קריאה לכל הנפשות האחיות!

[לאה_מ]

אני חוששת שקשה לי להתנתק מהמקור

מסיבות נוסטלגיות. אבל קניתי לאחרונה חלק מהספרים בתרגום החדש, ודוקא אהבתי את הפניה של המתרגם, מיכאל דק, לילדים הקוראים, בה הוא מסביר את הצורך בתרגום חדש, ואת הבעיות בחידוש תרגום של ספר בן כמאה שנה. עומר, בכל מקרה, קרא את הכתה המעופפת בתרגום החדש בשמחה.

 

[אתנה33]

האסופית אן מאבונלי ואן שרלי

לעניות דעתי אין להשוות בין התרגומים המקוריים לבין התרגומים החדשים. דרך אגב בתרגום מחדש קיימים בסדרה עוד שני ספרים שכמובן ממשיכים לספר על קורותיהם של אן וג´לברט את שמותהם אני לא זוכרת כרגע אבל אין שום מקום להשוואה בינם לבין הראשונים בסדרה. בכול מקרה אושר, ארם אין לך את התרגומים הישנים של אן מאבונלי שווה לרכוש את התרגום החדש מאחר ואלו סיפרי חובה בכול בית. ולגבי שיפור מצב הרוח אצלי הספר שהיה אחראי לזה במשך שנים היה פוליאנה, כשהיה לי רע הייתי משחקת במשחק והיית אך שמח שלה ולפעמים אפילו היום הוא עובד למרות השנים שעברו. שתהיה לכולנו קריאה נעימה מהדור שידע את יוסף אתנה

 

[אושר מ]

אויש פוליאנה...איזה ספר נפלא

ממש אהבתי אותו. ואני עדיין אוהבת... באשר להאסופית, יש בעיה למצוא את התרגומים הישנים כיום. מה גם שיש יותר מאחד. אז איזה מהם הוא המוצלח?

 

[עוד צפורה גנן]

איך שכחתי את פוליאנה?

ולמה אף גולש ממין זכר לא מתרפק על ספרים אלו? האם בכל זאת היה משהו בדברי שיש הבדלים מגדריים בקריאה בגילאים נמוכים יותר?

 

[byron]

יש ויש../images/Emo11.gif

אומנם הספרים נמצאים בספריה של אחותי הקטנה אבל מאז שהיינו ילדים הייתי "בודק" עבורה את הספרים שלה, ומאז גיל 10 (היום 27) אני אוהב את האסופית. שני ההמשכים הבאים היו בסדר, אבל אח"כ הסדרה מתמוטת. תרשמו אותי בתור למועדון מעריצי אריך קסטנר, כשהספר האהוב עלי הוא "הכיתה המעופפת". מישהו כאן קרא ונהנה מאנקת גבהים? אני אומנם שרדתי עד הסוף אבל זה בהחלט לא מהספרים הטובים של האחיות ברונטה, שלרב נהנתי מספריהן

 

[אתנה33]

אז ככה

לי יש את התרגום הראשון או השני של האסופית אך איזו עיברית כמה דוגמאות: מתי רתם את הסוסה השרוקה רחל לינד מצאה את השולחן ערוך לשלושה עם ריבת חזרזירים עצי הגלמושים אן שלנו חלמה להיות תמירה עם מצח בהט מרילה היתה חשה בראשה בזמן ההפסקות היו תלמידי ביה"ס אוהבים לקטוף אגוזי נטף מי כותב או מדבר כך היום? את אן באבנולי ואן שירלי יש לי בתרגומים יותר מאוחרים אבל עדיין יותר מוצלחים מאלו של היום. וסתם הערה בחיים אני לא אסלח להורים שלי שבפרץ נדיבות וחוסר מקום בבית הלכו ותרמו מי יודע למי את כול אוסף סיפרי הילדות שלי. והיו שם מאות ספרים בתרגומים ישנים. הרוזנת דה סגיר, כמעט כל כתבי זול ורן וקרל מאי פוליאנה ופוליאנה וגימי החמישיה השבעיה ביו לי את כול כתבי אריך קסטנר אופ אני מפסיקה ולמנות אותם לכתוב לפני שאני מתחילה לבכות שיהיה לכולם יום נהדר אתנה

 

[אמפרסיוניסטית]

בעניין תרגומים שונים

לפני שנתיים בערך יצא גליון של הירחון "מסע אחר" בנושא ספרים. אלאונורה לב, שהיא המתרגמת של "בית החלומות" (תודה לה! תודה לה! תודה לה!) נסעה ל"אי הנסיך אדוארד" בשליחות מסע אחר. בין השאר, היא קוננה בכתבה שכאשר תרגמה את "בית החלומות של אן" והגישה אותו להוצאה לאור, דרשו ממנה בתוקף להוריד את כל "עסיסי הגלמושים" ו"ריבת החזרזירים". אני צעירה, והתוודעתי אל אן בתרגום החדש, ואע"פ כן נהניתי מהספר מאוד, הכל לא נהיה פחות קסום, למרות חסרון עסיסי הגלמושים... עוד לא יצא לי לקורא את התרגום הישן, אבל אני מתעתדת לעשות זאת בחודשים הקרובים. התרגום החדש חשוב מאוד, כי אחרת נפשות אחיות רבות היו משליכות את הספר אחרי המשפט הראשון, וזה היה בזבוז נורא !!! ובקשר לבנים, פעם הכרתי שניים שלא התביישו לדון איתי ב"האסופית", אם כי היום אני חוששת שהם ינסו להעלים פרק זה מחייהם. ההפסד כולו שלהם... אמפרס´.

 

[אתנה33]

טוב אז.........../images/Emo8.gif

מוסכם שהנוער צריך לקרוא, ובכדי שיקרא הוא צריך להבין את השפה אבל לי שהיכרתי את הספר בתרגום המקורי מאוד קשה להיתנתק ממנו. בכול מקרה התרגום החדש עושה את עבודתו נאמנה בכך שהוא מביא דור חדש של קוראים להכיר את אן שרלי. בסך הכול זו היתה חוות דעת אישית לא מעבר. אתנה

 

[אמפרסיוניסטית]

עוד ספר לסיפור מצב הרוח

מי שאוהב/ת ספרי ילדים אופטימיים ונעימים: "כשהמזל בא צריך להזמין אותו לשבת" של סופרת גרמנייה, אני חושבת, בשם מרים פרסלר.

 

[עט ציפורן]

את מתכוונת למועדוני-חברים....

כתות...- זה עניין אחר לגמרי....

 

[jewell]

אוי, עכשיו נזכרתי...

אני אמנם אנגלוסקסית, אבל היו לי שלושת הספרים של האסופית בתרגום הישן, אמא שלי קנתה לי ליומולדת 10... ועכשיו נזכרתי מי ה (סליחה על השפה) בהמה שהשאילה ולא החזירה.... עכשיו אני חייבת לאתר אותה! אני שונאת אנשים שלא מחזירים ספרים. אני גם שונאת אנשים שאתה משאיל להם ספר יפה ונקי ומחזירים אותו עם אזניים וכו´...

 

[אלת הירח]

יש לי רק חברה אחת שאני משאילה לה

ספרים ודיסקים וזה בגלל שכבר שנים שאני משאילה לה ספרים ודיסקים והם חוזרים במצב מזהיר. באופן כללי אני משתדלת שלא להשאיל חפצים אפילו לחברים, אבל אם אני משאילה, אני מסבירה שאסור בתכלית האיסור לעשות להם אוזניים וכו´. אם השאלתי למישהו ספר או דיסק והוא חזר במצב לא טוב אין לי שום בעיה להגיד לאותו אדם שאני מתה עליו, הוא חבר טוב שלי, אבל אין סיכוי שאני אשאיל לו שוב חפצים. מי שלא מקבל את זה, כנראה שהוא לא חבר עד כדי כך טוב שלי.

 

[אלת הירח]

מצטרפת לכת אריך קסטנר

ובמיוחד לחובבי "אורה הכפולה" שזה ספר שהשפיע עלי בצורה בלתי רגילה (עד היום יש לי אובססיה לתאומים, בעיקר זהים).

 

[אושר מ]

כמוני כמוך. חברה אחת בלבד.

והיא תולעת ספרים לא פחות ממני...