קרייירה, מול הורות מאוחרת

[missB]

זו בדיוק הפואנטה סיוון

שאת וכמוך עוד נשים רבות אחרות חשבו/חושבות שהטכנולוגיה תפתור כל בעיה ושתוכלי להכנס להריון מתי שתרצי. אני חושבת שחשוב שנשים ידעו שזה לא בדיוק המקרה ושהן עשויות להתקל בקשיים בגילאים מאוחרים. הרבה יותר גרוע בעיני אשה שרוצה ילדים, משוכנעת שהגיל לא מהווה בעיה ולכן דוחה את הבאתם למועד מאוחר יותר ובסוף מסתבר לה שאין לה יותר אפשרות לילדים. היא מן הסתם תרגיש מרומה לא? המחקר רק בא לתת עובדה פשוטה. הוא לא ממליץ או מחייב אף אחת לשנות תכניות. אם וכאשר יימצא פתרון טכנולוגי לבעיית הזדקנות הביציות - אני בטוחה שיפרסמו גם את זה. בינתיים חשוב לדעת ולקבל החלטות מושכלות בהתאם לרצונות.

 

[יונית א]

טעות

היכולת להרות נמצאת בירידה עם הגיל, וזה לא חדש. הטכנולוגיה הרפואית היום מאפשרת לנשים שלא יכלו להרות בעבר בגיל "מבוגר" להרות (דיון אחר לחלוטין על איכותה של הורות כאשר היולדת המבכירה היא בת 59). אבל- עדיין היכולת להרות בגיל צעיר יותר גבוהה (לא יודעת להכנס לאחוזים וסטטיסטיקה) מאשר בגיל בוגר יותר. מישהו לא סידר נכון את העולם הזה, היה צריך לארגן קודם קריירה , התבססות כלכלית, צמיחה אישיותית ורק אח"כ כשהכל מאורגן ומסודר לאפשר הולדה. חירבן לנו את החיים וסידר שני עשורים שצריך לעשות בהם את הכל ביחד. להגיש לו חשבון?

 

[שלומית shlomit]

../images/Emo13.gif נפלא, אהבתי.

 

[יונית א]

אכן ידע המגיע מהתקשורת הוא מגמתי

זה כולל גם מחקרים. לא שהמחקרים לא נעשו, אבל אם לא היה "מתאים" לעורך העיתון לא הייתה מתפרסמת כתבה ארוכה בנושא. אני לא יודעת אם הידע המגיע מהתקשורת הפופולרית הוא תמידמסולף...אבל ללא ספק יש מגמתיות בנושאי הכתבה, בדרך הצגת המחקר, המשרתת את עמדתו ודעתו של העורך. ואין קשר לסדר העדיפויות הפרטי שלי, לבין קריאה של כתבה שהיא מגמתית לחלוטין נשענת על מחקר עם אוריינטציה ברורה. אני מקבלת מי שבוחרת שלא ללדת בכלל. ללדת ילד אחד או להיות עקרת בית בדיוק כמו זו שבוחרת ללדת עשרה ילדים או קרייריסטית מוחלטת. ובלבד שזו בחירה מושכלת שלה.

 

[siv30]

קראתי לא מזמן על אובייקטיבי

שמציע ליצרנים להיכנס אל המחקרים שהוא מבצע. בעד כסף כיס הם מבטחים ליצרנים המלצות חמות על המוצר שלהם. אבל כאשר היצרנים מסרבים, התוצאה לא מאחרת לבוא. אני מסכימה שידע הוא כח, השאלה מהיכן שואבים את הידע ועד כמה הוא מהווה תשתית להחלטה. בכל מקרה למדתי שאני צריכה להשאיר לעצמי מרחב לטעות.

 

[לא מוגדרת1]

מולידים ילדים בשביל לא למות לבד?

לא משכנע, אני אמות לבד כנראה.

 

[יונית א]

מולידים כדי שיהיו חיילים גיבורים

לא? ורצוי בנים והרבה. מאיפה המובאה שהבאת "מולידים ילדים בשביל לא למות לבד"? הצורך להוליד ילדים בכלל אינו תחשיב כלכלי -סיעודי לטווח ארוך(אני יכולה להמליץ על דרכי השקעה וביטוח זיקנה יותר משתלמות). הוא צורך עכשווי. מולידים ילדים מתוך רצון בסיסי לגדל ילד, לחוות את צמיחתו והפיכתו מעולל צווחני רטוב (ואוף כמה שהם צווחים בלי שמבינים אותם) למתבגר נוהם ויבש (אוף "איך ההורים האלו לא מבינים אותי בכלל"). אבל זה מסוג הדברים שאני מוצאת את עצמי מתקשה להסביר. כמו שקשה מאד להסביר מהי אהבה למי שלא חווה אהבה בחייו.

 

[לא מוגדרת1]

זה לא אני אמרתי

תסתכלי יותר למעלה בשרשור, וחוץ מאותה אחת יש עוד כמה אנשים שחושבים על ילדים במונחים של "מי יטפל בי כשאזדקן". ונחמד שהבאת את האנלוגיה לאדם שלא חווה אהבה בחייו, מעניין שדווקא בזה השתמשת. רמז לכך שאנשים שלא רוצים להביא ילדים הם אנשים שלא יודעים אהבה מהי?..

 

[אמאילי]

למה יש סתירה בין תגמול של ילדים

ותגמולים של קריירה? שנדי, את מספרת על אנשים בעלי תעודות והצטיינות ש"מתו לבד" ומה לגבי האמא שהשקיעה את כל חייה בילדיה והם פרחו מהקן והיא נשארה לבד וללא מטרה בחיים? אין כאן חד צדדיות. לדעתי גם "תעודות ההצטיינות" נותנות המון - ערך עצמי, הרגשה של תרומה לחברה וכו'. הבעיה היא ואני לא אחזור על אלף קלישאות שכבר נטחנו בעבר (וונדרוומן) שאנחנו צריכות לעשות הכל (למשל אני גם עובדת,גם עושה דוקטורט וגם מגיעה כל יום בדיוק ב15:45 לקחת את הילדים) אתן יכולות להגיד לי ובצדק - ולמה בעלך לא מגיע ב 15:45? התשובה היא כמו אצל כולם (או מי שעוד אין לה ילדים שתסתכל על חברותיה הנשואות) הוא מרויח יותר, יש לו יותר מה להפסיד מהעדרות וכו'. ומכאן מתחיל מעגל האפליה. אני מודעת לכך ולמדתי זאת ובכל זאת אני לכודה במעגל.