קריאת ספרים

[dory30]

קוראים, בעיקר בעברית (חוץ מדברים בשביל העבודה, ספר שמועמד לצאת מאנגלית וכדומה). בעבר הייתי תולעת ספרים וכיום מספיקים לי 4 ב-100 משבוע הספר לשנה שלמה.

 

[פילוסוף רוחני33]

אני אף פעם לא הייתי תולעת. אישית התקדמתי קצת יותר באבולוציה. אני קורא מאוד לאט, בילדותי הייתי גומר לפעמים ספר בשנה אבל משום מה הצלחתי לקרוא הרבה מאוד ספרי ילדים, גם ספרים מיוחדים כמו "צ'ונדולינו" שאבי קנה לי על ילד שהפך לנמלה.

 

[פילוסוף רוחני33]

אני ממליץ מאוד על הספר "בשוכבי גוועת" של ויליאם פוקנר, ועל הסיפור הקצר "קצכן" של יואל הופמן. "בשוכבי גוועת" מתאר דיבורים מעשיים של אנשים בעניין איך להביא אם לקבורה. "קצכן" מתאר ילד יתום ובודד עם תודעה יפה ומיוחדת, שמחפשים לו מקום לגור ולא מוצאים והוא נשאר לבד. שתי היצירות שהכי השפיעו על חיי הן "קצכן" והסרט של רוברט אלטמן "תמונות קצרות". הסרט הגאוני הזה נמשך ארבע שעות רצופות ועובר בין קטעים עם סיפורים שונים של הסופר האמריקאי קארבר על חיים עלובים של אנשים פשוטים, והצופה מקשר ביניהם.

 

[dory30]

קראתי את מחשבות על קולנוע מאת טרנטינו ועכשיו אני מתחיל מותחן בלשי קומי שנקרא "כהרף עין" מאת יואב בלום (באופן אירוני, טענו שהוא בעבר כתב ספרים רבי מכר ומעולם לא שמעתי עליהם או עליו עד לרכישת הספר הנוכחי).

 

[פילוסוף רוחני33]

חשבתי שטרנטינו רק במאי, לא ידעתי שהוא גם סופר.

 

[dory30]

חשבתי שטרנטינו רק במאי, לא ידעתי שהוא גם סופר.

מסתבר שכן. אבל שני הספרים שהוציא בינתיים עוסקים בקולנוע ובעשייה שלו. האחרון מדבר על מקורות ההשראה שלו, בעיקר סרטים משנות ה-60 ו ה-70. הכי אהבתי משפט שלו לקראת הסוף, שאומר: "שלמות בקולנוע היא נדירה, אבל כשהיא קורית... זה כמו דינמיט שמתפוצץ לכל עבר".

 

[פילוסוף רוחני33]

מעניין. פעם חברה אמרה לאמי שהיא מאושרת כשהיא מזהה שלמות.

 

[dory30]

מעניין. פעם חברה אמרה לאמי שהיא מאושרת כשהיא מזהה שלמות.

שלמות באיזה מובן?

 

[פילוסוף רוחני33]

שלמות באיזה מובן?

אני לא יודע למה התכוונה, בוודאי היה מדובר באמנות. אמי אמנית וכך גם אני ואחותי. אבי מדען פרופסור למדעי החיים. שלמות היא שדבר הוא הכי טוב שיכול להיות, ואושר הוא מצב שהכול טוב. שניהם לא קיימים במלואם בעולם הזה, רק באופן יחסי.

 

[פילוסוף רוחני33]

אני לא יודע איך נוצרה המלה שולחן במקור, אבל אני חושב שנוצרה מהרעיון שמכתבים שנכתבים על שולחן נשלחים. זאת באמת מלה מוזרה, חלק מהשפה תמיד אסוציאטיבי יחסית אבל בעברית יש הרבה היגיון.