קשה לי

[בחורונת10]

קשה לי

צריכה חיבוק
אני לא מוצאת את המילים הנכונות לתאר את מה שאני מרגישה
אולי הלם, אולי עצבות, אולי פחד, אולי הכרה במציאות.
מעין שיקוף של המציאות...של כמה בעצם אני מרגישה רע עם עצמי, של כמה בעצם זה מסובך עם אנשים, ערבוב גדול מאוד.
לא יודעת, לא מוצאת את המילים הנכונות.
סתם צריכה חיבוק

 

[אלומת האור]

 

[בחורונת10]

תודה לך...

בימים האחרונים אני כל הזמן על סף בכי, כל כך הרבה דברים עוברים בראש...
תודה שאת פה..

 

[אלומת האור]

 

[בחורונת10]

תודה

 

[Lady Stark]

Group hug

אם אנחנו יכולים לעזור במשהו, תגידי.
את יכולה לנסות להוציא קצת ממה שעובר לך בראש ואת יכולה סתם לקטר.

 

[בחורונת10]

תודה...

באמת מכל הלב.
זה בדיוק מה שאני צריכה...
מתגבשות אצלי המחשבות בראש של מה לכתוב...רק הקושי של להוציא לפועל..והבושה של לכתוב את זה.

 

[Lady Stark]

לאט לאט...

לפעמים לוקח זמן להבין את הבלגאן ולסדר אותו במשפטים.
לגבי הבושה, אני יכולה להבטיח לך שאת לא לבד. כולנו הרגשנו בושה ברגע זה או אחר, בגלל הפחד להיראות פחות ממושלמים או פגומים, או כי לפעמים הדיכאון וחבריו מכניסים לנו לראש מחשבות קשות מאוד. החדשות הטובות הן שלרוב המחשבות האלה מתבררות כלא נכונות.

 

[בחורונת10]

תודה

האמת, ככל שאני חושבת על זה אני מגיעה למסקנה שאני כל כך מתביישת בעצמי...וזה מעציב אותי מאוד.
ואני מאוד חוששת שלא יקבלו אותי כמו שאני, יותר נכון אני מאוד בטוחה בזה..
האמת שחשבתי לכתוב הרבה דברים, אבל החלטתי שעדיף שלא... שייאוש זה לא מצב טוב לכתוב בו.

 

[Lady Stark]

מתי שתרצי יקירתי

יש אנשים שהמצב שלהם משכנע אותם שהם נוראיים ורעים, יש אנשים שבטוחים שיש להם סטיה, יש כאלה שפשוט מרגישים מבויישים לא באופן ספציפי. כשתרגישי נוח יותר, אנחנו כאן.

 

[בחורונת10]

תודה..

שוב אני מוצאת את עצמי על סף בכי...
מה יהיה איתי, מה יהיה...

 

[nivos7]

אין לך מה להתבייש

אני הייתי מרטיב במיטה עד גיל 13,
הנה אמרתי את זה , viva la vida ( אני צוחק , לא סבלתי מבעיית הרטבה)

אבל אני מזדהה עם הקושי שלך , גם אני מוצף בביישנות כזאת , למרות שזה לא נראה כלפיי חוץ, כי אני לא אוהב לדבר על מצבי , עניין של חינוך .

אבל לפעמים השיתוף משחרר המון לחץ פנימי
אני לא עושה את זה בעולם ה"חיצוני" כי לאנשים קשה לקבל את זה
אבל אני נמצא בקבוצה , ושם שופכים הכל, בשלב מסויים אתה מרגיש יותר בנוח לפרוק , ואתה יודע שיש אנשים כמוך, שמזדהים ולא שיפוטיים.
אני מניח שהפורום הזה נועד בשביל לפרוק ולהתייעץ

הבעיה עם כל הפורומים האחרים (כשכותבים בוגל פורום דיכאון\פסיכולוגיה\פסיכיאטריה) ומגיעים לקבוצות שיש שיחה רק בינך לבין רופא מומחה
אין דיבור עם שאר האנשים /

גיליתי לפני כמה חודשים פורומים באנגלית סביב דיכאון, תרופות , מחלות
http://www.depressionforums.org/
יש שם פורום לכל תרופה
זה נחמד
אנשים מספרים על התמודדיות שלהם , חברות תרופות מתחזות לאנשים ועושות פרסום לעצמן

יצירה
חבל שאין כאלה יותר בארץ

 

[היי48]

 

[בחורונת10]

תודה

 

[מחבקת עצים סדרתית]

שולחת לך חיבוק גדול

מפחיד פתאום לשתף, אחרי שרגילים לשמור את הכל בבטן. אל תחשבי על זה יותר מדי, פשוט תפרקי את הכל, בלי היגיון או סדר, רק בשביל שהכל יהיה קצת יותר רגוע אצלך בלב.

 

[בחורונת10]

תודה...

אני לא שומרת בבטן כמעט כלום, ממש דברים בודדים קיימים שלא שיתפתי...הרוב בשלב כזה או אחר במידה כזו או אחרת שיתפתי מישהו...
אני חושבת שיותר ממפחיד, אני פשוט מתביישת, מתביישת בצורה שקצת קשה לי אפילו להאמין לי שאדם יכול להתבייש ככה...

 

[UpAndAway]

~מחבקת~

אני יודעת איך זה מרגיש...

 

[בחורונת10]

תודה

 

[hemorrhoid]

 

[בחורונת10]

תודה..