קשר הורים-ילדים בוגרים לאחר יציאתם מהבית

BrightEye

New member
לא חייבים שיהיו הורים מבוגרים, גם אנשים בריאים בדרכ

יכולים להדבק, וזה חבל.
היתה לנו סיטואציה דומה שבה בגלל שהארוע היה חשוב החולה כן הגיע, ושבוע אחרי, כל הבית "נפל" כמו דומינו.
בסוף שבוע רגיל זה מיותר לגמרי לדעתי, ואפשר לשרוד שבוע בלי להתראות.
ובנוסף, יש כאן לדעתי סוג של אמירה שמאוד פונה לרגשי אשמה. "מה? שאמא לא תטפל בילד שלה?" אז זהו, הוא לא תינוק, ויכול להתמודד לטפל בעצמו לבד אפילו, עם צינון שגרתי. ואפשר להביא לו מצרכים ואוכל ולעזור, גם בלי להביא אותו בחזרה הביתה.
שלא לדבר על הסיטואציה שהעלתי (וזו כמו שכתבת), אם לצאצא יש בן זוג תומך ומטפל, אין סיבה להגיע ולהדביק אחרים.
 

טובללכת

New member


 
אני רווקה וגרה לבד, כשאני חולה אני יותר מתמיד אוהבת את השקט

שלי, הדבר האחרון שאני מחפשת זה שיהיו איתי ואלה בד"כ מצבים שהדבר האחרון שאני מחפשת זה אוכל
כשאני חלשה אני לרוב מזמינה רופא הבייתה והעזרה היחידה שאני צריכה זה קניית תרופות שהרופא רשם
חוץ מזה אני תמיד דואגת שיהיה לי בבית את הקרקרים שאני אוהבת שאני חולה
 

טובללכת

New member
גם אצלי יש גמישות.. לא מקובעים.

אחרי שכמה פעמים שאלנו אם באים לשבת וראינו שזה מכביד ששואלים,
אז אמרנו להם שיודיעו יומיים לפני כן שמתכוונים לבוא.. שנכין כראוי.
כמובן כשיש סיבה למסיבה אז מתכננים ומודיעים לכולם שנשמח לבואם,
ומתאמים, וגם לא נעלבים כשהם מחליטים להגיע אל הצד השני.

לקראת סוה"ש האחרון, הבן הנשוי שלומד ועובד,ושהתכוון ללמוד למבחנים בביתו,
הודיע לנו לפתע שהם מבקשים לבוא לשבת הזו אלינו, עם בקשה למאכל מסויים,
כי כלתנו ההריונית נפשה חשקה בו לפתע..אז כמובן שלא מסרבים,
אמא שלה ובעלה בשלנים מעולים אבל את המאכל הזה הם אוהבים אצלנו דווקא.
כיוון שאינם גרים רחוק אז זה נוח, כמובן גם ציידנו אותם בקופסה לקחת הביתה.

לעניין לבוא אלינו כשחולים, איך שהם מעדיפים. אין מגבלה מבחינתנו.
הבת שגרה לבד בדירה שכורה והחבר גר רחוק, חלתה לא מזמן והרגישה רע מאד,
אז שכנענו אותה לשכב אצלנו, והבאנו אותה אלינו ליומיים עד שהשתפר המצב,
לא היה לי שקט נפשי להשאירה לבד, מה עוד שבקושי יכלה לזוז.
 

talitush2

New member
מסכימה מאד שהיחסים בין האחים

חשובים מאד, ובהחלט זו אחת הצורות לטפח אותם.
במיוחד בשלב שבו יוצאים מהבית, וכולם עסוקים, רחוקים, טרודים עם ילדים קטנים וכו', דווקא אז חשוב מאד ליצור הרבה הזדמנויות למפגש משפחתי. לא תמיד חייב להיות מלא, אם לא מתאפשר לכולם, אבל בוודאי שרצוי.
ועוד משהו - הילדים צריכים להפנים באיזשהו מקום שזו גם מחויבות שלהם. בין שאר המחויבויות שלהם - ללימודים, לעבודה, לחברים, לבילויים וכו', יש גם את המחויבות למשפחה. זה ערך חשוב מאד לדעתי ועליהם ללמוד להכניס אותו ללו"ז שלהם. כמובן שרצוי שזה נעשה בשמחה וכייף, אבל גם אם לא, הם יכולים וצריכים להתאמץ קצת ולהגיע פעם ב...
ולמה אני אומרת את זה? כי יש לי חברה טובה שבתה גרה במרחק שעה וחצי נסיעה מהם. בהתחלה הגיעו פעם בשבועיים, אח"כ פעם בשלושה ולאט לאט זה גלש לפעם ב.... המון זמן לדעת ההורים (וגם לטעמי). תמיד יש תירוצים - רוצים לנוח בשבת, לישון מאוחר, לעשות סידורים וכו'. אז בין כל הנ"ל המאד חשובים, יש גם משפחה חשובה שצריך להפנים שיש להתיחס אליה.
 
לדעתי משפחה כמו חומוס

או שעושים בכיף
או שלא עושים בכלל.


לא רוצה שהילדים שלי ירגישו אי פעם מחויבות להיות משפחה
אני רוצה שיהיה להם נעים להיות משפחה
שיהיה להם צורך להיות משפחה.

יש לי חברה עם ילדים בוגרים, אצלהם כל שישי נפגשים שלשת האחים וילדיהם אצל ההורים (שגם הם כבר דילגו מעל גיל 80 זה מכבר) וכל שבת אצלה או אצל אחותה -כולל כל הילדים מכל הצדדים.
לה---זה מתאים
אני- כנראה הייתי נחנקת מזה.
כל אחד בוחר את הדפוס שנכון ומתאים לו.
(גם בתפיסה של מהי משפחה עבורו).
 
זה תלוי גם בבני הזוג שלהם

למי שיהיו בני הזוג שלהם יהיה משקל בטיב הביקורים וכמות הביקורים
המרחק יהווה משקל גם הוא בכמות וטיב הביקורים
 

iris mom of two

New member
לא יודעת

הילדים שלי עם רגל אחת החוצה. הבת מגיעה רק בחופשות מהאויברסיטה, חמש שעות נסיעה. הבן יתחיל אוניברסיטה השנה, 4 שעות נסיעה.
&nbsp
בינתיים הם עדיין נהנים להיות איתנו, ואנחנו עדיין יוצאים לחופשות משפחתיות. אבל... הבת מתכננת לעבור לגור 10 שעות נסיעה, כי זה מה שמתאים לקריירה שהיא רוצה. אני מעודדת. מקסימום אראה אותה פחות, אבל היא תהיה מאושרת, וסכ"ה זה מה שחשוב.
 

MOBY6

New member
מסכימה עם מה שנכתב

וכותבת מהצד השני, של המבוגרים הצומחים.
שעוזבים את הבית הקשר שיהיה מבוסס על הקשר שהיה לפני כן, אם היתה קרבה וחום ובילויים משותפים ועניין משותף אין שום סיבה שלא ימשיכו אחרי.
בעיני, חשוב לזכור שלצד המחויבות המשפחתית שהיא חשובה, הקשר עם הילד משתנה גם לקשר עם אדם בוגר וחשוב להתייחס לכך כזה.
כחלק מזה, בעיני, זה גם הדדיות. כלומר, לא לצפות רק שהילדים יבואו אלא גם לבוא לבקר אותם.
הדרך לבית ההורים היא לא חד צדדית.
 
למעלה