קשה לי ההתמודדות ../images/Emo7.gif
שלום לכולם.... יש לי בעיה לא קטנה ואני אשמח אם תנסו לעזור לי. לפני שנתיים וחצי הכרתי את בעלי, גרוש + ילדה (בת 6), התחתנו ואנו מצפים בעוד חודשיים לילדה המשותפת הראשונה שלנו. הילדה של בעלי נמצאת אצלנו המון (3 פעמים בשבוע אחה"צ וכל שבת שניה), היא מאוד נהנית לבוא אלינו ואוהבת אותי מאוד. היא מאוד רצתה שנתחתן ואף מצפה בקוצר רוח לאחותה הראשונה. לצערי אני לא מצליחה להרגיש באופן דומה, לא קל לי עם הנוכחות שלה שגורמת לי להרגיש שאני מתחלקת בבעלי ותמיד פחות חשובה ממנה. חשוב לציין שלבעלי קשה מאוד עם המצב החדש, המגורים ללא הילדה והוא מנסה כל הזמן לפצות אותה ואת עצמו על החוסר כך שמי שנפגעת מזה זו אני. מדובר בילדה מאוד קשה, מניפולטיבית, רכושנית כלפי אביה (מאוד קשורה אליו), חייבת להיות במרכז העיניינים תמיד, זקוקה למלוא תשומת הלב שלו כל זמן שהיא אצלנו ולא מוסגלת להעסיק את עצמה לבדה. כל הדברים הללו גורמים לי להרגיש מאוד לא טוב כשהיא בסביבה ואני מתהלכת עם סיר לחץ בבטן שעלול להזיק לי במצב בו אני נמצאת היום. אני כל כך רוצה לאהוב את הילדה כאילו היא היתה שלי אבל זה לא מצליח לי...במקום זה אני מפתחת אנטי כלפיה ורוצה לבלות איתם יחד כמה שפחות. חשוב לי שתדעו שבעלי מקסים, יש לנו זוגיות מדהימה מלאת אהבה והכל טוב כשאנחנו יחד לבד. הבעיות מתחילות כשהילדה בסביבה, הוא לא זורם עם המצב...מנסה כל הזמן להעסיק אותה ולרצות אותה ואני מרגישה שעולמי חרב עלי. אנחנו מדברים הרבה על הנושא, הוא יודע שקשה לי אבל יחד עם זאת לא יודע איך הוא יכול לעזור לי כי הרי זו הילדה שלו שהוא כל כך אוהב והוא די קרוע בין שתינו. אני אשמח אם תיתנו לי טיפים איך להתמודד עם ה"חבילה" שרכשתי לעצמי וקצת גדולה עלי. תודה
שלום לכולם.... יש לי בעיה לא קטנה ואני אשמח אם תנסו לעזור לי. לפני שנתיים וחצי הכרתי את בעלי, גרוש + ילדה (בת 6), התחתנו ואנו מצפים בעוד חודשיים לילדה המשותפת הראשונה שלנו. הילדה של בעלי נמצאת אצלנו המון (3 פעמים בשבוע אחה"צ וכל שבת שניה), היא מאוד נהנית לבוא אלינו ואוהבת אותי מאוד. היא מאוד רצתה שנתחתן ואף מצפה בקוצר רוח לאחותה הראשונה. לצערי אני לא מצליחה להרגיש באופן דומה, לא קל לי עם הנוכחות שלה שגורמת לי להרגיש שאני מתחלקת בבעלי ותמיד פחות חשובה ממנה. חשוב לציין שלבעלי קשה מאוד עם המצב החדש, המגורים ללא הילדה והוא מנסה כל הזמן לפצות אותה ואת עצמו על החוסר כך שמי שנפגעת מזה זו אני. מדובר בילדה מאוד קשה, מניפולטיבית, רכושנית כלפי אביה (מאוד קשורה אליו), חייבת להיות במרכז העיניינים תמיד, זקוקה למלוא תשומת הלב שלו כל זמן שהיא אצלנו ולא מוסגלת להעסיק את עצמה לבדה. כל הדברים הללו גורמים לי להרגיש מאוד לא טוב כשהיא בסביבה ואני מתהלכת עם סיר לחץ בבטן שעלול להזיק לי במצב בו אני נמצאת היום. אני כל כך רוצה לאהוב את הילדה כאילו היא היתה שלי אבל זה לא מצליח לי...במקום זה אני מפתחת אנטי כלפיה ורוצה לבלות איתם יחד כמה שפחות. חשוב לי שתדעו שבעלי מקסים, יש לנו זוגיות מדהימה מלאת אהבה והכל טוב כשאנחנו יחד לבד. הבעיות מתחילות כשהילדה בסביבה, הוא לא זורם עם המצב...מנסה כל הזמן להעסיק אותה ולרצות אותה ואני מרגישה שעולמי חרב עלי. אנחנו מדברים הרבה על הנושא, הוא יודע שקשה לי אבל יחד עם זאת לא יודע איך הוא יכול לעזור לי כי הרי זו הילדה שלו שהוא כל כך אוהב והוא די קרוע בין שתינו. אני אשמח אם תיתנו לי טיפים איך להתמודד עם ה"חבילה" שרכשתי לעצמי וקצת גדולה עלי. תודה
