מהי העלבה?
יסוד "ההעלבה" במבחן המעשה 45. ראינו, כי לא כל העלבת עובד ציבור תיכנס לגידרה של הנורמה הפלילית. כדי שהעלבה תהפוך אסורה, צריכה להתקיים לגביה וודאות קרובה לקיום פגיעה קשה ביכולת התיפקוד של עובד הציבור הנפגע, בהשלכתו על השירות הציבורי הכללי. מטבע הדברים, לא ניתן להגדיר מראש רשימה סגורה של מקרים בהם הפגיעה תעמוד במבחן האמור. אולם קו משותף למצבים, שקשה למנותם מראש, הוא קיום ודאות קרובה להתרחשות פגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי, ממנו שואבים עובד הציבור והשירות הציבורי את מקור כוחם וסמכותם. כדי שהעלבה תיכנס בגדרו של האיסור הפלילי, עליה לפגוע בליבה העמוקה של כבוד האדם במילוי תפקידו. בהעלבה כזו עשוי להתקיים המבחן המחמיר של וודאות קרובה לפגיעה ממשית בתיפקודו של עובד הציבור והשירות הציבורי. כך, למשל, העלבת עובד ציבור שיש בה פגיעה בנקיון כפיו, בטוהר מידותיו, או האשמתו בשחיתות עשויים להוות "העלבה" במובן האיסור. הטחת גידופים או קללות, הגם שיש בהם אלימות מילולית, אך אין בתוכנם ובצורת השמעתם פגיעה בליבה העמוקה של כבוד האדם, לא יהוו "העלבה" אסורה, גם אם תוכנם ואופן השמעתם עלולים להיות קשים ופוגעניים. 46. המושג "העלבה" בהקשרו הנורמטיבי באיסור הפלילי מניח ציפייה לסף סיבולת גבוה מצד עובד הציבור, אשר נועד לאפשר לאזרח מרחב ביטוי וביקורת כלפי תיפקודו של עובד הציבור והשירות הציבורי. על העובד לעמוד, לא אחת, מול טענות ומענות המושמעות כלפיו וכלפי השירות הציבורי עליו הוא נימנה, גם אם הן אינן צודקות, וגם אם אין בהן אמת. ביקורת כנגד עובד ציבור, גם אם לעיתים קולנית ואינה בוררת במילים, אינה בהכרח "העלבה", במובן הנורמה הפלילית, והיא עשויה להשתלב בחופש ביטוי מותר של אדם מן הציבור לבקר, ואף להתלונן בחופשיות על עובד הציבור והשירות הציבורי כחלק מסממני משטר חופשי. עם זאת, רף הסיבולת של עובד הציבור אינו בלתי מוגדר. הוא נעצר בנקודה מסוימת שמעבר אליה מגינה החברה על כבודו ועל כבוד המערכת אותה הוא משרת. כך למשל, רף הסיבולת הנדרש מעובד ציבור אינו מחייבו לשאת על כתפיו פגיעה בליבת כבודו כאדם וכעובד, ובכלל זה פגיעה ביושרו ובטוהר מידותיו. לפגיעה כזו עלולה להיות השלכה משמעותית על יכולת תיפקודו של העובד, ועל כושרו של השירות הציבורי לעמוד במשימותיו. פגיעה כזו יורדת ליסודות אימון הציבור בשירות הציבורי ובעובדיו. נראה כי על-פניו כינוי לעובד ציבור כמתואר מהווה לכל הדעות, בקונוטציה של העם היהודי וכו', העלבה כמתואר לעיל. מנגד יכול לבוא הטוען ולטעון טענות מסוגים רבים ושונים ואף כאלה שטרם הוכרעו. בל נשכח מדובר בהתנגשויות של ובין ערכים יסודיים וחשובים בשיטתנו. האם מרכז כובד השאלה לובנה והובנה על-ידך? אם לא מומלץ שתקרא בזמנך הפנוי את הקובץ המלא - זה חיוני. לגבי סמכויות העיכוב והמעצר הנושא גם בעייתי לכאורה שכן, למשל, המשטרה צריכה להראות שהאדם עבר עבירה או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם או את שלום הציבור או את בטחון המדינה. בנסיבות של הפגנה מתוחה וטעונה מצד אחד יכול ותהיה הכרה לכיוון העיכוב מאידך מדובר בחופש להביע דעה וכו'. ייתכן ויעשה שימוש בעבירות אחרות למשל התקהלות אסורה וכו' ושוב מדובר בנושא רגיש ומורכב ולגבי הגשת כתב אישום יש הנחיית יועץ משפטי לממשלה בנושא שיקולי ההעמדה לדין ואתה מוזמן להיכנס לאתר של משרד המשפטים ולבדוק במדיניות העמדה לדין תחת הכותרת הנחיות יועמ"ש לגבי העלבת עובד ציבור.
