קיצוץ קיצבאות הילדים - פסק דין
פסק דין של בית המשפט העליון בעתירת העמותה נגד התיקון לחוק הקובע קיצוץ קצבאות הילדים למשפחות בהן ילד שלא מחוסן: נדחתה העתירה, יחד עם עתירותיהן הנוספות של המועצה לשלום הילד וארגון עדאללה. נקודת המוצא של בית המשפט היתה כי החיסונים יעילים ובטוחים, למעט תופעת לוואי של חום, וכי הם מקדמים הגנה על הפרט ועל כלל האוכלוסיה, בשל "חסינות העדר". הנחות אלה שימשו את כב' השופטות ארבל, ברק-ארז וחיות, בנימוקיהן מדוע אין התיקון לחוק הנ"ל עומד בסתירה לזכויות חוקתיות באופן שמצדיק התערבות בית המשפט במעשה המחוקק.
למרבה הצער, בחר בית המשפט להתעלם כליל מהפרק המקצועי בעתירה של העמותה ובו סתירות מתועדות בספרות המדעית לנקודת המוצא המדעית/רפואית הנ"ל וקיבל כלשונן את טענות המדינה בדבר יעילות ובטיחות החיסונים וחשיבותן בהגנה על הפרט ועל האוכלוסיה בכלל.
התעלמות זו מדיון ענייני ביעילות ובטיחות החיסונים, אשר נקבעה ע"י השופטים כבר בדיון הראשון, לא מנעה מכב' השופטת ארבל לקבוע בפסק דינה כמה קביעות רפואיות הנוגעות ישירות לשאלת בטיחות ויעילות החיסונים וחסינות העדר. כך, קבעה השופטת שתופעת הלוואי מחיסונים האפשרית היא - חום. כמו כן, קבעה שלא הוכח קשר סיבתי בין תופעות לוואי נוירולוגיות ואחרות לבין חיסונים.
ניתן היה לקבל את דעתה הנ"ל, לו נהגה כמצופה משופטת: לבחון את הראיות של שני הצדדים, להתייחס אליהן, ולנמק את החלטתה בהתאם. לא ניתן היה לצפות מבית המשפט כי יבחר להתעלם מהעדויות של צד אחד (בהצהרה בע"פ ובנימוקי פסק הדין), להתיחס ולצטט בהרחבה טענותיו של הצד השני, להגדיל לעשות ולקבוע קביעות רפואיות לפי דעתו, ובכך ליצור בסיס עובדתי מעוות ושגוי, עליו כל הנימוקים המשפטיים הנוגעים לזכויות החוקתיות חסרי תוקף, למעשה.
למרות דחיית העתירות, נראה כי התיקון לחוק הנ"ל לא ייושם, הואיל והתכנית הכלכלית לשנים 2013-2014 אותה הגיש שר האוצר יאיר לפיד לאישור הכנסת ביטלה את התיקון לחוק זה, במסגרת הפחתת קיצבאות הילדים לכלל האוכלוסיה (אשר תעמודנה על 150 ש"ח לילד).
פסק דין של בית המשפט העליון בעתירת העמותה נגד התיקון לחוק הקובע קיצוץ קצבאות הילדים למשפחות בהן ילד שלא מחוסן: נדחתה העתירה, יחד עם עתירותיהן הנוספות של המועצה לשלום הילד וארגון עדאללה. נקודת המוצא של בית המשפט היתה כי החיסונים יעילים ובטוחים, למעט תופעת לוואי של חום, וכי הם מקדמים הגנה על הפרט ועל כלל האוכלוסיה, בשל "חסינות העדר". הנחות אלה שימשו את כב' השופטות ארבל, ברק-ארז וחיות, בנימוקיהן מדוע אין התיקון לחוק הנ"ל עומד בסתירה לזכויות חוקתיות באופן שמצדיק התערבות בית המשפט במעשה המחוקק.
למרבה הצער, בחר בית המשפט להתעלם כליל מהפרק המקצועי בעתירה של העמותה ובו סתירות מתועדות בספרות המדעית לנקודת המוצא המדעית/רפואית הנ"ל וקיבל כלשונן את טענות המדינה בדבר יעילות ובטיחות החיסונים וחשיבותן בהגנה על הפרט ועל האוכלוסיה בכלל.
התעלמות זו מדיון ענייני ביעילות ובטיחות החיסונים, אשר נקבעה ע"י השופטים כבר בדיון הראשון, לא מנעה מכב' השופטת ארבל לקבוע בפסק דינה כמה קביעות רפואיות הנוגעות ישירות לשאלת בטיחות ויעילות החיסונים וחסינות העדר. כך, קבעה השופטת שתופעת הלוואי מחיסונים האפשרית היא - חום. כמו כן, קבעה שלא הוכח קשר סיבתי בין תופעות לוואי נוירולוגיות ואחרות לבין חיסונים.
ניתן היה לקבל את דעתה הנ"ל, לו נהגה כמצופה משופטת: לבחון את הראיות של שני הצדדים, להתייחס אליהן, ולנמק את החלטתה בהתאם. לא ניתן היה לצפות מבית המשפט כי יבחר להתעלם מהעדויות של צד אחד (בהצהרה בע"פ ובנימוקי פסק הדין), להתיחס ולצטט בהרחבה טענותיו של הצד השני, להגדיל לעשות ולקבוע קביעות רפואיות לפי דעתו, ובכך ליצור בסיס עובדתי מעוות ושגוי, עליו כל הנימוקים המשפטיים הנוגעים לזכויות החוקתיות חסרי תוקף, למעשה.
למרות דחיית העתירות, נראה כי התיקון לחוק הנ"ל לא ייושם, הואיל והתכנית הכלכלית לשנים 2013-2014 אותה הגיש שר האוצר יאיר לפיד לאישור הכנסת ביטלה את התיקון לחוק זה, במסגרת הפחתת קיצבאות הילדים לכלל האוכלוסיה (אשר תעמודנה על 150 ש"ח לילד).
