קראתם את הרשומה של דבורית

[גבר נרדף]

הר קסמים ...

לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים שעל סדר היום זה נחשב כתיבה מתוך מצוקה כלשהי . לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים של חינוך זה כתיבה משיבוש או תחושה קשה. לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים שקשורים לאלימות בחברה זה נובע משיבוש או תקלה. לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים של מדיניות הממשלה זה בגלל תקלה שלנו. לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים שקשורים בעולם הצילום/אומנות זה מתוך מצוקה כלשהי. "הפוסל במומו פוסל"

 

[הר הקסמים]

תירה בי וזהו.

 

[suki da yo]

../images/Emo6.gif

 

[נוריתהה]

ובכל זאת את צודקת

לפעמים ממש מדכא לקרוא את הלוגים הכל שחור הכל שלילי כולם בני ז#%^#%^#%^# אז....אז....אז.... לא עדיף ללכת לקרוא ספר? שבת שלום

 

[גבר נרדף]

ולאיזה חלק דבורית שייכת?

 

[דנטל]

זה לא מעליב אותי

אולי בגלל שאני לא ממש מוצאת את עצמי בזה (למרות שהבלוג דיטי בהחלט נפתח בשביל להוציא קיטור). מצד שני, אם כן הייתי מוצאת את עצמי בזה - מה היה לי להעלב? זו הרי היתה האמת.

 

[גבר נרדף]

malka3,וגם כולם בבלוגיה,דבורית שגתה

בראייה הכוללנית שלה. לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים שעל סדר היום זה נחשב כתיבה מתוך מצוקה כלשהי . לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים של חינוך זה כתיבה משיבוש או תחושה קשה. לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים שקשורים לאלימות בחברה זה נובע משיבוש או תקלה. לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים של מדיניות הממשלה זה בגלל תקלה שלנו. לא ידעתי שכתיבת הגולשים על עניינים שקשורים בעולם הצילום/אומנות זה מתוך מצוקה כלשהי. "הפוסל במומו פוסל"

 

[גבר נרדף]

בצלאל,אין לך תגובה למה שדבורית כתבה?

או שגם אתה מסכים לזה בשתיקתך?

 

[suki da yo]

יום שישי היום. בצלאל לא כאן.

 

[דרורגה]

המהפכה השקטה

אנחנו רק 6 מיליון תושבים, אם האמריקאים 300 מיליון ומצליחים "לחנך" את השלטון אז אצלינו זה אמור להיות הרבה יותר קל. חברה בואו נחנך את המדינה המזופטת שלנו, הכח בידינו, עכל מה שצריך לעשות זה חרם בכל דבר שרק ניתן. כסף מניע את העולם והכסף הוא בידינו, קצת בתוך הרבה זה הרבה, מעניין?? תגיבו, יש פיתרון!!!

 

[אור פשוט]

מה זה משנה?

זו דעתה וזכותה להביע אותה. אין פה כל פגיעה ולדעתי היא לא רחוקה מהאמת את אולי במיעוט, כי הרי היא כתבה רוב גם אני חושב שאני במיעוט (לא בטוח שהמכירים יסכימו איתי

)

 

[אלונה ארנון]

לא תמיד צריך לקחת ללב

כתבה דבורית כתבה אמרה אמרה....אנשים כותבים כי יש להם את היכולת לבטא את מחשבותיהם בכתיבה והם שמחים לשתף אחרים .....זו דרך של היטוי עצמי כמו ציור משחק וכן הלאה וכן ירבו המוכשרים.....תמשיכו לכתוב תתעלמו מכל השאר

 

[דבורית שרגל]

Malka3

אני חוזרת על מה שכתבתי בבלוג: לא הבנתי עדיין איך מצוקה, תחושה קשה, או רצון לתקן את העולם או חלק קטן ממנו, או עוולה מסוימת, או סתם רצון להביע רגש לא נעים/קשה/מעיק נחשב לעלבון. כמו שכתבתי, גם אני התחלתי לכתוב בלוג מתוך ייאוש, מצוקה וזעם. לא רק שאני לא מתביישת בכך, אני מספרת את זה בכל פורום אפשרי. נכון, יש בלוגים אחרים בהם השמש לא שוקעת לעולם, מזג האוויר אביבי והציפורים מצייצות באושר. כמובן שיש, ואני שמחה באושרם של הכותבים, ואני בעד ראייה חיובית ואופטימית של המציאות, ושמחה שחייך, malka, כמו גם חייהם של עוד לפחות 50 אחוז מהגולשים והכותבים נעימים, חביבים ונטולי מהמורות. ואם את עדיין מרגישה צורך ללבות את האש, בבקשה. זכותך.

 

[ע ל ו מ ה]

וגם מי שרשומותיו אינן שליליות

ומה שהוא מתאר הן חוויות נפלאות, כותב בסופו של דבר מתוך צורך ב"צומי", מתוך איזושהי מצוקה של לבד. ומי שמתייחס לסופה של "הפוגה" או "הפסקת אש" בתור "העונג הבא", ומצליח להיכנס לקרבות עם כל העולם, ברור שהוא ממלא בכך איזשהו צורך. גם זו מצוקה. המשפט המצוטט מדויק לגמרי.