מה השאלה שוב?
שניה שניה , נריץ לאחור:
הוא מאוד מענין *לפעמים* ... הוא מאוד מנומס ונחמד... אני מכבדת אותו חזרה.
אף פעם הוא לא הפתיע אותי.
כי כמה אפשר לשמוע את אותם המילים. אפילו החברים אומרים
אני מדמיינת את עצמי בוכה במיטה מרוב בדידות.
אין לנו שום חיבור פנימי והומור
אפשר לומר דיכאון
מרגישה בודדה (לגיטימי) ומשעממת (??)
הבעיה היא בך , לא בו.
הייתי לצורך האיזון שואלת אם בעבר הצחיקו אותך ונתנו לך כל מה שציינת?
הוא לא אמור להיות אחראי להומור שלך או לתחושה שלך לגבי עצמך .
אם להיות כנה זה יותר נשמע כאילו את לא רוצה להפרד מבובה אהובה.
תחשבי על זה ככה- את לא רוצה להפגש איתו ומתחמקת , והבחור שיודע שבעיניו את חושבת שהוא משעמם ממש מנסה לצאת מעורו ולהתנהג אחרת ממי שהוא .
למה הוא צריך להשתנות עבורך ? הוא מי שהוא , את זו שחסרה.
ומה בעצם את שואלת בהודעה שלך ? שגעת את הבחור,
את כותבת שאת רוצה ללכת ועוד לוקחת בחשבון את הדעה של החברים שלך ,
שאפילו הם אומרים...
עצרי רגע.
איפה את רואה אותו כאן? עזבי "אני בחורה טובה" ,
איך היית מרגישה אם היית צריכה להתנהג בניגוד למי שאת כי את לא מספיקה בשביל אחר?
או שאולי היית שומעת שאפילו החברים שלו לא חושבים שאת מספיק מעניינת וכוסית?
ואם הוא היה מתחמק מלהפגש איתך, כי הסקס טוב ולפעמים נהנים וסה"כ כיף?...
היית רוצה שהוא יעשה לך טובה כי הוא בחור טוב ויהיה איתך?
היית רוצה שבגלל שהסקס שלו איתך טוב והוא אמממ אוהב אותך (טוב שנה והכל) אבל סה"כ את משעממת אותו ונו... טוב, היית רוצה שהוא יעשה לך טובה ויהיה בחור טוב איתך?
את מרגישה נחשקת ורצויה במצב הזה?.
האוהבת שלך לא שווה הרבה, היא בעיקר משפילה אחר.
לא הייתי מציעה לך להפרד, כי את לא שואלת. את מחפשת עוד אישרור להמ ואולי ואבל אבל אבל אני ... והוא חמוד, ומסכן... והחברים אמרו ואני אוהבת אותו ... אבל אבל אבל . אולי תתנו לי את המובן מאליו שלא מתאים לי , נו אתם יודעים, לא מצחיק לא ...
מספיק.
את חושבת שעם הבא זה יהיה אחרת?
