אומרים שלפעמים צריך
אז ... נפרדנו , והוא לקח דברים , ועזב את הבית , והיינו גיבורים כאלה למשך שבוע שבו הסתמסנו מידי יום....לאחר שבוע נפגשנו.
אמרנו שלא מתגרשים ולא נפרדים על שטות שכזו.
אישי היקר פנה לליבי והסביר לי שפחד ממני פחד מוות מתגובתי לאם יספר לי שהיא שוב מתקשרת אליו לגבי נכסים.
ביקש לחדד לי את העובדה שהוא בחר בי , ושהוא אוהב אותי , ושהוא מעריץ את האדמה שאני דורכת עליה, שהוא מעולם לא אהב אישה כפי שאוהב אותי, ושבאמת אין לו שום דבר לגרושתו, מפאת העובדה שהיא לבד , אין לה אף גבר בחייה והיא סה"כ מבקשת את דעותיו.
אמר שבניגוד לפעם הקודמת , הוא הבין שללכת פיזית איתה לראות דירות זה לא במקום ולכן פיזית הם לא נפגשים. רק טלפונית הוא עוזר לה.
הגענו להסכמה שהוא ידבר איתה תמיד ולנצח חופשי וללא הסתרות או פחד ממני, רק שיהיה גלוי וישתף אותי שלא ארגיש שאני מחוץ לתחום.
ואני מבחינתי מקבלת אותה ונותנת לה מקום בחיינו ומבינה את הצורך שלה כי בסה"כ היא באמת לבד.
זהו
הושג שלום בית