קצת בלחץ אחרי ריצה

[RegiKo]

קצת בלחץ אחרי ריצה

הי, אני בשבוע 8+6. אני מקפידה על פעילות גופנית באופן סדיר (גם לפני ההריון התאמנתי), כמובן שמקפידה לא להעלות את הדופק מעל 140... ביום שישי עשיתי ריצה ולא שצתי לב שהדופק עלה ל150, כמובן שכששמתי לב ישר הורדתי הילוך, השאלה היא עד כמה זה מסוכן אם זה קרה באופן חד פעמי?

 

[רונית 294]

סורי...

אני נגד פעילות גופנית בהריון... לרוץ ולקפץ בזמן הריון נראה לי מאוד מוזר. אך לא שופטת אותך חלילה וכל אחת תעשה מה שנראה לה לנכון. לנהל שיגרת חיים נורמלית כן. לנקות את הבית. לעשות סידורים וכולי כמובן שכן אבל ממש לרוץ או לעשות ספורט מהסוג הזה ממש מפחיד. לדעתי רק בשביל החשש הכי קטן כדאי לוותר. אני יכולה להגיד שיום לפניי שירדו לי המים בשבוע 23 להריון ממש הסתובבתי בקניון הרבה לחפש מתנות לראש השנה והתאמצתי קצת. הרמתי את הילדה הגדולה קצת וכו ואז זה קרה. בהריון שאחרי האובדן מאוד שמרתי לא להתאמץ מידי אך כן ניהלתי אורח חיים שגרתי ואף עבדתי עד היום האחרון.

 

[כבשה0פועה]

רונית, כואב לי לקרוא בין השורות

כואב לי לקרוא בין השורות אשמה חבויה או אפילו הלקאה עצמית. מניחה שכל מה שאכתוב לא ישכנע אותך, אבל מה שתארת נשמע לי סביר וממש לא חריג. טיול בקניון ממוזג ונשיאה של ילדונת (שהיתה בת שנתיים +- אם אני זוכרת נכון) - הם ממש לא התנהלות חריגה בהריון שאינו בסיכון.
בהריון תקין לא אמורה להיות בעיה עם מאמץ פיזי סביר, נקיונות כפי שכתבת, ואפילו הרמה של ילד קטן, עליה וירידה במדרגות עם סלים ואפילו עבודה בחוץ - כל עוד הם במינון סביר.
לא יכולה לשים עצמי בנעליך, אבל כצופה מהצד רוצה שוב לחבק אותך ולהגיד לך מתוך קריאת הפוסטים שלך בשני הפורומים במהלך השנה האחרונה - נשמע שבאמת לא היתה לך דרך להשפיע ולמנוע את האבדן. שולחת לך חיבוק.

 

[Halfwaythere]

כבשה, מסכימה עם כל מילה, אבל מבינה לגמרי את רונית.

בתאוריה, לפי כל הרופאים, כשהריון הוא לא תקין, אז הוא לא תקין, ואם אפשר היה להפיל ע״י ריצה או מכה או עודף פעילות - זה היה קורה הרבה יותר.
ובכל זאת, הריון הוא כל כך יקר. כולנו יודעות זאת, זה נכתב בדם ליבנו, אפשר ורצוי לעשות פעילות, אבל לשמור על דופק סביר ובעיקר להקשיב לגוף. לא להתאמץ יותר מידי, לא להגיע לסבל, לקוצר נשימה.
בהריון הקודם, בשבוע 4 עוד לפני שהיו ממש שני פסים רצתי והתאמצתי והגעתי ממש לקוצר נשימה והתנשפויות קשות. ההריון בסוף הפסיק בשבוע 9 ואני רצתי עד אז. לפעמים בחום, לפעמים בקושי רב. אחרי ההפלה הבטחתי לעצמי שאני לא רצה בהריון יותר. אז אני הרבה יותר פדלאה עכשיו, והיה לי קשה להפסיק, אבל הכל יחכה לי עוד כמה חודשים ובלבד שיעבור בשלום.

 

[רונית 294]

דווקא בעניין הזה

ממש לא מאשימה את עצמי וגם לא את הרופאים. ההריון ההוא התחיל עם דימומים מסיביים ואז התגלתה המטומה גדולה (שטף דם בין השיליה לרחם. לאט לאט היא הלכה וקטנה. שאלתי את הרופאים אם צריך להימנע ממאמץ או להיות בשמירה ואמרו שלא. לכן לא מאשימה את עצמי. אני עדיין חושבת שלא הייתי צריכה לסיים את ההריון. ויכול להיות שאם לא הייתי עושה 7000 סיבובים בקניון + הרמה של ילדה בת שנתיים על הידיים לאורך כל הזמן הזה כמעט מאוד יכול להיות שהמים היו יורדים שבוע או שבועיים אחרי ואז אולי זה כבר היה מסתיים אחרת.

 

[כבשה0פועה]

שולחת לך חיבוק

ובעיקר מקווה שיגיע יום בו לא תתייסרי על מה שכנראה לא ניתן היה למנוע.

 

[רונית 294]

אני כנראה אתחיל טיפול תרופתי

כלשהו. מתחילה תהליך. עברה שנה וחצי... נולדה ילדה אחרת מאז.... ועדיין זה מעסיק אותי מרבית היממה. אין מנוס.

 

[מאמארוני]

מצוין רוניתוש

גם לי לקח שנה וחצי ותהליך נפשי ארוך (אם כי בלי הריון נוסף) עד שראיתי שלבד בכוח המחשבה ובכוח הנפש זה לא הולך לי. שיש איזו תקרת זכוכית בשמחת החיים שלי שאני לא מצליחה לעבור.
פשוט תגשי לרופא המשפחה שלך, ויכולה כמוני גם לבקש בנוסף למרשם גם הפניה לטיפול פסיכולוגי, מגיע חינם מהמדינה או מקופת החולים, ואחרי כחצי שנה מהבקשה (מהירות מתבקשת) קיבלתי טיפול פסיכולוגי חינם, כבר שנתיים. אבל עיקר השינוי היה הפרוזאק. אין לי מילים לתאר את ההבדל. לא, בעצם יש. כתבתי על זה כמה רשומות בבלוג, אשמח אם תתרשמי. אני באמת מאמינה שטיפול יחולל שינוי לטובה בחייך.

[URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2620250[/URL]
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2717752
[URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2951824[/URL]

 

[אם הבנות2]

בעיקרון אין שום בעיה

אני יכולה להגיד על עצמי ששני הריונות קיפצתי ורצתי והאצתי את הדופק והיו לי הפלות.... ואין שום קשר.
אין בעיה להמשיך במה שעשית קודם. לקראת ההמשך כדאי להוריד את הקצב.
הריון מושלם ומהנה!

 

[TheWindCriesMary]

אני לא חושבת שיש בעיה

באופן כללי ההמלצה היא להתאמן ב-75% מהעמצימות אליה את רגילה, אבל אני לא חושבת שממאמץ חד פעמי כזה נגרם נזק, אני בטוחה שיש הרבה הריונות ששרדו מאמצים קיצוניים מאלה.

 

[RegiKo]

תודה לכולן על העצות!

אז ככה, על ספורט אני לא אוותר, אני מתכנתת במקצועי ככה שאין לי כל כך את האחריות של תחזוקת הבית או סידורים וכאלה. הספורט הוא הדרך היחידה שלי לפעילות פיזית...
אני משתדלת לשמור על דופק עד 140 (לפי מה שמומלץ), פשוט לא הייתי בטוחה לגבי ההשלכות של חריגה חד פעמית.

 

[אם הבנות2]

הכי טוב להתייעץ עם הרופא

אני אישית הקפדתי על ספורט ובהריון האחרון שאלתי את הרופאה והיא אמרה לי מה כן ומה לא.
למשל אירובי שעשיתי היא אמרה שלא כדאי.
אבל מה שאת רגילה זה בסדר כל עוד אין דפיקות חזקות וקפיצות

 

[RegiKo]

כן הייתי אצלה כבר...

אין שום בעיה פשוט להקפיד על דופק עד 140 בעתיד.

 

[שירהד1]

סתם שאלה מתוך סקרנות וחוסר הבנה שלי-

כתבת שאת מתכנתת, ככה שאין לך כל כך את האחריות של תחזוקת הבית או סידורים.
אז לא כל כך הבנתי מה הקשר. האם את מתכוונת לכך שבעלך מבצע את פעילויות תחזוקת הבית, או שאת קונה שירותים לצורך כך? כי למיטב ידיעתי, אין קשר בין מקצועו של אדם לבין כמה אחריות יש לו על תחזוקת הבית או שאני טועה...ואם יש קשר- אז אשמח לשמוע שלמרפאות בעיסוק יש גם פטור

.

בכל מקרה- שיהיה כמובן בהצלחה והריון בריא שיסתיים בידיים מלאות.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[TheWindCriesMary]

בואי אני אגלה לך את הסוד

אין קשר למקצוע, פשוט צריך לבחור את בן הזוג הנכון, זה שמראה כיור מלא בכלים גורם לו לאי שקט ושאיסוף גרביים מהרצפה הוא תנועה לא רצונית אצלו. להצלחה מובטחת, כדאי להצטייד באופי ההפוך (כזה שנוטה לטנף את המטבח ולהוריד גרביים תוך כדי הליכה בבית).
בכל מקרה, אצלי זה עובד מצוין

 

[שירהד1]

טוב, אז זה כבר אבוד לי...

 

[מאמארוני]

אההההה

האם את מקבלת על זה חשבונית בסוף?
יש לי בבית זן שמראה בית מוזנח משגע אותו, הוא יודע מצוין לתקתק הכל לבד בהעדרי, אבל אאאאאאזזזזזזזזזז..... כנראה יש איזה חלק זכרי עתיק במוחו שגורם לו להתעצבן מזה שהאשה לא ניקתה, ואז הוא פשוט כועס עלי על דברים לא קשורים, ממש לא קשורים. אבל ממש מפוצץ מעצבים. על משהו שאמרתי, משהו ששכחתי לקנות, אמא שלי, יו ניים איט. אפילו האוכל לא טעים לו פתאום. אבל הבית מבריק. בעיניי לא שווה את זה.

 

[TheWindCriesMary]

מתקפת מנע

אני אחראית על רוב הבישולים והאפייה בבית, ואז אני תמיד יכולה לשלוף את קלף ה"אבל המטבח מטונף כי אמרת שמזמן לא אפיתי משהו טעים". וחות מזה, הסוכר נותן לו מרץ לנקות

 

[שירהד1]

את רואה את התוכניות של "בייק אוף ישראל" ו"משחקי השף?"-

חייבת לציין שאני רואה חלקית, ונהנית. אבל זה נורא מגרה כל פעם, ומרגיש לי לא פייר רק להסתכל ולא לאכול.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[TheWindCriesMary]

לא

לא חובבת ריאליטי באופן כללי, וגם שמעתי שההפקה של הבייק אוף נוראית.