קראתם את הרשומה של דבורית

[malka3]

קראתם את הרשומה של דבורית

בה כתבה מה דעתה על גולשי תפוז ? אני מצטטת: "שאני חושבת שחלק גדול מהכתיבה בתפוז, ובכלל, נובע מתוך מצוקה כלשהי, מתוך איזשהו שיבוש או תקלה, או תחושה קשה...." האם זה מה שחושבים עלינו הגולשים במסדרונות תפוז ? האם יורקים לבור שממנו שותים וממשיכים כאילו כלום לא קרה ? מה יהיה אפקט הבומרנג דוגמת הבלוג של אורן פרנק, מנכ"ל מקאן אריקסון בקפה דה- מארקר והרשומה שלו נגד כולבוטק במקרה זה של דבורית עלינו הגולשים ?

 

[wranger]

לא קראתי

אבל בהתייחס לציטוט שהבאת - סליחה על הנאיביות, מה מעליב בזה?

 

[malka3]

תבחר לאיזה חלק מהגולשים (לדעתה) אתה משוייך

1. אתה פה (בתפוז)מתוך מצוקה כלשהי ? 2. מתוך איזשהו שיבוש ? 3. מתוך איזה תקלה ? 4. או בגלל תחושה קשה ? 5. לא זוכרת מה המשך המשפט שם..

 

[suki da yo]

תסתכלי על הרוב

ותראי שכן, אנשים פה בעיקר כדי לספר מה רע. יותר קל לכתוב רשומות על כמה רע. זה מעורר דחפים יצירתיים, תסתכלי על כמויות הסופרים האלמותיים שסבלו מדיכאון קשה. בעיקרון, אני לא חושבת שיש או שהיתה כוונה להעליב במה שנאמר. זו האמת הפשוטה: רוב הרשומות נכתבות מתוך סוג כזה או אחר של תחושה שלילית. לא הכל, כמובן. אבל בהחלט חלק נכבד.

 

[גבר נרדף]

suki da yo,ואיך הגעת למסקנה המלומדת הזו שלך?

אם אנחנו מספרים מה רע לנו או ברומו של עולם אז זו סיבה לכתוב עלינו ככה? בכתיבת רשומות לא מצאתי אף תחושה שלילית אלה חוויות בלבד. שבת שלום.

 

[suki da yo]

מה בדיוק היא כתבה שהפריע לך?

היא טוענת (והיא לא היחידה) שרוב הרשומות בבלוגיה מבטאות רגשות או חוויות שליליים. היא לא אמרה שום דבר ספציפי על אף אחד, ולא השתמשה בשפה פוגעת. אני יודעת שאני ממש לא הרגשתי זלזול מצידה. למה אף אחד לא מתנפל על דא ידשע ראסטמן שהוא כתב בדיוק את אותו הדבר? (סורי שאני מכינסה אותך לדיון. חשבתי שהרשומה שלך היתה מצויינת! זו הרשומה, אגב: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1065467)

 

[גבר נרדף]

suki da yo,שתרגעי אני יענה לך

 

[שתי פרות מציירות]

היא לא התנפלה עליך או משהו.

אתה באמת מרגיש נרדף, אה?... (לשם הבהרה: זו היתה בדיחה, שלא תיעלב מזה)

 

[אה ידשע ראסטמן]

אין לי בעייה בכלל

ה"בעייה" שהאנשים העלו פה היא בעייה של כלל אמצעי התקשורת אבל היא מחריפה בבלוגוספירה משום שכאן הבלוגר אינו נתון למערכת אתיקה וקודי כתיבה עיתונאים! התקשורת היא אמצעי מצוין לזעקה - והאינטרנט היא כלי מצוין לזעקה אישית. תרשו לי לשתף אתכם בכמה דוגמאות כדי להמחיש כמה נקודות. תביטו על הבלוג המצוין של NikiB - הרבה פעמים בכתיבה החיובית מאוד שלה מסתתרת בעיה. במקרה שלה הבעיה היא לפתור את רעב הילדים במהירות, פשטות ובעיקר במתכונים טעימים. זה רע? לא! זה אחד הבלוגים הכי כיפים בבלוגיה! תביטו על ROSK - אחד הבלוגים הכי פופולרים בתפוז (ואפילו בארץ). הוא כולו זעקה ושליליות אבל הוא חיוני ונדיר וגם הוא הרוויח את מעמדו ביושר. ותסתכלו על הבלוגים שלכם - יש שם כאב, אכזבות, מצוקה ויחד עם זאת הרבה רצון, נתינה, אהבה, חום. זה שילוב שנקרא בפשטות: חיים.

 

[שירה1973]

מסכימה לגמרי ../images/Emo45.gif

מתקשה להבין את מקור העלבון והפגיעה הגדולה. לפעמים, כשמשהו מעורר תגובה רגשית כל כך עמוקה, שווה לבדוק למה זה קורה.

 

[wranger]

6. לשאר הכותבים, שלא כלולים ב"חלק הנכבד"

...שדבורית הזכירה. גם את, כנראה, שייכת לחלק הזה. אבל לפעמים אני משתייך לחלק הנכבד שכותב מתוך מצוקה או תחושה קשה. מה לעשות, לי באופן אישי יותר קל לכתוב כשהמצברוח שלי מחורבן, כי כשאני שמח ומאושר זה פורץ ממני החוצה בדרכים אחרות.

 

[malka3]

אם הכל בסדר ברשומה, מדוע שונה עכשיו

הנוסח המקורי ? (המובא כאן בצילום)

 

[wranger]

השוויתי.

לא יודע למה דבורית שינתה את הנוסח, אולי בעקבות התרעומת שהתעוררה אצלך. אבל לא נראה לי שתיקון הנוסח משנה את המשמעות של הפסקה כולה, אלא שהוא קוסמטי בלבד. אני לא נעלב ממנו יותר או פחות, ולדעתי את לא אמורה להיעלב ממנו יותר או פחות.

 

[malka3]

הקוסמטיקה הוחלפה לאי - שפיות זמנית/שיבוש רגעי

תקלה כלשהי

 

[malka3]

התיקון../images/Emo26.gif

 

[הר הקסמים]

נו ברור

אף אחד לא כותב מתוך תחושת אושר. בדרך כלל הכתיבה היא ניקוז של רגשות לא חיוביים במיוחד.

 

[נוריתהה]

לא תמיד

כוללני מידי. לא כולם

 

[הר הקסמים]

את לא, אני יודעת ../images/Emo13.gif

את היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל...

 

[גבר נרדף]

אני מסכים עם נוריתהה

 

[גבר נרדף]

לא נכון הר קסמים