היום, יותר מאי פעם, אני לא חושב שיש בסיס
לחששות שלהם. אף ממשלה, פסיכית ככל שתהיה, לא תשיב את רמת הגולן לידי האנרכיה הפסאודו מוסלמית שמשתוללת בסוריה כבר כמה שנים. לפי דעתי, גם אין מה להשוות עם מקרה צד"ל; הדרוזים בגולן הם קהילה אזרחית שלא תרמה דבר לבטחון ישראל, לעומת צד"ל שהיה למעשה זרוע של צה"ל. וגם אז, חיזבאללה התנקם בעיקר בקצינים הבכירים (אלה שלא ברחו לישראל). לא היו הוצאות המוניות להורג בככרות ביירות, כפי שצפו כאן שיהיו. להערכתי, חיזבאללה הבין שלא ירוויח כלום ממלחמת אזרחים חדשה מול הפלג הנוצרי, עם סיכוי גבוה להתערבות מצד ישראל.
שוב, מה שמפריע כאן זו הישיבה על הגדר והזלזול המוחלט במדינה שנותנת שירותים מוניציפאליים, ביטחון שוטף וגב כלכלי לחקלאים, על כל המשתמע מכך. לא מכיר אף מדינה שפויה שהיתה מאפשרת לדבר כזה להתרחש בתחומיה: אוכלוסיה שלמה מצהירה על נאמנות למדינת אויב בעת מצב מלחמה (או הפסקת אש) מצד אחד, ומצד שני נהנית מכל הטוב הכרוך בלהיות חלק ממדינת ישראל. את זה אפילו החרדים לא העזו לעשות (פרט לנטורי קרתא, מיעוט שבמיעוט שגם לא לוקח דבר מהמדינה). לטעמי, כל כפר שיתנוססו מעליו דגלי סוריה צריך לדאוג לרווחתו בעצמו (תשתיות, זבל, דואר, שיטור וכיו"ב). אני לא חושב שהם צריכים ללכת עם חולצות מודפסות מגן דוד, אבל היריקה הזו לבאר היא הרבה מעבר למוגזמת.
ולמי ששירת קצת ברמת הגולן, בקו מוצבי הגדר, אני יכול להזכיר את היחס המאוד אמביוולנטי - על גבול העויין - שמתקבל מתושבי הסביבה הדרוזיים, פלוס הצתות חוזרות ונשנות, כאילו במקרה, של חלקות קוצים ושדות מוקשים בסביבת המוצב (לא מתאמנים שם, אז אין סיבה לדליקות יומיומיות). הם מתנהגים כמו אוכלוסיה שבויה ומדוכאת, ולוקחים דוגמא מהפלסטינים, כאשר ההיפך הגמור הוא הנכון. וזה מעצבן.