BellA יקרה, אנחנו עוסקים באנשים אמיתיים
בשר ודם, ולא רק בדיונים "אקדמאים" במשרד או בכיתה הממוזגת, ב"תנאי מעבדה", ובניתוח "קייסים ותיקים". העובדה שמדובר בסיפור אישי שלי אינה שוללת את עצם הדיון המהותי בשאלה שהעליתי - הקלות הבלתי נסבלת של הגישה הסלחנית של הגורמים המקצועיים כלפי כל נושא תלונות השווא, אלימות נפשית, הסתה, נסיונות לתפירת תיקים, הפרות הסדרי ראיה ועוד כהנה וכהנה, כשכל אלו באים מצד ההורה המשמורן - במרבית המקרים האם. בלה יקרה, צר לי אבל את קצת סותרת את עצמך. מצד אחד את באה פה בטרוניות על ש"הפורום אינו רציני מספיק" ושאת "כבר רואה את רוח הדברים", ומאידך, את "מצפה" לטפל רק בדיונים "אקדמיים" ותאורתיים, בלי "לגעת" בעולם האמיתי, ואת זה את אומרת כמי שמגדירה את עצמה עו"סית לעתיד (ב"ה). בלה יקרה, ככל שתפנימי מהר יותר, דווקא בתחום עיסוקך המקצועי (ואני מאחל לך בכנות את כל ההצלחה האפשרית), כי את עוסקת באנשים בשר ודם ולא ב"תיקים" וב"מספרי תיקים" נטולי פנים וזהות, כך יהפוך עיסוקך כעו"סית למקצועי יותר, אמין יותר וקולע יותר למטרתו - עזרה לאנשים, למשפחות ולילדים הנמצאים במצוקה וזקוקים לעזרתך כעו"סית. ולמרות הביקורת - הרבה בהצלחה לך! שבוע טוב ומבורך!