נקודת המוצא שלך מוטעית
זאת לא התקיפה המינית שעברת שהרסה לך את החיים, אלא האופן בו הפכת אותה לארוע המכונן של חייך.
כל האנשים עוברים טראומות בחיים: מוות של קרוב, פרידה מאהוב, פציעה או מחלה ועוד ועוד. זה יכול לקרות בילדות בנעורים או בבגרות, אבל לרובם זה לא יקטע את החיים ולא יהפוך אותם לאומללים או בלתי מתפקדים. רובם יעבדו את הטראומה בצורה כזאת או אחרת, יתאבלו על מה שאיננו עוד וילמדו לחיות עם הצלקות, לאהוב, לתפקד ולהתקדם בחיים.
העובדה שאת משליכה את כל מה שקרה לך מאז על אותו מקרה, מעידה על כך שמשהו בצורת ההסתכלות שלך על החיים לא ריאלי ולא מציאותי, עצם זה שחשבת שהחיים הם אגדה שבה הכל טוב מעידה שהלך המחשבה שלך ילדותי, וכאשר בגיל 19 התעמתת לראשונה עם מציאות מחורבנת נשברת ולא הצלחת להתרומם...
גם אני כמו קודמיי חושבת שאת צריכה טיפול פסיכולוגי שיעזור לך להתחזק ולצאת מעמדת הקורבן התמידי, כי בלי זה לעולם לא תצליחי להתרומם.
