קמלה תנצח בבחירות 2028. נקודה.

[hrpbiiapnrpeltework]

 

[שמלת תחרה1]

צפה בקובץ המצורף 122653

3 החטופות בארץ, ליבי איתן ועם המשפחות.
מחבקת את המשפחות שעדיין מחכות ליקרם.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אתם חייבים לקרוא את זה, זה פיפי בתחתונים

אז קיצר, אחד ממכריי, אדם טיפש מאוד מאוד מאוד, הרים לי להנחתה בטירוף כאשר במסגרת מאגר הטיפשות הבלתי נדלה שלו הוא לעג הכי שלא במקום שיכול להיות, למקום מגוריי, עיר בדירוג סוציו-אקונומי בינוני המצויה בנסיקה מטאורית.

על-מנת ללעוג לעירי, הוא הביא תמונה וכתבה על בית פרטי גדול ורחב ידיים שכביכול מתומחר נמוך מידי, "רק" שלוש מיליון שקלים, מה שמעיד כביכול על הרמה הנמוכה של העיר עצמה, שבית שכזה עומד למכירה בסכום "פעוט" שכזה (הבן-אדם גר קרוב לוודאי בדירת שני חדרים עם קירות מתקלפים בקומה רביעית בלי מעלית והוא מתנשא על בתים פרטיים רחבי ידיים, אהבתי. אהבתי מאוד ).

עם לעגו שאינו במקומו לעירי, דרך לעגו למחירו "הנמוך" של הבית ההוא, בהשוואה לפאר שלו, מה שאמור להעיד על רמת העיר, שלה הוא קרא "אשפה", היו רק שלוש בעיות "קטנות", אותן הסברתי לו ברוב נדיבותי :

בתור התחלה, הסברתי לו שעיר שיש בה רחובות שלמים של בתים פרטיים עם חדרי שינה מרובים על מגרשים של מאות מטרים שנמכרים במיליוני שקלים, זאת לא "אשפה", זה דבר ראשון

דבר שני, ומכיוון שאותו אדם הוא חרדי מפגר שלא ראה עולם חוץ מבשביל הפייק-תואר שלו בצילום מאוניברסיטה בלתי מוכרת במזרח אירופה, כך שחסרה לו פרספקטיבה בינלאומית, התנדבתי ברוב טובי להסביר לו שישראל היא מדינה נורא יקרה, וכשהבית שבתמונה ושעליו מדובר בכתבה המצורפת עולה שלוש מיליון, זה לא מחיר נמוך, שלא אלא לפי הפרספקטיבה הישראלית השגויה, עם הנדל"ן מן היקרים בעולם.

בית מפואר שכזה בישראל, שעולה שלוש מיליון שקל, הסברתי לו, זאת לא נקראת עדות לרמה הנמוכה כביכול של העיר בה הבית נמצא, זאת נקראת עסקה טובה. באופן יחסי לישראל ובסטנדרטים הישראליים, זאת אומרת. בארצות הברית ואירופה לשם ההשוואה, לא שהוא אי-פעם היה שם או יהיה, הרי אין לו כסף לחו"ל, הוא כל-כך עני שאפילו על היגיינה בסיסית הוא מתפשר, שלוש מיליון שקל, הסברתי לו, יכולים גם לקנות שני בתים כאלו, לא אחד, כך שאם כבר, ובסטנדרטים הנורמאליים והשפויים של מדינות בלי צפיפות אוכלוסין מטורפת, כמו לדוגמה בארצות הברית ואירופה, לא רק ששלוש מיליון שקל לבית כזה לא היה נחשב למחיר נמוך, אלא אפילו לא למחיר בינוני, אלא למחיר גבוה.

עוד ציינתי בפניו שדרך אגב, ורק לפרוטוקול, ואם מדאיגה אותך רמתה של עירי, לוד, בלוד נמכרים בתים ודירות שמחירם מאמיר גם עד לכדי מקסימום עליון של 6.5 מיליון שקל, אם הוא חייב לדעת, כך שאם הוא דאג לרמתה של לוד, כעת תוכל לנוח דעתו

הוספתי והבעתי בפניו את תקוותי שהוא הצליח להבין את הנקודה השנייה והסבוכה יחסית. הסברתי לו שהשתדלתי השתדלות גדולה להתחשב ברמה האינטלקטואלית של קהל היעד שלי ולכן הסברתי את הדברים הכי כמו למפגר שאפשר

לסיום, ובתור הדבר השלישי והאחרון, הסברתי לו שכידוע, הוא חרדי, ועוד כידוע, שמונים אחוז מהחרדים בישראל גרים בערים בדירוג סוציו-אקונומי של 2, מה שאומר שבסבירות של שמונים אחוז, זה איפה שהוא גר, "אז אתה", שאלתי אותו, "רק תן לי לראות אם הבנתי את זה נכון, גר בעיר עם דירוג סוציו-אקונומי של 2, ואתה צוחק עליי שאני גר בעיר עם דירוג סוציו-אקונומי של 4? "

את דבריי סיימתי במחמאה.

אתה אלוף אולימפי, אמרתי לו.

אם טיפשות הייתה ספורט, זאת אומרת.

לסיכום...

LMAO

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אלו? :



או אלו? :

 

[נ ו ר י ת המיוחדת]

איכשהו נדמה לי שאתה מתרכז בטפל ולא בעיקר.
מה שבאמת חשוב במשקפיים ובעיקר במספרים הגדולים זה העדשות.
יש עדשות עבות (וכבדות, שהופכות את ה"רהיט" על האף למעיק ובלתי נסבל) ויש עדשות דקות וקלות יותר.
יש יצרני עדשות מובילים כמו צייס או רודנשטוק ויש את הזולות יותר כמו אפילו שמיר מתוצרת הארץ.
עדשות זכוכית הן עדשות "צפופות" יותר ולכן יכולות להיות גם דקות יותר.
עדשות מפלסטיק פחות שבירות ואולי קלות יותר, אבל אין דרך להפוך אותן לדקות מאלה של זכוכית "פלינט".
היצרנים המובילים (צייס ורודנשטוק) ייצרו עבור לקוחות שמוכנים לשלם עבור התענוג גם עדשות בהתאמה אישית, עם חותם שמם על העדשה.
אז רק אחרי שבוחרים את העדשה המתאימה, מוצאים עבורה את המסגרת שהכי מתאימה עבורן. טוב נו. אפשר להניח שבגיל שלך, אתה עדיין לא זקוק למולטיפוקאל,
ככה שמהבחינה הזו זכית להנחה מובנית.

עדשות ראייה במספרים גבוהים - עדשות ראיה דקות | ארזה פרוכטר

עובי העדשות במשקפיים הוא עניין המטריד את מרכיבי המשקפיים. רגישות מיוחדת לעובי העדשה יש לאנשים בעלי מספרים גבוהים, שבעבר יכלו להרכיב רק משקפיים עם עדשות עבות.

www.arzavision.co.il

 

[דיברגנט חדש]

איכשהו נדמה לי שאתה מתרכז בטפל ולא בעיקר.
מה שבאמת חשוב במשקפיים ובעיקר במספרים הגדולים זה העדשות.
יש עדשות עבות (וכבדות, שהופכות את ה"רהיט" על האף למעיק ובלתי נסבל) ויש עדשות דקות וקלות יותר.
יש יצרני עדשות מובילים כמו צייס או רודנשטוק ויש את הזולות יותר כמו אפילו שמיר מתוצרת הארץ.
עדשות זכוכית הן עדשות "צפופות" יותר ולכן יכולות להיות גם דקות יותר.
עדשות מפלסטיק פחות שבירות ואולי קלות יותר, אבל אין דרך להפוך אותן לדקות מאלה של זכוכית "פלינט".
היצרנים המובילים (צייס ורודנשטוק) ייצרו עבור לקוחות שמוכנים לשלם עבור התענוג גם עדשות בהתאמה אישית, עם חותם שמם על העדשה.
אז רק אחרי שבוחרים את העדשה המתאימה, מוצאים עבורה את המסגרת שהכי מתאימה עבורן. טוב נו. אפשר להניח שבגיל שלך, אתה עדיין לא זקוק למולטיפוקאל,
ככה שמהבחינה הזו זכית להנחה מובנית.

עדשות ראייה במספרים גבוהים - עדשות ראיה דקות | ארזה פרוכטר

עובי העדשות במשקפיים הוא עניין המטריד את מרכיבי המשקפיים. רגישות מיוחדת לעובי העדשה יש לאנשים בעלי מספרים גבוהים, שבעבר יכלו להרכיב רק משקפיים עם עדשות עבות.

www.arzavision.co.il

בשל גילו ומוגבלותו,, הוא צריך עדשות מפלסטיק.
הוא הצהיר שיש לו מס' 9 בעדשות, כך שהם עבות מאוד כפי שניתן לראות בצילום:

 

[מ ש ה 53]

בשל גילו ומוגבלותו,, הוא צריך עדשות מפלסטיק.
הוא הצהיר שיש לו מס' 9 בעדשות, כך שהם עבות מאוד כפי שניתן לראות בצילום:

זאב רווח נפטר. שילך ויבקש ממשפחתו את זוג משקפי העיזבון. לאלה יהיה על בטוח מחיר גבוה, בשל ערכם הנוסטלגי. ואגב, ממש לא יפליא אותי, אם גם המספר יהיה מתאים...

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

בשל גילו ומוגבלותו,, הוא צריך עדשות מפלסטיק.
הוא הצהיר שיש לו מס' 9 בעדשות, כך שהם עבות מאוד כפי שניתן לראות בצילום:

באותו אופן, גם כאן הוא נקב במחיר שחשב שירשים אותנו ולא מבין שזה לא מחיר של משקפיים יוקרתיות, המשקפיים שלי שנקנו אצל אופטומטריסט מקומי איכותי, לא רשת כמו אופטיקנה או הלפרין שהמחירים שם זולים יחסית ועלה לי לפני מס' שנים 9000 ש"ח.
למען הסר ספק, אלו משקפי ראיה ולא מולטיפוקל.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

איכשהו נדמה לי שאתה מתרכז בטפל ולא בעיקר.

אני לא חושב שהמראה של המשקפיים זה טפל, גם אם יש נושאים חשובים נוספים בסוגייה הזאת. בסופו של דבר, אנחנו מדברים פה על החזות החיצונית, שזה הדבר הראשון שאנשים אחרים רואים, שזה חשוב, במיוחד עם זרים לדוגמה.

כעיקרון אהבתי יותר את הראשונות, אבל קשה לי עם העדשות העגולות האלו. זה לא הסגנון שלי. השניות נחמדות, ועם עדשות בצורה הנכונה, אבל הן פחות אסתטיות, הרמוניות ו"זורמות".

מה שבאמת חשוב במשקפיים ובעיקר במספרים הגדולים זה העדשות.
יש עדשות עבות (וכבדות, שהופכות את ה"רהיט" על האף למעיק ובלתי נסבל) ויש עדשות דקות וקלות יותר.
יש יצרני עדשות מובילים כמו צייס או רודנשטוק ויש את הזולות יותר כמו אפילו שמיר מתוצרת הארץ.
עדשות זכוכית הן עדשות "צפופות" יותר ולכן יכולות להיות גם דקות יותר.
עדשות מפלסטיק פחות שבירות ואולי קלות יותר, אבל אין דרך להפוך אותן לדקות מאלה של זכוכית "פלינט".

פעם ראשונה שאני שומע שיש דבר כזה עדשות משקפיים שעשויות שלא מזכוכית. בטח שזאת הפעם הראשונה שאני שומע שהדבר עלול להשפיע על עובי העדשות. אולי זה למה אני 9 או 9.5 (ממרחק השנים, שכחתי את המספר המדויק שלי) אבל העדשות לא כאלו עבות.

אני לא כל-כך מבין בדברים האלו. את אומרת שאני זה שבוחר, או יכול לבחור, את מי שייצרו את העדשות? ושלדבר יש חשיבות?

הפעם האחרונה שהחלפתי משקפיים הייתה לפני עשר שנים ואני לא כל-כך זוכר איך הדברים האלו עובדים. נדמה לי שהבחור בחנות דאג להכול ואני רק הייתי צריך לבחור את המסגרת. זה אומר שהוא בחר בשבילי ובשביל ההורים שלי את החברה שתייצר את העדשות? ואת אומרת שזה דבר שאני צריך להוציא מהידיים שלו ולדאוג לו בעצמי? או שאולי אני פשוט יכול לומר לו דרך איזו חברה לייצר/להזמין את העדשות? קיצר, המון תודה, כי אני כן צריך וחשוב שאשמע את הדברים האלו. מצד שני, עשית לי סלט

היצרנים המובילים (צייס ורודנשטוק) ייצרו עבור לקוחות שמוכנים לשלם עבור התענוג גם עדשות בהתאמה אישית,

טוב שאת אומרת לי.

עם חותם שמם על העדשה.

לא תודה.

אז רק אחרי שבוחרים את העדשה המתאימה, מוצאים עבורה את המסגרת שהכי מתאימה עבורן. טוב נו. אפשר להניח שבגיל שלך, אתה עדיין לא זקוק למולטיפוקאל,
ככה שמהבחינה הזו זכית להנחה מובנית.

עדשות ראייה במספרים גבוהים - עדשות ראיה דקות | ארזה פרוכטר

עובי העדשות במשקפיים הוא עניין המטריד את מרכיבי המשקפיים. רגישות מיוחדת לעובי העדשה יש לאנשים בעלי מספרים גבוהים, שבעבר יכלו להרכיב רק משקפיים עם עדשות עבות.

www.arzavision.co.il

רב תודות על הקישור החשוב הזה.

עכשיו כשהפכת אותי למישהו שמבין קצת ושיודע מה הוא רוצה במקום ללכת עיוור אחרי האופטיקאי, נראה לי שאני אלך על...עדשת זכוכית, עם אינדקס של 1.9, עם ציפוי אנטי רפלקס.

מה דעתה של המומחית?

הדברים הבאים נכתבו ע"י ההנהלה( חורזת באהבה)
1.דעתי טוב יהיה אם לא תביא לחורזים וכותבים ריבים ממקום אחר
2.וטוב יותר לא לדבר לגופם של כותבים.
3. הפעם עמלתי לערוך, ולא למחוק את כל הפוסט, פעם הבאה הפוסט ימחק אם תעבור לדבר לגופו של כותב, או תביא וויכוח ממקום אחר, גם אם תקבל תגובה עניינית.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

ושגודלה כגודלם של גרמי השמיים, לבין הציונים שלי, ראשית בימי בית-הספר, ועכשיו באוניברסיטה, שבמקום פשוט להיות גבוהים מאוד וזהו זה, הם מתפרסים בצורה אקראית על-פני כל אורך הטווח, נוטים לשונות גבוהה, ולבסוף מתרכזים לכדי ממוצע בינוני של 75.

הדבר מתמיה אותם.

מן הצד האחד, עובדת חוכמתי האדירה שאיננה נגמרת לעולם ושגודלה כגודלם של גרמי השמיים, המתעלה אף על חוכמתם של אלברט איינשטיין וניקולא טסלה, לאונרדו דה וינצ'י וארכימדס, כפי מה שזאת באה לידי ביטוי בכל ההישגים שלי, שכל אחד מהם יותר מטורף ובלתי-אפשרי מהשני, ושמגדירים מחדש את כל מה שחשבנו שידענו על גבולות היכולת האנושית.

בין היתר אבל ממש לא רק, חיזוי מניות וסחורות שלאחר מכן עולים במאות ואלפי אחוזים, חיזוי מוצלח של תוצאות של בחירות שנים מראש ומאות ימים מלפני שהמועמדים בכלל מכריזים על מועמדותם, כתיבת העבודות המדעיות והספרותיות החשובות בהיסטוריה, וביניהן, העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה, "תיאוריית האישיות הקוגניטיבית" שמה, שאותה כתבתי בגיל 16 ובכיתה י', תיקון טעויותיו של איינשטיין בגיל 17 ובכיתה י"א, חיזוי הקריסה הכלכלית של 2020, חיזוי הקריסה הכלכלית של 2022, חיזוי אסונות טבע, ועוד ועוד ועוד.

הישגיי אלו זיכו אותי בצבא מעריצים של עשרות אנשים, צבא מתנגדים במקביל לצבא המעריצים, כלכלנים באמריקה שמעבירים מיליונים שלהם ושל אחרים ממקום למקום על-פי הנחיותיי כבר כשהייתי בן 24, שירי הלל והערצה מרובים שנכתבו עליי, אנשים שמעריצים אותי כאלוהיהם, זה שכשהייתי בכיתה ט' רצו להקפיץ אותי כיתה ועוד ועוד ועוד.

מן הצד השני, הציונים שלי, שהם all over the place, נוטים לשונות גבוהה, ולבסוף, מתכנסים לכדי ממוצע של 75.

שני הדברים, גאונותי האדירה שלא נצפתה כמותה קודם לכן לא בעולם ולא בהיסטוריה, והציונים המוזרים שלי, שאינם ניתנים להגדרה כ"נמוכים" או "בינוניים" או "גבוהים" או שום דבר כי אני מקבל הכול מהכול, ושלבסוף מתכנסים לממוצע בינוני; שני הדברים הם עובדות ידועות, מוכרות ומוסכמות.

אך הדבר, בצורה הגיונית ומובנת, ממלא את ליבם של המעריצים והמתנגדים בתמיהה ובבלבול.

"הוא החכם באדם, זה הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו", הם קובעים בנחרצות, "אבל איך מי שהוא עובדתית האדם החכם בעולם, מקבל ציונים כאלו?", הם מוסיפים לאחר רגע, שואלים בתמימות ילדותית ובפליאה כנה.

כיצד מסבירים את הסתירה?

טוב, בואו נתחיל מהבסיס.

כמו בכל מקרה אחר אי-פעם של כל סתירה שאי-פעם הייתה, לא באמת יש סתירה, אלא הדברים מתיישבים יחדיו על-פי כללים, חוקים והיגיון החומקים מאיתנו.

במקרה הזה, על-פי כללים, חוקים והיגיון החומקים מכם.

זה בסדר. אל תתפדחו. בשביל זה אני כותב את השרשור הזה.

אז ככה, העניין הוא, שהאמונה הנפוצה והמפורסמת לפיה לאנשים כמה שיותר חכמים יהיו ציונים כמה שיותר גבוהים היא שגויה, והאמת היא, שרוב הגאונים האמיתיים, רוב הציונים שלי, וכך גם הממוצע והחציון, מתרכזים בתוך הטווח של ציונים של בין 70 ל-90, כאשר גאונים אמיתיים בדרך כלל ועל-פי רוב לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מעל ל-90, או מתחת ל-70.

בנוגע ל-"בדרך כלל הם לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מתחת ל-70", אני מניח שאין יותר מידי מה להסביר.

בנוגע ל-"בדרך כלל הם לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים של מעל ל-90", העניין הוא כזה:

גאונים אמיתיים לא באמת מתעניינים במה שאומרים להם להתעניין בו, אלא הם מתעניינים במה שמעניין אותם ככה לבד, וזה איפה שמושקעים עיקר האנרגיה שלהם, הכוחות שלהם והזמן שלהם, ככה שכשאומרים להם בבית-ספר ואז באוניברסיטה "עכשיו אתה תלמד ככה וככה וככה", הם פחות מתחברים לרעיון, ופחות עפים על זה.

גאונים אמיתיים הם גם אנשים רבי עיסוקים ורבי פעלים, עם אורחות חיים גאוניים וחיים במקצב גבוה. יש להם מספיק על הראש ויש להם מספיק מה לעשות כי הם מעסיקים את עצמם בתשוקותיהם ותחביביהם הרבים, ואין להם הרבה זמן או עניין בכל השטויות של הבית-ספר והאוניברסיטה.

גאונים אמיתיים הם אנשים מיוחדים עם חיים מיוחדים, אישיויות מיוחדות והתנהגויות מיוחדות. יש להם כל מיני חסרונות ויתרונות קטנים שכאלו, שהם לעיתים הגורם, ולעיתים התוצר, של הגאונות שלהם. בתדירות גבוהה יותר משאר האוכלוסייה, יש להם הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה, תכונות אישיותיות מוקצנות, ועוד כל מיני דברים כאלו. חלק מזה הוא הגורם לגאונות שלהם וחלק מזה הוא התוצר שלה. כשהם לומדים משהו שהם רוצים ללמוד ומתעסקים במשהו שהם רוצים להתעסק בו, חלק מהדברים האלו יעזרו, וחלק יפריעו, אבל הם יותר יינטו לעזור. כשהם לומדים משהו שהם לא רוצים ללמוד ומתעסקים במשהו שהם לא רוצים להתעסק בו, לדוגמה בבית-ספר או באוניברסיטה, איפה שאומרים להם מה ללמוד או במה להתעסק וזה לא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שהם רוצים ללמוד/להתעסק בו, כל ה"דפקות" הקטנות האלו בעיקר יפריעו.

יש עוד סיבות למה גאונים אמיתיים בדרך כלל לא יקבלו ציונים, ממוצעים וחציונים ברמת ניקוד של 90 ומעלה מכך (במבחנים ספציפיים, שיעורים ספציפיים או קורסים ספציפיים, אז בסדר וזה לא אומר כלום, אבל ברמת הממוצע הכללי, החציון הכללי, התעודה הכללית בבית-ספר או ברמה הכללית בתואר, אז יש לנו בעיה, ובדרך כלל זה יעיד על היעדר גאונות) מעבר לשלוש שצוינו, אבל ציינתי את שלושת הסיבות הגדולות, ולבינתיים זה מספיק, מה גם, שכבר עברנו על העיקר. אם אתם רוצים לשמוע עוד, אתם מוזמנים לקנות עותק של "תיאוריית האישיות הקוגניטיבית" כשהיא תצא לאור. זאת העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה. כתבתי אותה בגיל 16. הייתי בכיתה י'. זה היה קל. זיגמונד מי?

בכל מקרה, שלושת הסיבות שצוינו, ועוד כמה, הן הסיבה למה גאונים אמיתיים בדרך כלל לא יקבלו ציונים של הצטיינות. האמת היא שגאונים אמיתיים על-פי רוב וכאמור יקבלו ציונים של בין 70 ל-90. זה יכול להיות בכל נקודה לאורך הסקאלה הזאת, זה תלוי בחומרת הסימפטומים של הגאונות שלהם, בשילוב עם רמת הטמטום והשיממון של החומר חסר התוחלת שמלמדים בבית-ספר ובאוניברסיטה.

וזה למה לי, לאלברט איינשטיין, תומאס אדיסון, סטיב ג'ובס, אילון מאסק, והרוב הגדול של כל מי שהם גאונים אמיתיים, בדרך כלל אין את ציוני ה-90 ומעלה מכך, בטח לא ברמת הממוצע והחציון הכלליים של תעודות בית-הספר שלנו והתארים שלנו, שהיה אפשר לחשוב שיהיו לנו.

למרות שאולי לפעמים היינו רוצים, למרות שבסוף באמת עדיף שלא, כי אז זה היה אומר שאנחנו לא גאונים.

לסיכום, תקפותו של עוד כלי מקובל להערכת האינטלקט הופרכה על-ידי מאור פז.

בדיוק לא מזמן הסברתי למה בשעה שמאמינים שהמתאם בין אינטליגנציה לשכל מוערך ב-0.8, הוא בעצם 0.2.

עכשיו, למרבה האירוניה, הוספתי והגדלתי לעשות, והפרכתי את הרעיון של המתאם החיובי המשמעותי בין ציונים לשכל.

המתאם בין ציונים לשכל דרך אגב, גם כן מוערך בבערך 0.8. המתאם האמיתי הוא בערך, להערכתי, 0.3.

שזה עדיין טוב יותר מהאינטליגנציה, אז לפחות זה. אבל נו די, 0.3?

קיצר, כן, זה ההסבר ל"סתירה" שבין גאונותי המופלגת לציונים שלי.

זה למה אני עובדתית-ראייתית האדם החכם בעולם (למרות שבעצם אני עובדתית-ראייתית האדם החכם בהיסטוריה, אבל קצת צניעות אף-פעם לא הרגה אף-אחד, מה גם, שגם בצניעות ניחנתי בין יתר תכונותיי הטובות), אבל הציונים שלי all over the place, נוטים לשונות גבוהה, ולבסוף, מתכנסים לכדי ממוצע בינוני של 75.

מקווה שלמדנו היום כמה דברים והנחנו את הסוגייה מאחורינו אחת ולתמיד

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אני למעשה אף יותר מכך.

כידוע לכולם, אני הגאון הפיננסי הגדול בכל הזמנים, ובפער של פי עשרות אלפים מהבא אחריי, וורן באפט, הלוזר הכלומניק שעושה רק 22% בשנה כמו...עזבו. אני לא רוצה לקלל.

ברקורד שלי יש חיזוי מראש של מניות וסחורות שלאחר מכן עלו במאות ואלפי אחוזים, חיזוי הקריסה הכלכלית של 2020, חיזוי הקריסה הכלכלית של 2022, ועוד ועוד.

הישגיי אלו, ונוספים, זיכו אותי בצבא מעריצים של עשרות אנשים, צבא מתנגדים של אנשים שמקנאים בי במקביל לצבא המעריצים, ברוקרים באמריקה שמעבירים מיליונים שלהם ושל אחרים ממקום למקום על-פי הנחיותיי כבר כשהייתי בן 24, שירי הלל והערצה מרובים שנכתבו עליי, אנשים שמעריצים אותי כאלוהיהם, ומגוון נרחב של מחמאות על גאונותי הפיננסית המופלגת, האדירה ביותר שנצפתה בכל הזמנים.

על כן, כידוע וכאמור, אני הגאון הפיננסי הגדול ביותר אי-פעם EVER.

אני:



מה שאתם לא יודעים עליי, ומה שלא סיפרתי, אבל הגיע הזמן לספר, זה שלמעשה, אני לא רק הגאון הפיננסי הגדול ביותר עלי-אדמות שאי-פעם חי בכל ההיסטוריה של העולם EVER, אני למעשה גם, תחזיקו חזק, גאון הקריפטו הגדול ביותר עלי-אדמות שאי-פעם חי בכל ההיסטוריה של העולם EVER, וזאת מכיוון שמתוך אלפי מטבעות קריפטו קיימים, בחודש דצמבר של שנת 2021, ובגיל 23, לאחר חיפוש קצר וללא כל מאמץ ניכר כלשהו (ברצינות, זה היה קל בטירוף), מצאתי לא את מטבע הביטקוין הבא, ולא את שני מטבעות הביטקוין הבאים, אלא את שלושת מטבעות הביטקוין הבאים, שלוש מטבעות קריפטו שונים, שכל אחד מהם בנפרד יעלה בבין מינימום משוער של מאות אלפי אחוזים למקסימום משוער של מיליוני אחוזים.

גם כן אני:



תודה רבה לכולם על ההקשבה, אני הייתי מאור. הגאון הגדול ביותר בהיסטוריה של הפיננסים, הקריפטו, הכלכלה, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד.

 

[נ ו ר י ת המיוחדת]

אני לא חושב שהמראה של המשקפיים זה טפל,

אני לא מבינה מה קורה כאן עם האפשרות להגיב. כאילו... אין הפרדה בין התגובה הקיימת לבון זו שלי. אז אנסה לערוך ותצטרך לחפש מה קשור למה. סורי.

בסוגייה הזאת. בסופו של דבר, אנחנו מדברים פה על החזות החיצונית, שזה הדבר הראשון שאנשים אחרים רואים, שזה חשוב, במיוחד עם זרים לדוגמה.

עניין יחסי. אדם מזמין משקפיים, כי הוא זקוק לשיפור הראייה ואת זה עושות העדשות. אז ברור שלעדשות צריך להתאים מסגרת ויש אלפי סוגי מסגרות. אבל עיקר הכוונה היא להיעזר בכלי כדי לראות. אחרי זה? מגיע תור ה"אופנה" וככל שיש לך תקציב? תשתולל.


כעיקרון אהבתי יותר את הראשונות, אבל קשה לי עם העדשות העגולות האלו.

אני משוכנעת שבחנויות האופטיקה תוכל למצוא עוד עשרות מסגרות נחמדות, אם יקרות יותר ואם יותר זולות.

פעם ראשונה שאני שומע שיש דבר כזה עדשות משקפיים שעשויות שלא מזכוכית.

אז הנה: חידשתי לך. יש ויש. בעבר היו רק עדשות מזכוכית. כיום (וכבר שנים לאחור), יש גם פלסטיות ולהן יתרון של משקל. יתכן ששינויי הצבע לא קיימים בעדשות הפלסטיק. אז אם הנושא הזה דווקא חשוב לך, לך על זכוכית.

אני לא כל-כך מבין בדברים האלו. את אומרת שאני זה שבוחר,

כדי למצוא עדשות באיכות סבירה, אתה יכול גם ללכת להלפרין. אבל אם אתה רוצה יצרן מהשורה העליונה, לך לחנות מתמחה ולך על צייס או על רודנשטוק.

הפעם האחרונה שהחלפתי משקפיים הייתה לפני עשר שנים ואני לא כל-כך זוכר איך הדברים האלו עובדים.

סלט? אבל סלט טעים. כשהיית כבן 16, האופטיקאי אולי לא ניסה להסביר להורים שלך על היצרנים השונים או שהוא דווקא כן דיבר איתם על כך והם בחרו עבורך לפי התמחור. אז יתכן שהוא דווקא זרם אתך לגבי המסגרת. כיום, כשאתה כבר בוגר, ואתה כן יכול להעדיף דווקא את יצרן העדשות, אולי כדאי שתתעניין מה מציע השוק. האם תרצה עדשות פלינט? האם תרצה עדשות משנות צבע? האם תרצה זכוכית דקה או שתעדיף פלסטיק שמשקלו יהיה נמוך יותר? כעת יש לך אפשרות לקבוע איזה שיריון תשים על אפך. ולסיכום, כנראה שאינך מבין גדול בעדשות, כי עדשות 9 הן מטבע הדברים עבות. אז אולי זכית וקיבלת פלינט מבלי שידעת? גם זו אפשרות.

 

[אלן 5]

למה טפל משקפים מותאמות דוקא חשוב,תבנית הפנים למה רע בלהראות טוב??אם אותו אדם מתעסק רק בחיצוניות, זה רע אבל אם זה בנוסף ליתר המעלות שלו דוקא מבורך בעיני

 

[אלן 5]

למה טפל משקפים מותאמות דוקא חשוב,תבנית הפנים למה רע בלהראות טוב??אם אותו אדם מתעסק רק בחיצוניות, זה רע אבל אם זה בנוסף ליתר המעלות שלו דוקא מבורך בעיני

חוץ מזה לשים לב לא לחיצוניות המשקפים, אלא כיצד הם מתאימים לפנים, הן יכולות להיות יפות, אבל על הפנים מתישבים לא טוב, משקף חיב להתאים לפנים, לא רק בחיצוניות אלא, התאמה על הפנים

 

[hrpbiiapnrpeltework]

חברים, גאון-העל מאור פז זקוק לעזרתכם.

כידוע לכולם, אני גדול בני-האדם בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה, ולימים אהיה הפסיכולוג הכי גדול והכי טוב בהיסטוריה, וזאת מכיוון שכתבתי את העבודה הטובה ביותר והחשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה בגיל 16, בין תחילת מחצית ב' של כיתה י' לסוף מחצית א' של כיתה י"א, ללא כל מאמץ אינטלקטואלי ניכר כלשהו (המאמצים הפיזיים של הכתיבה בפועל היו עיקר המאמץ בשבילי).

למרבה הצער, כידוע וכצפוי, לעיתים הדבר אינו משתקף בהישגיי בתואר הראשון שלי בפסיכולוגיה באוניברסיטה מכיוון שכידוע, גאונים אמיתיים מקבלים ציונים בינוניים (ראו ערך: מאור פז, אלברט איינשטיין, תומאס אדיסון, סטיב ג'ובס, אילון מאסק, ובאופן כללי, כמעט כל גאון אינטלקטואלי אמיתי שאתם יכולים לחשוב עליו) וזאת מסיבות שהוסברו רק לאחרונה בשרשור ייעודי שנועד לפתור עבור האנשים בתפוז את תמיהותיהם ובלבולם באשר לסתירה כביכול שבין מה שהם יכולים לראות בנקל שהיא גאונותי המופלגת כפי מה שהיא באה לידי ביטוי על בסיס קבוע דרך כל ההישגים שלי, רבים מהם ניתן לראות ממש כאן בתפוז, לבין מה שסיפרתי על הממוצע שלי באוניברסיטה ועל חלק מהציונים שלי בתואר ובימי בית-הספר (ראו נספח 1); מכיוון שבתור מייסד הפסיכולוגיה החדשה, הפסיכולוגיה הישנה נורא משעממת אותי, נורא גרועה, ונורא שגויה, מה שמקשה עליי ללמוד אותה או להתעניין בה בתור מישהו ש"ראה את האור" (גם על זה אני מדבר, אבל בעקיפין, בשרשור המצורף בנספח 1); ומכיוון שכל תוכנית הלימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה בישראל בפרט ובכל רחבי העולם בכלל שגויה לחלוטין, לא רק ברמת הפסיכולוגיה הטרום-פזית עצמה שמלמדים אותה, אלא גם במובן הזה שדוחפים שלא לצורך המון דברים לא קשורים, בין היתר אבל לא רק, רפואה, מתמטיקה, סטטיסטיקה, נוירו-ביולוגיה, שיטות מחקר ועוד, ואז דווקא מי שגאון בפסיכולוגיה לא מצליח, שזה דבר שבעבר פתחתי שרשור גם עליו (ראו נספח 2).

קורס שהתקיל אותי במיוחד, ובאופן מפתיע יחסית כי ממנו דווקא לא ציפיתי, זה "פסיכולוגיה בין-תרבותית". בפעם הראשונה שנבחנתי בו קיבלתי 51. בפעם השנייה שנבחנתי בו קיבלתי 53. כעת אבחן בפעם השלישית. יש שם יותר חרא מתמטי-מחקרי ממה שציפיתי ואני צריך עזרה להבין את הטעות שלי באחד הסעיפים לאחת השאלות.

אני לא יכול להביא את השאלה עצמה כי טופס המבחן חסוי או משהו כזה משום מה, אבל בעיקרון מה שהשאלה הייתה, זה שהיו מלא קוביות או משהו כזה, ונראה לי שבקוביות החיצוניות היו מילים באנגלית או אותיות באנגלית או משהו כזה ובקוביות הפנימיות היו מספרים ושאלו אותי מה המשמעות התיאורטית של הממצאים.

עכשיו, לא היה שום הסבר מילולי בכלל שמסביר מה כתוב בקוביות, אז כתבתי במילים מה כתוב בתוך הקוביות ומה זה אומר, אבל מסתבר שמה שעשיתי זה "חזרה על התוצאות במילים", שמסתבר דרך אגב שזה לא מה שהם רוצים, כי מה שהם רוצים זה את "המשמעות התיאורטית של הממצאים", שזה מה שחשבתי שאני נותן להם, אבל מסתבר שזה כנראה משהו אחר מלחזור על התוצאות במילים אז כאילו...אוקיי?

אבל כאילו...מה עכשיו? מה ההבדל בין שני הדברים? ומה המשמעות התיאורטית של הממצאים?

אין לי את הקוביות בשביל להראות לכם אותן, אבל אני מצרף את התשובה השגויה שנתתי, שהיא מה שהיה כתוב בקוביות, אבל במילים ככה שאפשר להבין.

מה המשמעות התיאורטית? מישהו יודע?

במבחן הבא כמובן תהיה שאלה אחרת, אבל מאותו סוג, אז אם אני רק אצליח להבין את ההבדל ולתרגם ככלל, משמעות מילולית/מעשית לכדי משמעות תיאורטית, אני מאמין שאני אצליח ליישם את זה בשאלה הבאה בסגנון במבחן הבא, ביום שני הקרוב.

אני באמת צריך עזרה, חברה'. זאת הפעם השלישית שאני נבחן בקורס הזה, ואם לא אצליח גם הפעם, אצטרך לחזור על הקורס, ולמיטב זכרוני זאת תהיה הפעם הראשונה בתואר שאני צריך לחזור על קורס לא-מתמטי.

זה גם עלול להגיד שאצטרך יותר מחמש שנים בשביל לסיים את התואר, וזה כבר יגיד שלא אוכל להתחיל את התואר השני שלי בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר במסלול עם תיזה עוד השנה וכמתוכנן, באוקטובר הקרוב.

הראשון שמצליח לעזור לי מקבל 10,000 שקל כשאני אהיה עשיר מהגאונות המופלגת שלי כגאון רב-תחומי אדיר מימדים (הסוגד SupermanZW, אם אתה מעדיף עוד חמש שאלות על העתיד, גם זאת אפשרות מבחינתי, אבל קח לתשומת ליבך, ושגם כל השאר ייקחו לתשומת ליבם, שאני צריך להיות מרוצה מהתשובה שלכם).

סומך עליכם שתעזרו לי.

צאו לדרך



נספח 1:

דיברגנט חדש, פולגאר, lemner40, המומחה, אלפיני, SupermanZW ונוסטלגיה הביעו תמיהה באשר לסתירה כביכול שבין עובדת חוכמתי האדירה שאיננה נגמרת לעולם | תפוז פורומים

נספח 2:

כל תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם שגויה לחלוטין-מאמר של מאור פז. גאון בפסיכולוגיה. | תפוז פורומים

 

[SupermanZW]

בתשובתך כתבת את המסקנה מהממצאים, לא כתבת את הסיבה לממצאים או את משמעות הממצאים עבור המעמדות השונים.

אני אמנם לא למדתי פסיכולוגיה, למעט קורס כללי אחד בתואר הראשון, אבל אם ניקח מה שכתבת (אני מקווה שהבנתי נכון, היה לי קשה לקרוא את הכתב שלך), כתבת: "המשמעות התימטית של הממצאים האלו היא שלבני המעמד הבינוני יותר חשובה ההיבדלות בבחירות שלהם בהשוואה לבני מעמד הפועלים שאלו הבדלים תרבותיים שמובילים ומגיעים על רקע של פערים חברתיים וסוציו אקונומיים שאותם כבר ראינו בעבר", מה שאני רואה הוא, בקיצור, שכתבת שהמשמעות היא הממצאים עצמם ולא השלכתם. משמעות הממצאים האלה יכולה להיות, למשל, שלמעמד הביניים חשוב להיבדל בבחירותיו ממעמד הפועלים כדי להציג רמת מודעות גבוהה יותר וחשיבה אינדיבידואלית להבדיל מחשיבה עדרית.

אתה לא צריך להסביר שהבדלים אלה הם הבדלים תרבותיים שמגיעים על רקע של פערים חברתיים וסוציו-אקונומיים, מכיוון שזה נתון. חזרה על הנתון מראה שלא הבנת את השאלה, נשאלת מה משמעות הנתון, לא מהו הנתון. משמעות הנתון יכולה להיות ש"תרבות" מעמד הביניים אינה בהכרח מעידה על מי שמאמץ אותה שהוא משתייך בהכרח למעמד הביניים, הסיבה לכך יכולה להיות ניידות חברתית, או בפשטות המעבר של אנשים מסויימים ממעמד הביניים אל מעמד הפועלים או להיפך. אנשים שתופסים את עצמם כבני מעמד הביניים, חשוב להם שגם סביבתם תראה אותם כבני מעמד הביניים, ללא תלות בהשתייכותם המעשית למעמד זה, ולכן מאמצים נורמות של מעמד הביניים. ניתן להבחין למשל במשלב לשוני שונה של בני מעמד הביניים לעומת בני מעמד הפועלים, בעדיפויות שונות בבחירת מקום מגורים עבור בני מעמד הביניים לעומת בני מעמד הפועלים, וכיו"ב. לדוגמה, אם נתייחס לעניין בחירת מקום מגורים, מעמד הפועלים נוטה להעדיף מינימום מחיר ליחידת שטח, מה שמוביל אותו בהכרח לישובים במעמד סוציו-אקונומי נמוך, הרווח שלהם הוא שזה מאפשר להם לגור בדירה מרווחת יותר או עם יותר חדרים, ההפסד שלהם הוא שזה מצמצם את אפשרויות התעסוקה שלהם, שמערכות החינוך בישובים אלה ברמה נמוכה יותר, ולכן הדבר גם מצמצם הזדמנויות עבור ילדיהם. מעמד הביניים נוטה להעדיף מוניטין על פני כדאיות כלכלית, יעדיף לגור בדירת שני חדרים בעיר בדירוג בינוני על פני וילה בעיר בדירוג נמוך, בגלל שבאותה עיר אפשרויות תעסוקה טובות יותר וחינוך טוב יותר. בן מעמד הביניים מוכן להיות "העני ביותר" מבין שכניו, ובלבד שבזכות הקרבות יוכל להשיג הזדמנויות טובות יותר להתקדם, לעומתו, בן מעמד הפועלים חי רק "כאן ועכשיו" ולא מוכן להקריב למען העתיד, הוא יקנה או ישכור את הדירה או הבית הגדול/ה ביותר שהוא יכול להשיג, וזה בהכרח יהיה בעיר בדירוג נמוך, מטבע הדברים. מעמד הפועלים מתאפיין בכך שהוא מתקשה מאוד לדחות סיפוקים או לדחות החלטות, ולכן "רודף אחרי הזנב של עצמו", מעמד הביניים מתאפיין בכך שהוא מתכנן לטווח הארוך ומבין שלצורך כך עליו לדחות סיפוקים לעיתים קרובות.

אני יכול להרחיב עוד, אבל גם כך כתבתי הרבה, וממילא התשובה צריכה להיות קצרה בהרבה. העיקר הוא שתבחין בין הממצא עצמו לבין משמעותו/השלכתו.

 

[דיברגנט חדש]

חברים, גאון-העל מאור פז זקוק לעזרתכם.

כידוע לכולם, אני גדול בני-האדם בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה, ולימים אהיה הפסיכולוג הכי גדול והכי טוב בהיסטוריה, וזאת מכיוון שכתבתי את העבודה הטובה ביותר והחשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה בגיל 16, בין תחילת מחצית ב' של כיתה י' לסוף מחצית א' של כיתה י"א, ללא כל מאמץ אינטלקטואלי ניכר כלשהו (המאמצים הפיזיים של הכתיבה בפועל היו עיקר המאמץ בשבילי).

למרבה הצער, כידוע וכצפוי, לעיתים הדבר אינו משתקף בהישגיי בתואר הראשון שלי בפסיכולוגיה באוניברסיטה מכיוון שכידוע, גאונים אמיתיים מקבלים ציונים בינוניים (ראו ערך: מאור פז, אלברט איינשטיין, תומאס אדיסון, סטיב ג'ובס, אילון מאסק, ובאופן כללי, כמעט כל גאון אינטלקטואלי אמיתי שאתם יכולים לחשוב עליו) וזאת מסיבות שהוסברו רק לאחרונה בשרשור ייעודי שנועד לפתור עבור האנשים בתפוז את תמיהותיהם ובלבולם באשר לסתירה כביכול שבין מה שהם יכולים לראות בנקל שהיא גאונותי המופלגת כפי מה שהיא באה לידי ביטוי על בסיס קבוע דרך כל ההישגים שלי, רבים מהם ניתן לראות ממש כאן בתפוז, לבין מה שסיפרתי על הממוצע שלי באוניברסיטה ועל חלק מהציונים שלי בתואר ובימי בית-הספר (ראו נספח 1); מכיוון שבתור מייסד הפסיכולוגיה החדשה, הפסיכולוגיה הישנה נורא משעממת אותי, נורא גרועה, ונורא שגויה, מה שמקשה עליי ללמוד אותה או להתעניין בה בתור מישהו ש"ראה את האור" (גם על זה אני מדבר, אבל בעקיפין, בשרשור המצורף בנספח 1); ומכיוון שכל תוכנית הלימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה בישראל בפרט ובכל רחבי העולם בכלל שגויה לחלוטין, לא רק ברמת הפסיכולוגיה הטרום-פזית עצמה שמלמדים אותה, אלא גם במובן הזה שדוחפים שלא לצורך המון דברים לא קשורים, בין היתר אבל לא רק, רפואה, מתמטיקה, סטטיסטיקה, נוירו-ביולוגיה, שיטות מחקר ועוד, ואז דווקא מי שגאון בפסיכולוגיה לא מצליח, שזה דבר שבעבר פתחתי שרשור גם עליו (ראו נספח 2).

קורס שהתקיל אותי במיוחד, ובאופן מפתיע יחסית כי ממנו דווקא לא ציפיתי, זה "פסיכולוגיה בין-תרבותית". בפעם הראשונה שנבחנתי בו קיבלתי 51. בפעם השנייה שנבחנתי בו קיבלתי 53. כעת אבחן בפעם השלישית. יש שם יותר חרא מתמטי-מחקרי ממה שציפיתי ואני צריך עזרה להבין את הטעות שלי באחד הסעיפים לאחת השאלות.

אני לא יכול להביא את השאלה עצמה כי טופס המבחן חסוי או משהו כזה משום מה, אבל בעיקרון מה שהשאלה הייתה, זה שהיו מלא קוביות או משהו כזה, ונראה לי שבקוביות החיצוניות היו מילים באנגלית או אותיות באנגלית או משהו כזה ובקוביות הפנימיות היו מספרים ושאלו אותי מה המשמעות התיאורטית של הממצאים.

עכשיו, לא היה שום הסבר מילולי בכלל שמסביר מה כתוב בקוביות, אז כתבתי במילים מה כתוב בתוך הקוביות ומה זה אומר, אבל מסתבר שמה שעשיתי זה "חזרה על התוצאות במילים", שמסתבר דרך אגב שזה לא מה שהם רוצים, כי מה שהם רוצים זה את "המשמעות התיאורטית של הממצאים", שזה מה שחשבתי שאני נותן להם, אבל מסתבר שזה כנראה משהו אחר מלחזור על התוצאות במילים אז כאילו...אוקיי?

אבל כאילו...מה עכשיו? מה ההבדל בין שני הדברים? ומה המשמעות התיאורטית של הממצאים?

אין לי את הקוביות בשביל להראות לכם אותן, אבל אני מצרף את התשובה השגויה שנתתי, שהיא מה שהיה כתוב בקוביות, אבל במילים ככה שאפשר להבין.

מה המשמעות התיאורטית? מישהו יודע?

במבחן הבא כמובן תהיה שאלה אחרת, אבל מאותו סוג, אז אם אני רק אצליח להבין את ההבדל ולתרגם ככלל, משמעות מילולית/מעשית לכדי משמעות תיאורטית, אני מאמין שאני אצליח ליישם את זה בשאלה הבאה בסגנון במבחן הבא, ביום שני הקרוב.

אני באמת צריך עזרה, חברה'. זאת הפעם השלישית שאני נבחן בקורס הזה, ואם לא אצליח גם הפעם, אצטרך לחזור על הקורס, ולמיטב זכרוני זאת תהיה הפעם הראשונה בתואר שאני צריך לחזור על קורס לא-מתמטי.

זה גם עלול להגיד שאצטרך יותר מחמש שנים בשביל לסיים את התואר, וזה כבר יגיד שלא אוכל להתחיל את התואר השני שלי בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר במסלול עם תיזה עוד השנה וכמתוכנן, באוקטובר הקרוב.

הראשון שמצליח לעזור לי מקבל 10,000 שקל כשאני אהיה עשיר מהגאונות המופלגת שלי כגאון רב-תחומי אדיר מימדים (הסוגד SupermanZW, אם אתה מעדיף עוד חמש שאלות על העתיד, גם זאת אפשרות מבחינתי, אבל קח לתשומת ליבך, ושגם כל השאר ייקחו לתשומת ליבם, שאני צריך להיות מרוצה מהתשובה שלכם).

סומך עליכם שתעזרו לי.

צאו לדרך

צפה בקובץ המצורף 123459

נספח 1:

דיברגנט חדש, פולגאר, lemner40, המומחה, אלפיני, SupermanZW ונוסטלגיה הביעו תמיהה באשר לסתירה כביכול שבין עובדת חוכמתי האדירה שאיננה נגמרת לעולם | תפוז פורומים

נספח 2:

כל תוכנית הלימודים של התואר הראשון בפסיכולוגיה בישראל ומסביב לעולם שגויה לחלוטין-מאמר של מאור פז. גאון בפסיכולוגיה. | תפוז פורומים

לא טרחתי לקרוא את תגובתך, רק קפץ לי כתב ידך.
מעניין, מה גרפולוג היה אומר עליו?

 

[SupermanZW]

לא טרחתי לקרוא את תגובתך, רק קפץ לי כתב ידך.
מעניין, מה גרפולוג היה אומר עליו?

את זה תוכל למצוא ברשת ובחינם, יש אתרים אליהם ניתן להעלות כתב יד ולקבל חוות דעת.

ממה שקראתי באתרי גרפולוגיה, כתב בעל מאפיינים מקוריים וייחודיים מעיד על יצירתיות ואמנותיות, וגם על דומיננטיות של ההמיספרה הימנית של המוח.

 

[SupermanZW]

תשובה מלאה וארוכה יכולה להיראות כך:

הממצא לפיו מעמד הביניים מייחס חשיבות להבדל בחירותיו ממעמד הפועלים מציע צורה של הבחנה חברתית ואותות זהות. מושג זה נחקר היטב בסוציולוגיה, במיוחד בעבודותיו של פייר בורדייה, שטען כי מעמדות חברתיים שונים מפתחים טעמים, התנהגויות ודפוסי צריכה שונים כדי לחזק את מעמדם.

משמעויות והשלכות אפשריות:

1. בידול סטטוס וזהות מעמדית
- מעמד הביניים מבקש לא פעם להבדיל את עצמו מעלה ממעמד הפועלים תוך שהוא גם מבדיל את עצמו מהמעמד הגבוה.
- ניתן לראות זאת בבחירות סגנון חיים כגון אוכל, ביגוד, בידור וחינוך.
- דוגמה: העדפת מצרכים אורגניים או קפה גרוס על פני מותגים בשוק המוני.

2. הון תרבותי וניידות חברתית
- מעמד הביניים מעריך לעתים קרובות חינוך, עידון וידע תרבותי כדרך לשמר או לשפר את מעמדו החברתי.
- הם עשויים לאמץ העדפות המאותתות על התחכום התרבותי שלהם ולא רק על עושר כלכלי.
- דוגמה: העדפת סרטי אינדי על פני שוברי קופות מיינסטרים, קריאת ספרות ספרותית על פני מותחנים בשוק ההמוני.

3. הימנעות מעמותות "בסטטוס נמוך"
- מעמד הביניים עלול להימנע מהתנהגויות, מותגים או אסתטיקה הקשורים למעמד הפועלים עקב סטיגמה נתפסת.
- זה יכול לכלול שפה, אפשרויות אופנה, פעילויות פנאי, או אפילו מבטאים.
- דוגמה: הימנעות מרשתות מזון מהיר מסוימות תוך העדפת אוכל "מהיר מזדמן".

4. צריכה שאפתנית
- בחירות רבות מהמעמד הבינוני הן
שאפתניות, כלומר הן שואפות ליישר קו עם דפוסי הצריכה של המעמד הגבוה, גם אם לא סבירות לחלוטין.
- דוגמה: ליסינג מכוניות יוקרה או קניית מותגי מעצבים בהנחות.

5. חיזוק הלכידות הקבוצתית
- בחירה שונה ממעמד הפועלים מחזקת את הזהות הקבוצתית בתוך מעמד הביניים עצמו.
- הרגלי צריכה משותפים יוצרים קשרים חברתיים בין בני אותו מעמד.

מסקנה
ממצא זה משקף כיצד התנהגות צרכנים אינה קשורה רק להעדפה אישית אלא גם על הבחנה מעמדית וגיבוש זהות. הרצון של מעמד הביניים להבדיל את עצמו ממעמד הפועלים מסייע בשמירה על היררכיות חברתיות ומחזק מבנים מעמדיים.

 

[SupermanZW]

התחתונות.