קראתי ומשתפת(כאשר מוזכר שם בחורה,שיניתי לX)

קראתי ומשתפת(כאשר מוזכר שם בחורה,שיניתי לX)

"הגעתי הביתה באותו לילה, אישתי הגישה את ארוחת הערב, לקחתי את ידה ואמרתי לה שאנחנו צריכים לדבר...היא אכלה באיטיות ובשקט מופתי, הסתכלתי עליה וראיתי את הכאב בעיניה כאילו היא ידעה מה רציתי לומר.
לא ידעתי איך להגיד את זה אז פשוט אמרתי: ״אני רוצה להתגרש.״ היא הסתכלה בהלם ושאלה אותי בעצב: ״למה?״... באותו לילה לא דיברנו... היא רק בכתה וחיפשה תשובות עד שעניתי לה: ״ התאהבתי בX, אני כבר לא אוהב אותך״, אמרתי ברחמנות עם המון רגשות אשם.

ביום למחרת כתבתי הסכם גירושין וכתבתי שאני משאיר לה את הבית, הרכב ו30% מהעסק. באותו רגע שהיא ראתה את ההסכם היא קרעה אותו לגזרים. 25 שנות נישואין איתי ביחד ולפתע נראינו כמו זרים. היו לי רחמים כלפיה, כל הזמן ש״בזבזנו״ יחד אבל אני מאוהב באישה אחרת. היא התחילה לצעוק ולבכות...למחרת הגעתי הביתה ומצאתי אותה כותבת, עליתי ישר למיטה בלי לאכול ובלי לדבר, קמתי בבוקר וראיתי שהיא עדיין כותבת. היא כתבה את הסכם הגירושין עם התנאים שלה. היא לא רצתה כלום מלבד דברים בודדים, התראה של חודש וביקשה שבמשך החודש הקרוב נחיה כמו בימים הראשונים שלנו, כאילו כלום לא קרה כדי להפריע לילדים שלנו שהיו בתקופת מבחנים. עוד משהו היא ביקשה, היא ביקשה שבמשך החודש הקרוב אני אשא אותה בזרועותיי כל בוקר מחדר השינה לדלת, בדיוק כמו ביום חתונתינו. חשבתי שהיא השתגעה, אבל הסכמתי כדי שכל זה יעבור בשלום. אפילו סיפרתי לאותה X, היא גיחכה והסכימה, היה לה חשוב שנסיים את זה יפה.

האמת שאני ואישתי לא חווינו מגע פיזי תקופה ארוכה. ביום הראשון הרגשתי לא בנוח להרים אותה מהמיטה לדלת אבל ככל שעברו הימים התרגלתי והתחלתי להיזכר ברגעים היפים שלנו... כעבור יומיים אחד הבנים ראה אותנו ואמר: ״ כמה כייף לראות אתכם ככה!״ היא אמרה לי בלחש באוזן: ״ אל תגיד להם כלום בנתיים, זה ישבור אותם״, הנהנתי עם הראש אבל כעסתי, הורדתי אותה, היא הלכה לעבודה ואני הלכתי לדרכי.

לאחר שבוע היא הניחה את ראשה על החזה שלי כשהרמתי אותה, יכולתי להריח את הבושם שלה על הצוואר שלי, האמת שכבר הרבה זמן לא הסתכלתי עליה ככה, היא כבר לא כ״כ צעירה, אפילו החלו לצוץ קמטים שלא הכרתי. היה ברור שהיא לקחה את ההחלטה שלי בקושי רב, לרגע הרגשתי חרטה. לאחר שבוע כבר הרגשתי שהכל חוזר בינינו, האישה שנתנה לי 25 שנה מחייה, פתאום חזרה לי לחיים. לא אמרתי לX מילה על כך. לאחר שבועיים היא החלה להיות קלה מתמיד, כבר לא התאמצתי להרים אותה... הבחנתי בכך שהיא רזתה, ליטפתי את שערה ואחד הבנים אמר בהתלהבות: ״הגיע הזמן שתיקח את אמא בזרועותייך!!״ זה נהפך למשהו חשוב בעיניי הילדים. פחדתי לשנות את דעתי אבל כבר לא יכולתי להסתיר.
אמרתי לX שהתאהבתי באישתי מחדש, יצאנו מהשגרה המשעממת ואני מרגיש שזה לא נכון להתגרש ממנה. ״כשהחזקתי את אישתי בזרועותיי, הרגשתי שאני רוצה להחזיק אותה כל החיים״, התוודיתי. האמת שX הבינה אותי, עם כל הכאב.

בדרך הביתה קניתי זר פרחים לאישתי וכתבתי לה ״אהובתי, אני אחזיק אותך בזרועותיי כל בוקר עד המוות!״. הגעתי הביתה עם הזר ביד וחיוך, רצתי במעלה המדרגות וראיתי את אישתי במיטה ללא רוח חיים. אישתי נלחמה בסרטן ואני הייתי עסוק בעניינים מטופשים עד שלא שמתי לב למה שהולך מתחת לאף שלי!!! היא ידעה חודש לפני שאלו הרגעים האחרונים שלה, בגלל זה היא בקשה ממני חודש התראה שהילדים לא יזכרו אותנו גרושים, עד היום חרוט בראשם שהייתי אבא ובעל מדהים שאוהב ומעריץ את אישתו... בזכותה, הכל בזכותה. באהבת אמת לא חשוב הבית, העסק, הכסף - רק האושר! תעשו לי טובה ותשמרו על הזוגיות שלכם כי כל מה שמתקלקל אפשר לתקן!!! שבוע טוב ומבורך, תשתפו ואולי עוד יבינו את מה שאני הבנתי מאוחר מידי!"
 
לא מבין דבר אחד

נשמע קצת הזוי איך הוא חי עם אשה שחולת סרטן מתקדם ושיש לה רק חודש לחיות ולא מודע, יודע, משתתף, אפילו פסיבי.
הוא לא ראוי לשתי הנשים ושיטיף מוסר למישהו אחר.
 

רינתי77

Active member
אני לא יודעת איפה קראת את זה, אבל הסיפור

הזה לא יכול להיות אמיתי. ייתכן שהוא מתאר אירועים שקרו
במציאות, אבל כמכלול הוא לחלוטין לא הגיוני. כמו שבני כתב,
לא ייתכן שאדם יחיה עם בת זוג חולת סרטן ולא יהיה מודע לכך
שמשהו לא בסדר. אנשים חולי סרטן לא רק מרזים. יש הרבה סימפטומים
אחרים. בעיניי זוהי בדיה סוחטת דמעות , תרגיל בחוג לכתיבה יוצרת.
 

poseidon111

Active member
נדמה לי שהיה פעם סרט ערבי ביום שישי

עם עלילה כזו.
או שהיה זה סרט של אבי ביטר?
 
חחח בדיוק מה שכתבתי למטה

רק שאני כתבתי שזה כמו טלנובלה מקסיקנית ליגה ז' מערוץ ויוה.
אני הייתי מתה על הסרט ערבי ביום שישי! והכי הרבה אהבתי את עאדל אימאם המכוער, שתמיד היה בתפקיד הטמבל.
 
מה לא הייתי נותנת

למי שהיה אומר לי מה שם הסרט המצרי שבו עאדל אימאם משחק מורה בבית ספר שאוהב לשתות ובא מסטול לכיתה בבוקר.
יש שם סצינה שהוא נכנס לכיתה ואומר לתלמידים: "בוקר טוב. למה מסריח בכיתה? אכלתם פול בבוקר?"
חחחחחח
 
תמיד הבחור היה אומר לבחורה:

"וואחשתיני עיוני אווי אויי."
ושהיה רוצה לזרוק אותה היה צועק... "ברה ברה טאלל."


היה אחד בעל פנצ'ריה,היה שולח נערים לזרוק מסמרים בכביש... פנצ'ר.. ככה השיג עבודה.
חחחחחח
 
חחח... היתה שמועה שיש אחד ידוע בישראל

שגם עושה את זה.

בגלל שנהיו פה ממש קשוחים עם לשון הרע וכאלה, אני לא אומרת מי זה.
למרות שאני עצמי לא יודעת אם הדיבורים עליו היו נכונים.
 
הנה משהו יפה שמצאתי ברשת (אוי הנוסטלגיה)...

מה לדעתכם הוא עשה לגברת במקום העזוב? חחח
 
חחח גדול!! תודה!!

אני רואה שעאדל אימם עוד כוחו במותניו (לפי הבדגים והדיבורים על מחשב אני מבינה שזה סרט חדש יחסית).
חחחחחחחחחחחח פעם מכוער- תמיד מכוער! די עשיתי פיפי
 
למעלה