קלאסטרופיליה!!

[Ricca]

די, אל תגידי ככה.

כנות היא הדבר החשוב ביותר במערכת יחסים (תשאלי את אודטה), את ראויה לנו, ואני ראויים לך.

 

[בוגונביליה]

כנות?!

מה כנות מי כנות. לבחורה יש טאפרוור, ולא סתם טאפרוור - פומפיה! וזה לא שהיא היתה במצוקה, הרי יש לה את האליפטית מאיקאה. אללה ייסטור מה יהיה איתך בחיים הבאים שלך. טאפרוור. שיו.

 

[קפת]

וגם יש לה כפכפים ורודים!! NISM?

 

[בוגונביליה]

לא סתם ורודים - פוקסיה. פוקסיה!

(בסוף עוד יעיפו אותי מפה על טיל בגלל כל הסימני קריאה ושאלה האלה.)

 

[הרבה מלפפונים חמוצים]

אם כבר איקאה

אז תקני שני מספרי-מטבח. המספריים הגדולים שלהם זה משו-משו. והכי טוב זה להחזיק שניים - אחד למוצרי מזון (למה לחתוך חזה עוף לשניצל עם סכין כשאפשר עם מספריים? ובצל ירוק? וחסה?) ואחד ללא-מוצרי מזון. יאללה, עושים מסיבת טאפרוואר?

 

[Ricca]

תקשיבו- אני מבולבלת

איקאה- זה טוב או רע?

 

[קפת]

אני י'זביר לך, לריסהל'ה

איקאה, כמו כסף, זה טוב כשיש לך ורע כשאין לך. בוגו כמובן תגיד לך בדיוק את ההפך, אבל זה לא בגלל שהיא חושבת ככה באמת, אלא כדי לבלבל אותך, אותי ואת עצמה. אל תקשיבי לבוגו.

 

[Ricca]

אני שיקרתי

לא בכוונה.. פשוט פרח מזכרוני. בינואר הייתי באיקאה בחו"ל. הלכנו לקנות נורות או משהו כזה, ועייני נפלו על רשת נורות בצורת כוכבים. לא התאפקתי וקניתי- וגם סחבתי את זה לארץ. מצד אחד נורא התביישתי, לא האמנתי שקניתי שטות כזאת בסכום שהיה שווה אצלי יום עבודה וחצי, מצד שני, עוד לפני שפרקתי את המזוודות מצאתי את עצמי ממסמרת את הקיר ופורשת את הרשת. מאז ועד שעזבתי לא יכולתי להירדם בלי הכוכבים הזורחים שלי.. (ושני כדורים מומסים בכוס חלב- אבל זה כבר סיפור אחר)

 

[בוגונביליה]

כל מה שקפת אומרת נכון

את הבנת כמה הסתבכת עכשיו, לריסה נשמה? על החתום - בוגו.

 

[Ricca]

ולגבי החזה עוף

עם מספרים בחיים לא תוכל לחתוך את החזה בזויות שסכין מאפשר לך. לגבי החסה- זה רצח. לגבי הבצל ירוק- לדעתי זה שם של מסעדה באילת.

 

[נינטייב]

WE LOVE YOU' UDI

 

[אחות נחמה]

ועכשיו

תספרי עד שבע, תכפילי בעשרים וארבע וצפי לטוב. וזה נכון גם לגבי האודי והבוגונביליה. הלך עליכן בנות.

 

[פטר חמור]

סאמק

כתבתי תגובה נהדרת והיא נמחקה. אז כל שנותרה לי היא התגובה הזו. יחמורים הם לא חמורים, אל תפתחו ציפיות.

 

[הרבה מלפפונים חמוצים]

אז זהו

שזה נכון. לא כדאי לכם לפתח ציפיות. פעם ניסיתי לפתח ציפיות. לקחתי את הציפיות שלי לחנות צילום. אמרתי: "מבריק, עשר על חמש-עשרה, עם קצת פספרטו" (יען כי המלפפוץ לא מתקמצן על תמונות. היסטוריה, אתם יודעים). אמרו לי: "מה?". אמרתי: "אני רוצה לפתח, נייר מבריק, עשר על חמש-עשרה, עם קצת פספרטו, שיצא מסגרת". אמרו לי: "משוגע, זה כלי מיטה". אמרתי "נו, אז מה, אמרו לי לפתח ציפיות, אז הנה, באתי לפתח ציפיות". הזמינו הניידת משלוותא, קשרו אותי עם הציפיות. הלכו כל התמונות. בעסאה. מאז קשה לי להקליד, בגלל הכותונת.