זוגי מאוד מקנא וטוען שיש בינינו קשר של יותר משכנות טובה, הוא בעוניין "לקחת" אותי ממנו, והדבר כלל וכלל לא נכון. היום הוא מציב לי אולטימטום או הוא או השכן. הדילמה שלי היא לאבד אהבה גדולה מאוד ובן אדם מקסים או לאבד את החרות שלי, מכיוון שהיום זה השכן הזה ומחר זה השכן האחר, או בן אדם אחר, שאיתו אדבר או אעזר. אני מבקשת תשובה ועזרה בבעיה הזאת תודה.

 

[סיגל הורנפלד]

../images/Emo89.gif../images/Emo90.gifעזרה

היי, אני אספר לך סיפור משלי, אם זה מתאים לך נפלא ולא..ניסיתי. כשנישאתי לבעלי הנוכחי, בשנים הראשונות של הנישואין בכל נושא שקשור לתחום ה"תחבורה" הייתי פונה לאבא שלי, (אבא שלי שימש שנים רבות כמנהל צי רכב בחברה מאד גדולה), והכוונה, החל מ"יש לי רעש באוטו, אבא מה דעתך?, אני צריכה לעשות טיפול לרכב- לאן ללכת? ועד ל"אני צריכה לנסוע ללקוח בנצרת, מה הדרך המועדפת?" בעלי שיחיה, היה משתגע. למה את צריכה בכל דבר להתקשר לאבא שלך?! אני לא מבין את זה... לי כמובן היה הסבר הגיוני. זהו תחום ההתמחות של אבא שלי והגיוני שאני אפנה למומחה (לא?!), זה לא הרגיע. עברו ימים, שבועות וחודשים, ובמטרה לשמור על שלום בית הורדתי את מינון הפניות לאבי. וביום בהיר אחד נפל האסימון

... אמון = הוא מרגיש שאני לא מאמינה בו ואני בעצם לא נתתי לו צ'אנס (כאילו, איך מגיעים לנצרת...באמת....) פשוט ניסיתי, פניתי אליו קודם ואז לא אחת הוא אמר לי אולי תתייעצי עם אבא שלך... ועוד משהו קטן לסיום... מכירה את זה שאנחנו יוצאים עם בן זוגנו לחתונה בראש פינה ולא מוצאים את האולם. אני מציעה לשאול עוברים ושבים והוא- "אין צורך, תיכף נמצא, תיכף נגיע".. זהו. מקווה שעזרתי.

 

[אושרית 40]

סיגל-תודה על ההארה.

 

[א ש לי]

אני בשוק שאת בבעיה.

כשחיים יחד, מכבדים רגשות אחד של השני לא תמיד חייבים להבין, מותר לקבל ולכבד שאני אפגע בבן זוגי?? באהבתי? מה זה לאבד את חרותך??? האם את יוצאת לדייטים עם גברים אחרים? ברור שלא, כי יש לך זוגיות! זוגיות משמע, את לא חיה לבד וברגע שאת מתחשבת, מוותרת מתפשרת כי אינך לבד, אין לך חרות. יודעת מה משגע אותי? הוא כולה שכן, לא? ואת בדילמה על מי לוותר??? האם הוא באמת רק שכן? אני לא רומזת לכלום חלילה, אני רומזת, אם הוא לא יכול להיות גם יותר משכן? ואם תעני מהר ותאמיני לעצמך, ש"מה פתאום" אז איך את בדילמה אם לאבד אהבה יפה? בן זוגך לא סתם קנאי, והקירבה בינך לבין השכן בהחלט צורמת ולא נעימה העזרי בבן זוגך ואם לא ידע או יוכל, יש גם בעלי מקצוע. אני חיה יפה ללא שכנים שעוזרים. אוייש הכעסת אותי אני בטוחה שהוא לא קנאי לכל גבר ברחוב שיסתכל עלייך יש לו משהו מסויים כנגד השכן ובצדק. חבל לי שאינך מסוגלת לכבד את אהבתך ולהתנתק מהשכן.

 

[אושרית 40]

א ש ל י

כנראה שלא כל כך הבנת אותי, אין כאן בחירה בין בן זוגי לבין השכן, אלא,בין בן זוגי לבין חרותי לדבר עם אנשים (בעיקר מהמין השני), וזה לא רק השכן, במקרה זה מכיוון שאני נעזרת בו ובקשר איתו אז זה השכן אבל מחר זה יכול להיות גם משהו בעבודה, או אם אני אעבור דירה, אז זה שכן אחר, ולא, אין ביני לבין השכן שום קשר אחר מאשר שכנות טובה וזהו, את קצת מזכירה לי את בן הזוג שלי, שישר צצים לו רעינות של קשר רומנטי. אני חוויתי 17 שנה של נישואים עם בנאדם קנאי אובססיבי, שכל מי שרק הפנה מבטו אלי הוא היה מתנפל עליו, אבל בנוסף לקנאות הקשה הוא היה בנאדם לא טוב בכלל, לא רוצה שוב לחיות עם סוג כזה של אדם, הבעיה כאן היא שאני בזוגיות מ צ ו י י נ ת עם איש מקסים, חוץ מהקנאות. ושוב הנקודה, לא אם להתנתק מהשכן או לא, זה העיקרון אם כאן תהיה התנתקות בכל קשר שאצור הוא ידרוש שוב ושוב התנתקות.

 

[א ש לי]

אם כל אחד שאיתך קנאי

תשאלי את עצמך אם את נותנת להם מספיק ביטחון בקשר האם זהלא קשור אלייך ואת בודקת זאת אצלהם. התירוץ הוא או חירותך אכן רק תירוץ הוא.

 

[אושרית 40]

פרימיטיבית!!!!!!!!!!!!!

 

[azaria]

אי ההסכמה מובנת, אבל לא התגובה הבוטה.

נסי להביר מה כל כך קומם אותך בדבריה של אשלי. מה גרם לך לשלוף את הציפורניים? ונסי גם לענות לה, להגיב לטענה שאולי "אם שנים אומרים לך שאת שיכורה ..." לא שבהכרח זה נכון, אבל לפחות כאורה יתכן שיש משהו בטענה שכזו. האם יתכן שהתנהגותך מעוררת דאגה וקימאה אצל בני הזוג שלך? או שמא את בוחרת במודע או שלא במודע בבני זוג קנאיים מטבעם? האם יש מצב שקשור בקינאה בעברך מעבר לשני הגברים האלה? אולי אצל ההורים? אולי מצב הפוך לחלוטין של חופשיות וחוסר קינאה קיצוני שאת מזמינה "תיקון" שלו? אני סתם מפזר השארות בלתי מבוססות ובלתי מקצועיות. אז בבקשה לא להיעלב, ובעיקר לא להעליב!

 

[א ש לי]

תודה

 

[א ש לי]

האומנם?

למה כתבת בהודעת הפתיחה "אני מבקשת תשובה ועזרה בבעיה הזאת" את לא מבקשת עזרה את מבקשת שיצדיקו אותך ואני מבינה שמי שלא מסכים איתך הוא פרמיטיבי, או קנאי אובססיבי בהצלחה.

 

[אושרית 40]

אני מצטערת אם פגעתי,

אבל כשהייתי נשואה קבלתי "הוראות" ממשפחת הגרוש שלי שאשה נשואה במשפחתם, לא מדברת עם גברים אחרים, (אנחנו לא דתיים), אם מישהו בטעות הפנה את ראשו ברכב לידינו לכיווני היה מקבל "ברכה" עסיסית, כשהייתי בהריון הוא רצה בדיקת רקמות מכיוון שגיסתי ראתה אותי מדברת עם גבר בעבודה, ועוד כהנה וכהנה שזה לא המקום לפרט. ולכן קשה לי לקבל את העובדה שאם אני מספרת ששכן זה או אחר עוזר לי, ישר יש הסקת מסקנה שיש לי רצון לרומן איתו ואם הוא גרוש על אחת כמה וכמה, אם הייתי רוצה רומן איתו לא הייתי פונה לפורום עשיתי זאת כדי לקבל אספקטים שונים כמו זה שנתן לי עזריה או אחרים בפורום,ותודה לכולם על העזרה אנחנו מצאנו פתרון ביחד, והלוואי וזה יצליח. אושרית 40

 

[א ש לי]

לא פגעת אך יפה לך ההתנצלות.

לא טענתי וגם הדגשתי שאני חלילה לא חושבת או רומזת ש... אבל למרות העבר שמשפיע עלינו ומתסכל בהחלט קצת הבנה, גבר פנוי אף גבר לא אוהב סביב בת זוגתו כידיד כאחד שעוזר לה ומביא לה חיוכים והנאה על עזרתו על שחסך מכיסה וכו ממי, בבקשה בהחלט קל להבין את הצד שמרגיש, ורק מרגיש מאויים. שיהיה לך רק טוב, מכל הלב.

 

[azaria]

מאוד מעניין מה הפתרון שמצאתם.

תוכלי לשתף אותנו במה שהחלטתם? ואיך ומה עשית כדי להביא אותכם לדיבור על הנושא ולניהול דיון ענייני ופורה ולא לגלוש להטחת האשמות וחיפוש אשמים והתחמקות מהאשמות.

 

[א ש לי]

מי שעשתה פה עבודה יפה, הייתה אושרית.

לי מאוד קל מהצד כלא מעורבת ריגשית להקליד בקלילות את גישתי, מה גם שאני לא חווה את הבעיה המסויימת הזו, ואם חשתי לרגע מהכתוב שאולי יש סיכוי למשבר בזוגיות עקב הבעיה הזו כל כך רציתי "להציל" את המצב (וואלה רק כוונה טובה הייתה לתת לה הזדמנות לראות את התמונה אחרת והייתי לצידו של בן זוגה, ואולי כאן היה הקושי, מדוע אני לא מבינה בעצם אותה. אושרית חזרה ואפילו התנצלה (תודה לך יקירה לא היה צורך) והסבירה את עברה וכמה זה משפיע עליה בהחלט אפשר להבין אותה, יחד עם זאת כל כך הייתי רוצה שזוגות שאוהבים לא יגיעו למשברים ואולי לפרידות על דברים שאפשר בהחלט לבוא לקראתם ולהגיע אף רחוק יותר בקשר. שרק ימשיך הטוב אושרית לכולנו.

 

[אושרית 40]

כן, בוודאי,

הדבר שהביא אותנו לדיבור על הנושא רצון לשפר ולהשתפר, הוא הקשר שיש לנו ימשיך ויתקיים, מכיוון שהמצב שהיינו בו כנשואים, כל אחד למישהו אחר, כמובן, שחיינו היו בשפל המדרגה ובייחוד במהלך הגירושים הקשים לשנינו, כל אחד וגרושיו הוא, ובהשוואה לזוגיות הטובה בניינו כיום, אנחנו רוצים לשמור עליה וגם לשמור כל אחד על האני העצמי שלו, שלשנינו הוא אבד היכן שהוא במשך חיינו הקודמים, לכן החלטנו ללכת לייעוץ זוגי, וכולי תקווה שזה יעזור, כדי שלא נצטרך להגיע למצב כמו שהיה ביום שישי האחרון, בו פניתי נואשות לפורום. תודה על הכל, על התמיכה, העצות ואני מקווה שרק אשתתף בנתינת עיצות לאחרים ולא בפניה נואשת, אבל מי יודע? חיינו מלאים בהפתעות, מקווה שרק טובות. אושרית40.

 

[azaria]

גם לייעץ, וגם לפנות (מקווה שלא נואשות)

בפורום יש מקום גם לפניות לא נואשות. גם תהיות קטנות ובעיות מינוריות. זהו המקום להתייעץ גם בשאלות גם אם אינן קיומיות, ולהתלבט יחד עם חברים גם בהתלבטויות יומיומיות. וכמובן שאת וכל אחד אחר מוזמן לייעץ ולענות לכולם. הרי זו מהות הפורום. מורכבים מתייעצים ומיעצים זה לזה. כל אחד מנסיונו שלו ומנקודת המבט שלו.

 

[azaria]

אולי הוא רוצה להיות המומחה והיועץ שלך?

כמו שסיגל כתבה, יתכן שלא מפריע לו עצם קיומו של השכן או אפילו עצם הקשר שלך עם השכן (כי הרי הקשר הוא ענייני בלב ד ובטח שלא משהו רומנטי). יתכן שפשוט פוגע בו, באגו הגברי המאצ'ואיסטי שלו, שכשיש לך שאלה או צורך במישהו עם יד חזקה לשחרר ברז תקוע, או מילה גברית לסגור הנחה ולהתמקח - אז את לא חושבת עליו כעל "הגבר של חיי שיעשה את העבודה הגברית עבורי" אלא פונה למישהו אחר. ממש כאילו אמרתו ישר בפנים "אתה לא מספיק גבר" או "אתה אמאנם גבר אבל לא מספיק הגבר שלי, ולכן אני נזקקת לעוזרים חיצוניים". לדעתי ההצעה של סיגל גם היא טובה. פשוט כן לפנות אל בן זוגך. לבקש את דעתו ועזרתו. אולי תופתעי לגלות שםג הוא מסוגל. ויתכן גם שהוא אכן ימליץ לך לפנות אל השכן המומחה. (רק נקווה שההמלצה תהיה כנה ורצינית ולה בציניות ומתוך כעס ועלבון.) ומצד שלישי (או רביעי.. אבל מי סופר) גבר שמקנא לך ברמות כאלה לגבי יחסים קורקטיים ומזדמנים עם שכן - האם יתחיל בעתיד גם לקנא לך בעניין קולגות לעבודה שלך? צורת הלבוש שלך? הרגלי הבילוי שלך? מתי ולאן תצאי? האם יש כאן סימפטום של קנאות יתרה? האם יתכן שיגיע לכדי אלימות? אמנם בזוגיות צריך להתחשב, אבל בשום מקום לא כתוב שהתחשבות כרוכה בביטול עצמי. יש לאזן ולפשר בין הצרכים של שני הצדדים. לא להלשיט צד אחד על השני לחלוטין.

 

[אושרית 40]

עזריה-זו הבעיה שלי,

על זה לא חשבתי על פגיעה באגו הגברי, מכיוון שלבן זוגי אין מושג בכל הקשור בתיקוני בית וכו', הוא בן אדם חכם ואינטליגנט ונעים להיות במחיצתו, כפי שציינתי איש מקסים במלא מובן המילה, אבל אין לו את החוש הטכני, ואם יש לי אפשרות להעזר בשכן, ובכך לחסוך כמה שקלים שלא כל כך נמצאים בשפע אצלי, אז זה מה שעשיתי, ואם יש נכונות מצידו לעזור אז למה לא? למה זה תמיד צריך להגיע לרמות של קשרים רומנטיים? ושוב כפי שציינת התחשבות עצמית לא צריכה להיות כרוכה בביטול עצמי, זה מה שעשיתי במשך 17 שנה בחיי הנישואים הראשונים שלי, הפכתי לאפס מאופס בגלל שלא רציתי שתהייה בבית אווירה לא טובה, אז מספיק, מגיע לי לחיות את ה17 השנים הבאות ללא ביטול עצמי, וללא חששות שכל קשר ידידותי עם בנאדם מסויים ישר יתפרש כרומן.

 

[א ש לי]

כשאני מתחשבת ברגשות של בעלי

כשאני מתפשרת או מוותרת זה האני שלי! נחמד לצעוק "ביטול עצמי" על מנת לברוח מלתת מעצמך.

 

[azaria]

נו אז?

לא רומן. אבל מה את אומרת על רעיון הפגיעה באגו? וזה לא משנה אם בן זוגך הוא מכונאי מוטס וגם שרברב מקצוען וגם וגם וגם וגם... או אם לחילופין הוא לפלף שלא יודע לעשות הרבה חוץ מלערבב את המספרים במחשבון שלו - אגו יש לו. וצורך שישאלו אותו ויתנו לו את הכבוד של לפחות לעשות כאילו יש טעם להתייעץ איתו לגבי תיקון המכונית או הורדת מכיר מכסחת הדשא וכו. את לא חייבת לקבל את עצתו (אם יתן כזו בכלל) וסביר להניח שהוא באמת יודה לך על האמון וההערכה אבל יפנה אותך למישהו שבאמת יודעץ למשל השכן. ופתאום כשזה רעיון שלו אז זה ריעיון מצויין להתייעץ עם השכן, ואיזה יופי זה איך בן זוגך החכם חסך לך הון בכך שידע בדיוק את מי צריך לשאול?!