קריאה מהנה . ../images/Emo6.gif זה ארוך .
ובכן , תשובתי המלומדה .... משהו בי , באופיי ובדרכי , שהוא בילד-אין בי חזק ועמוק גורם לי תמיד להתקרב .. להכיר .. ולהכיל את האחר . לא לשכוח , שאני מורה הרבה מאוד שנים ,וכך גם ההתנהלות שלי בחיים . אני כאן (בעולם) למען האחר . אני כאן כדי להבין, לשמוע ולראות את הזולת . אני - עדיין גם בסטטוס של מתאמנת וגם של מאמנת . לא בטוחה שהרבה מאיתנו נמצא בשני הקטבים האלה . אחת לשבוע אני פוקדת שיעור קבוע אצל חבר מאוד קבוע ואישי אישי שלי ... מן הסתם יודעת גם את הצד האחר .. מאחורי המדונה שלו .. מאחורי אותה תפאורה באימון .יש באימון הזה משהו מיוחד - בזכות אותה קירבה. יודעת אני בדיוק מה חושב , וכל אמירה שלו -אני מבינה מה מסתתר מאחורי ומעלה חיוך . יחד עם זאת , השכלנו בדרכנו להפריד את נושא המחוייבות , ואני נעדרת מן השיעורים כשלא בא לי .. ואין בזה פגם . כיף אמיתי . גם עם המאמנים האחרים שסביבי - התפתחו ביננו יחסי חברות במהלך השנים - ובקרובים יותר אני מעורבת בחייהם הפרטיים והפכתי להיות בשבילם במהלך השנים אוזן קשבת לכל . מראשית דרכי בעולם הספינינג ,לפני כעשור שנים, הייתי כמתאמנת תמיד "מרכז" העניינים ותמיד ידעתי את שמות המתאמנים , ידעתי מי חדש בכל אימון , דאגתי "לקבל" אותו לחדר בזרועות פתוחות .... הרבה מאוד מאמנים הכרתי בחיי ,עם חלקם נשארו יחסים טובים על אף שעברו מהמקום שבו אני מתאמנת ומאמנת . (דיוויד,נתי) כמתאמנת- בגלל המקום הזה נוצרה איזו ציפייה ממני מצד חברי הקבוצה , וכשהחלטתי לעיתים להיעדר - זה נתפס לא טוב , ואז התחילו השאלות והלחץ ... ולא תמיד בא לך להסביר למה אתה לא בא. או אם בחרתי לא להיכנס לאימון מסויים של מדריך מסויים - זה נתפס בעיניהם כאמירה לא נכונה : "האימון לא טוב" . ולא לא לא -אינני רוצה להיות ולו לרגע אותה אחת שעל פיה יישק דבר .וכל אחד יכול להתחבר לאימון זה או אחר . ממקום שכזה יוצר מחוייבות ואחריות . כמאמנת - אין מצב שמישהו ייכנס לחדר ולא אדע את שמו. כמו בכיתה , ככה גם בחדר הספינינג . אמנם לא עם כולם אני שותפה לבעיות , לחוויות , לאהבות ולשנאות .. אבל אין פנים לא מוכרות . להגיע למקום מוכר וידוע תורם לי רבות להתנעה ... החל מהרגע הראשון . פנים לא מוכרות - לא עושות לי טוב . באג באישיות . אין מה לעשות .אני עובדת על זה .(בעזרתו האדיבה..של. ...) עם חלק מהמתאמנים היחסים קרובים יותר . חלקם טורח להודיע מראש על הברזה . מרגישים סוג של מחוייבות . חלקם גם הפכו להיות מיודדים.לא בטוחה - שאני רוצה ליצור מחוייבות אישית לאימון , אף שיש בזה סוג של הרגשה טובה ? ???? אינני רוצה שיגיעו לאימון מתוך מחוייבות אלא מתוך רצון והנאה ובחירה נטולת רגשות . יחד עם זאת , לא בטוחה , שניתן להתנתק לגמרי מאופיו של המאמן . נותן תחושה מצויינת , והאישיות של המאמן תורמת רבות. יכולה לומר , בדיעבד , חושבת שיש פה טעם לפגם . אסביר- למשל , גם השבוע אני צריכה החלפה - הולכת עם יאיר לכיכר .. לא לא לא לא מאמנת .. אהיה המתאמנת ...אז להגיד להם שאני לא מגיעה ? לא להגיד להם ? אם אגיד להם- חלקם יכעס? לא יגיע? אם לא אגיד להם ... ואני מדברת על הקרובים ביותר - אלה שאני בקשר אישי איתם - זה לא הוגן מבחינתי . חלקם יידע - חלקם לא ... בקיצור מערבולת . אגב , זו שאלה שתמיד מעסיקה אותי . להגיד או לא להגיד . יתרה מכך , אם נוצרים יחסים קרובים מתפתחת מערכת ציפיות מסויימת , שאפילו לעיתים מחייבת . מאמן שעובד בהרבה קבוצות לא ממש יכול להחזיק ככה הרבה זמן מעמד . דווקא בימים אלה - אני נמצאת בסיטואציה מסויימת עם מתאמן , שראה בי מעבר לסתם מאמנת שלו , התפתחו יחסים קרובים יותר , ויצרו אצלו סוג של אשליה לגבי המחויבות . הוזמנתי לאירוע גדול שלו - ולא הלכתי בגלל הרבה סיבות . מבחינתו "איכזבתי" . הוא ממשיך להגיע לאימון - הוא מאוד אוהב אותם- אך אינו אומר שלום וכו' . הוא הפך להיות מתאמן מן השורה . מאירוע זה למדתי רבות . לא אתקרב יתר על המידה למתאמנים . נכון-יהיה לי קשה . מתוך אותם דברים שטבועים בי . לא אעבור לקיצוניות אחרת -אך הכל הכל הכל יהיה בשליטה בלי לטפח תקוות שווא .אני לומדת מחברי הטוב -קצת ,להתקשח" . לומדת ממנו צדדים רבים ,שאין בי ועליי לשפר .. וזה אחד מהם. בקיצור - כמאמנת שהצליחה לגבש סביבה חבורה של רוכבים - "חברים" לאופניים , שיש בינהם הווי מדהים וחלקם גם מגיע לאימון מתוך רצון להיפגש ... וביחד אל האימון . ה"ביחד" הזה תורם רבות . אינני יכולה להיות מעליהם . אני אחת מהם . זו אני . גם בתפקידי הניהולי בבית הספר , כסגנית מנהל. זו דרכי . עם החיוב והשלילה . כל מה שכתבתי כאן הוא באמת באמת דברים שהיו והינם . ולכן ,אסף, זכית לתשובה ארוכה .
